תערוכות בוגרים 2026:
הקולקציה שמספרת את סיפור העורף

היא מצאה את עצמה מחכה. בן זוגה יצא למילואים בתחילת המלחמה, ולתקופה ארוכה הם היו מנותקי קשר – היא בבית, הוא בלחימה בעזה. מתוך ההמתנה הזו, הדאגה והגעגוע, נולד פרויקט הגמר של סמדר לוי, סטודנטית לעיצוב אופנה בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה: קולקציה בשם “מהחזית באהבה”, שמציבה במרכזה את דמותה של האישה הממתינה – זו שנשארת בעורף, מחזיקה את הבית ואת התקווה, בזמן שהאהוב שלה נמצא הרחק ממנה. שפת העיצוב שואבת השראה ממכתבי אהבה שנכתבו בזמני מלחמה, ומתרגמת אותם לצלליות, לקווי גזרה ולפרטי לבוש. טכניקות מתקדמות כמו חיתוכי לייזר וצריבות יוצרות שילוב בין בדים רכים למבנים חדים, ומבטאות את המתח שבין רומנטיקה לכאב, ובין פרידה לתקווה לעתיד משותף.

מה הניע אותך לבחור בדמות האישה הממתינה כציר המרכזי של הקולקציה, ומה הקשר האישי שלך לנושא?
“בשנים האחרונות המבט הציבורי מופנה בעיקר אל החיילים בחזית, ובצדק, אבל הרבה פחות אל הנשים שנשארות בעורף ומחזיקות את הבית, המשפחה וחוסר הוודאות היומיומי. עבורי זה אישי מאוד. בן הזוג שלי משרת במילואים ברציפות מאז תחילת המלחמה, ובסבב הראשון, הקשה מכולם, היינו מנותקי קשר לתקופה ממושכת. למרות שלא היינו נשואים עדיין, חוויתי לעומק את מקומה של האישה הממתינה – את הדאגה, הגעגוע והציפייה. מתוך זה חיפשתי עוגן רגשי וויזואלי, והגעתי לעולם מכתבי האהבה בזמן מלחמה – ממלחמת העולם השנייה, ממלחמת יום כיפור, ואף מכתבים בין סבי לסבתי. הבנתי שהחוויה הזו חוצה דורות”.

כיצד תרגמת את המכתבים לשפה עיצובית קונקרטית – לצלליות, קווי גזרה ופרטי לבוש?
“המכתבים היו מקור לא רק רעיוני אלא גם צורני. לקחתי אלמנטים כמו כתב יד, קיפולי נייר, גלויות צבאיות, צנזורה ונשיקות שהוטבעו על הדף, ותרגמתי אותם לגזרות. הדגם הראשון, למשל, נולד מצורת מעטפה שנפתחת ומתוכה מתפשטים לבבות. עניין אותי ליצור מפגש בין רכות רומנטית לבין תחושת הגנה צבאית, ולכן שילבתי גזרות נשפכות לצד אלמנטים מלבוש צבאי. הקולקציה מספרת את תחנות חייה של האישה הממתינה: פיג’מה שמסמלת את המרחב הביתי, שמלת כלה שמבטאת המשך חיים ואהבה גם בזמן מלחמה, ולבוש מחויט שמייצג יציאה לעבודה ולשגרה. היא מסתיימת במעיל בגזרת דובון צבאי, ומתחתיו הלבשה תחתונה אינטימית – המבטאת את הפער בין החוזק החיצוני לפגיעות הפנימית. שכבות הנייר והמכתבים שנקשרו בסרט אדום אצל סבי וסבתי תורגמו לשכבות ולחזרות מוטיבים, ותפר הזיגזג הפך לפרט חוזר בקולקציה”.

הטכניקות המתקדמות – חיתוכי לייזר וצריבות – יוצרות מתח בין רכות לחדות. כיצד ביטא המתח הזה את הרגשות שרצית להעביר?
“אני אוהבת לעבוד בצורה מתוכננת ומדויקת, וכל פרט הוצב במקומו מתוך מחשבה. בחיתוכי הלייזר חתכתי לבבות בצורה חדה וסימטרית – סמל רומנטי, אך בחיתוך חד; הריבוי שלהם יוצר תחושת הצפה, כמו עשרות מכתבים שמצטברים בזמן ההמתנה. גם בבחירת הבדים יצרתי דואליות – בדים רכים ונשיים לצד גזרות בעלות אופי גברי או צבאי. חלק מההדפסים גלויים, וחלקם נסתרים – למשל כתב יד מודפס בלבן על שקוף, שרק במבט קרוב מתגלה. גם כפתורים בצורת לב ורימון ממחישים את אותו רעיון: במבט ראשון תמימים, אך מרפררים גם למציאות המלחמה. זהו בדיוק המתח שרציתי להעביר – בין אהבה לכאב, בין געגוע לתקווה”.

מהם מקורות ההשראה שהשפיעו עליך במהלך הלימודים – אמנים, מעצבים, תקופות היסטוריות או חוויות אישיות?
“הגעתי ללימודים ללא רקע באמנות ואופנה, ובמהלך השנים גיליתי שאני תמיד יוצאת לעצב מהעולמות שלי – מחוויות, זיכרונות ורגעים אישיים. נחשפתי כמובן לאמנים, מעצבים ותנועות שונות, ואף מסע להודו לימד אותי להסתכל על תרבויות וחומרים כמקור השראה. אבל ההשראות החזקות ביותר עבורי מגיעות מהחיים עצמם. בפרויקט הגמר היה לי חשוב לעסוק בנושא אישי, אך גם כזה שמתחבר לאחרים – ומכתבי האהבה איפשרו לי בדיוק את זה: לספר את הסיפור שלי כאישה בעורף, דרך נרטיב אנושי ואוניברסלי שחוזר על עצמו לאורך דורות”.

לאן את רואה את עצמך ממשיכה מכאן – האם תמשיכי לעסוק בעיצוב נרטיבים אישיים או חברתיים, ומהן שאיפותייך לקריירה?
“אני רק בתחילת הדרך, אבל כבר גיליתי שאני מעצבת מתוך סיפור – כל הפרויקטים שלי התחברו לנושאים שהיה לי קשר אישי אליהם, וזה מה שנותן לעבודות שלי עומק. אני רואה את עצמי ממשיכה לעצב מתוך נרטיבים אישיים וגם חברתיים, ליצור בגד שמספר סיפור ומעביר רגש. הייתי רוצה להשתלב בעולם האופנה הישראלי, להמשיך ללמוד ולצבור ניסיון, ובהמשך להיות עצמאית. אופנה היא הרבה יותר מבגד – היא מספרת סיפור, משמרת זיכרון ומעוררת רגש, ואני מייחלת להמשיך לעצב מתוך המקום הזה גם בעתיד”.

צפו בתמונות מתצוגת האופנה. צילום: טלי מלמד:

תערוכת בוגרים 2026 תיפתח ביום שלישי, ה-28 ביולי, בקמפוס המושבה, רחוב הגנים 21, חיפה, ותהיה פתוחה עד ה-7 באוגוסט. היא פתוחה לקהל בימים א’-ה’ בין השעות 10:00–20:00, וביום ו’ בין השעות 10:00–13:00.

לעוד כתבות בנושא:
תערוכות בוגרים 2026: המחיר שנשים משלמות על שער מגזין
תערוכות בוגרים 2026: כשהשכונה הופכת לגלריית דמויות
תערוכות בוגרים 2026: כשההומופוביה גרה בפנים
תצוגת האופנה של אוניברסיטת חיפה: כשעולם פנימי הופך לבד
נעצו ביומן: תערוכות הבוגרים והבוגרות של אוניברסיטת חיפה