תערוכות בוגרים 2026:
איך צמח קטן הופך לציור ענק על בד תלוי

עלה, גבעול, גזע של עץ, כתם צבע על אבן – פרטים שרובנו חולפים על פניהם בלי לעצור. נוי בן-שדה, בוגרת התואר הראשון של המחלקה לאמנות היצירה בבית הספר לאמנויות באוניברסיטת חיפה, עוצרת. מצלמת אותם, ואז מציירת אותם מחדש בגודל ענק – על בדים שקופים ואווריריים שתלויים באוויר, בצבעי מים שנוזלים ומתפשטים כמו הטבע עצמו. התוצאה, המוצגת בימים אלה בתערוכת הבוגרים: מסדרון שהופך למעין יער מופשט, שאפשר ללכת בתוכו.
איך בחרת לשלב דווקא בד וצבעי מים – שני חומרים שמתנהגים כל כך אחרת?
“הפרויקט שלי נולד מתוך רצון לעסוק בחלל ותנועה – הבד התלוי באוויר הוא מעין שער כניסה לעולם אחר וגם מחיצה בין הצופה לסביבה. מתוך הרצון הזה הגיעה ההחלטה לצייר על בד שהוא עדין ואוורירי. הבחירה בצבעי מים הייתה טבעית – זה המדיום איתו אני עובדת כבר שנים – ויש בעבודה איתו תנועה מיוחדת שהתחברה עם התנועה שרציתי ליצור בחלל באמצעות הבדים. בנוסף, אני מושפעת מאוד מאמנות יפנית, בה החיבור הזה קיים ונוכח במגוון צורות. ההיכרות עם הקונספט היפני הובילה אותי למחשבה על יצירת הפרויקט. הייתי צריכה למצוא את סוג הבד הנכון בשבילי, אבל אי אפשר לדעת שמשהו לא עובד עד שלא מנסים לעשות אותו”.

למה בחרת להציג את הטבע בצורה מופשטת ולא ריאליסטית?
“הדימויים בעבודה שלי מגיעים מתוך תמונות של פרטים קטנים בטבע שאני צילמתי. רציתי להראות את היופי שבפרטים הקטנים האלה על ידי הצגה שלהם בפורמט גדול, וההגדלה הובילה להפשטה. ההצגה המופשטת של הדימויים גם מאפשרת יותר פרשנות אישית אצל הצופה. אחד החלקים האהובים עליי בעבודה הוא כאשר אנשים מספרים לי מה הם רואים בתוך הקומפוזיציות של קו וכתם שבניתי”.
איזה טבע ספציפי השפיע עלייך – נוף מסוים, עונה, זיכרון?
“כמו שהזכרתי קודם, כל העבודות שלי נעשו מתוך תמונות שצילמתי של פרטים קטנים בטבע שמשכו את תשומת ליבי. אלה פרטים שיש בכל מקום – צמחים שמלווים אותנו ברחוב, בחצרות בתים, באוניברסיטה. לא יצאתי לטיולים מיוחדים בשביל השראה;היא הגיעה אליי מתוך המקומות בהם אני מסתובבת בשגרה, כך שהחיבור הוא לטבע הפשוט שמקיף אותנו ביום-יום, כולל באוניברסיטה עצמה. צילמתי פה הרבה תמונות, ויש פה עצים יפים מאוד”.
מה את מרגישה שהעבודות האלה מספרות על הקשר בין אדם לטבע?
“בשבילי, העבודות מבטאות את החיבור היום-יומי שלי לטבע. צמחים נמצאים בכל מקום. זאת רק שאלה של תשומת לב ליופי שיש בהם – והיופי הזה נמצא סביבנו כל הזמן. הבחירה היא שלנו אם לראות אותו ולהנות ממנו, ולא צריך לעשות שום דבר מיוחד בשביל זה, רק להסתכל”.

לאן היית רוצה לקחת את הטכניקה הזו הלאה?
“עכשיו אחרי פרויקט הגמר, אני פשוט רוצה לנסות עוד דברים. אני רוצה לנסות לצייר מגוון רחב יותר של דימויים – נופים, אלמנטים יותר פיגורטיביים, חיות. הייתי רוצה גם לשחק עם אופני הצבה שונים של ציורי בדים – הפעם הם מוצגים תלויים בחלל מואר של מסדרון, מה יקרה אם הם יהיו מוצגים בחלל הרבה יותר חשוך? במקום יותר צפוף, או במקום עוד יותר פתוח? אלה כיוונים שאני אשמח לבדוק”.
לעוד כתבות בנושא:
תערוכות בוגרים 2026: כשצד”ל הופך לאנימציה
תערוכות בוגרים 2026: לסרוג את הזעם בנייר עיתון
תערוכות בוגרים 2026: איך מחברים מחדש את אשקלון לעבר שלה?
תערוכות בוגרים 2026: סמל היונה בין תקווה לשברים
תערוכות בוגרים 2026: כשהשכונה הופכת לגלריית דמויות
תערוכות בוגרים 2026: כשההומופוביה גרה בפנים
תערוכות בוגרים 2026: הקולקציה שמספרת את סיפור העורף
תצוגת האופנה של אוניברסיטת חיפה: כשעולם פנימי הופך לבד
נעצו ביומן: תערוכות הבוגרים והבוגרות של אוניברסיטת חיפה
תערוכת הבוגרים של בוגרי התואר הראשון תוצג עד יום חמישי ה-30 ביולי במשכן לאמנויות באוניברסיטת חיפה.