הודעה לעיתונות:
מחקר מאוניברסיטת חיפה:
עובדים מהבית מחפשים רוגע ולא רק שכר גבוה או קידום

במחקר נמצא כי עובדים מהבית מגדירים אושר דרך רוגע, איזון והרגשת ביטחון ולא דרך כסף, קידום מקצועי או הכרה ארגונית. החוקרים מזהירים כי ארגונים אשר ימשיכו למדוד עובדים רק לפי תפוקה ונוכחות עלולים להחמיץ את אחד הצרכים המרכזיים של העובדים בעולם העבודה החדש
במחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה, ופורסם בכתב העת Employee Relations: The International Journal, נמצא כי עובדים מהבית מחפשים קודם כל שקט, רוגע ואיזון בין העבודה לחיים האישיים ולא בהכרח שכר גבוה, קידום מקצועי או הכרה ארגונית. העובדים תיארו את השקט לא רק כהיעדר רעש אלא כהרגשת רוגע, שליטה וביטחון בתוך מציאות של עומס ואי־ודאות. “הופתענו לגלות שהעובדים כמעט לא דיברו על כסף או על קידום”, אמרה ד”ר אורית שמיר בלדרמן, מאוניברסיטת חיפה וממכללת עמק יזרעאל, מעורכות המחקר. “אחרי שנים של עומס ואי־ודאות, עובדים מחפשים קודם כל שקט. מבחינתם זה לא מותרות אלא תנאי בסיסי ליכולת לעבוד, לחשוב ולהרגיש טוב”.
בשנים האחרונות יותר ויותר עובדים בישראל משלבים בין עבודה מרחוק לעבודה מהמשרד, ואולם אירועי אוקטובר 2023 והמציאות הביטחונית המתמשכת עשו את המעבר בין המשרד לבית לתכוף ולמורכב יותר בעבור עובדים רבים. בתוך המציאות הזאת גוברת גם ההתמודדות עם שחיקה נפשית והצורך לשמור על איזון בין העבודה לחיים אישיים. ישראל מציעה הקשר ייחודי לחקר תופעה זו: מצד אחד תרבות היי־טק בעלת נורמות גבוהות של אוטונומיה ועבודה גמישה; מצד אחר מציאות ביטחונית מתמשכת שבעטייה נעשתה העבודה מהבית לא לבחירה אלא לצורך.
במציאות הישראלית, השקט אינו רק מושג ארגוני, הוא מקלט נפשי. על רקע השינויים הללו ביקשו ד”ר שמיר בלדרמן מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת חיפה וראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה במכללת עמק יזרעאל, פרופ’ שי צפריר מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת חיפה, פרופ’ גיא אנוש מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ופרופ’ יוחנן אלטמן מהמרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי באוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת וינה, לבדוק כיצד עובדים מהבית מגדירים אושר ומהם התנאים שמאפשרים להם לחוות רוגע, רווחה נפשית והרגשת איזון במסגרת העבודה מהבית. עוד ביקשו החוקרים לבחון את גישת Common Good HRM, תפיסה חדשה בניהול משאבי אנוש שלפיה ארגונים צריכים לדאוג לא רק לביצועים ולתפוקה אלא גם לרווחת העובדים והחברה. לפי גישה זו, כאשר ארגון מאפשר לעובד שקט, על ידי גמישות, הפחתת עומס קוגניטיבי או ביטחון תעסוקתי, הוא לא רק בא לקראת העובד, אלא ממלא חובה ניהולית וחברתית.
במציאות הישראלית, השקט אינו רק מושג ארגוני, הוא מקלט נפשי. על רקע השינויים הללו ביקשו ד”ר שמיר בלדרמן מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת חיפה וראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה במכללת עמק יזרעאל, פרופ’ שי צפריר מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת חיפה, פרופ’ גיא אנוש מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ופרופ’ יוחנן אלטמן מהמרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי באוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת וינה, לבדוק כיצד עובדים מהבית מגדירים אושר ומהם התנאים שמאפשרים להם לחוות רוגע, רווחה נפשית והרגשת איזון במסגרת העבודה מהבית. עוד ביקשו החוקרים לבחון את גישת Common Good HRM, תפיסה חדשה בניהול משאבי אנוש שלפיה ארגונים צריכים לדאוג לא רק לביצועים ולתפוקה אלא גם לרווחת העובדים והחברה. לפי גישה זו, כאשר ארגון מאפשר לעובד שקט, על ידי גמישות, הפחתת עומס קוגניטיבי או ביטחון תעסוקתי, הוא לא רק בא לקראת העובד, אלא ממלא חובה ניהולית וחברתית.
במסגרת המחקר נערכו 25 ראיונות עומק עם 14 נשים ו -11 גברים עובדים ומנהלים מתחומי ההיי־טק, הייעוץ והאקדמיה בישראל.17 מהמשתתפים עבדו מהבית לפחות יום אחד בשבוע ו־8 נוספים עבדו מהמשרד בלבד ושימשו קבוצת השוואה. החוקרים השתמשו בשיטת מחקר איכותנית המבוססת על ראיונות פתוחים ומעמיקים, שאפשרו למשתתפים לתאר במילים שלהם את חוויית העבודה, הרגשת הרווחה האישית והאיזון בין העבודה לחיים האישיים. שיטת המחקר נועדה לאפשר לחוקרים לזהות תמות ותובנות שעלו באופן טבעי מתוך חוויות המשתתפים עצמם ולא מתוך שאלונים או הגדרות שנקבעו מראש.
מתוצאות המחקר עולה כי עובדים שעבדו מהבית תיארו את השקט לא רק כהיעדר רעש והפרעות אלא כתחושה עמוקה יותר של רוגע, שליטה, פרטיות וביטחון. בעוד עובדים שעבדו מהמשרד דיברו בעיקר על קשרים חברתיים, אינטראקציות עם עמיתים והכרה מקצועית, העובדים שעבדו מהבית חזרו שוב ושוב דווקא למונח ה’שקט’, כאשר התבקשו להסביר מה גורם להם לחוות אושר בעבודה. באופן בולט, המונח ‘שקט’ לא עלה באופן ספונטני בקרב עובדים שעבדו מהמשרד בלבד. ממצא זה מלמד שה’שקט’ אינו מונח אוניברסלי המתאר אושר בעבודה, אלא חוויה ייחודית לעובדים מהבית, הנובעת מהניגוד הבולט בין שתי סביבות העבודה: סביבת המשרד כמקור לעומס קוגניטיבי, והבית כסביבה המספקת מרחב נפשי.
החוקרים זיהו במחקר שלושה סוגי שקט: שקט חיצוני המתבטא בפחות הסחות דעת והפרעות; שקט פנימי הכולל הרגשת אוטונומיה ושליטה בסביבת העבודה; ושקט הקשור ליציבות כלכלית ולאיזון בין עבודה לחיים אישיים. הממצאים מעלים גם שאלות הנוגעות לסביבת העבודה המודרנית המאופיינת במשרדים פתוחים, בריבוי הפרעות ובצורך לזמינות מתמדת. לדברי החוקרים, הממצאים מצביעים על שינוי עמוק באופן שבו עובדים תופסים רווחה ואושר בעולם העבודה החדש, ועל הצורך של ארגונים לבחון מחדש כיצד נראית סביבת עבודה בריאה בעבור עובדיהם. “ארגונים רגילים למדוד עובדים דרך תפוקה, שעות עבודה או נוכחות במשרד. ואולם המחקר מראה שבעבור עובדים רבים דווקא היכולת לעבוד בלי עומס מתמשך, הפרעות ושחיקה היא זו שמאפשרת להם להיות יעילים, מחויבים ובריאים יותר לאורך זמן”, סיכמו החוקרים.