מדוע אנחנו מאושרים - למרות הכל

מאת: ד”ר קרן אור חן, ראש המרכז הקליני האוניברסיטאי הבין תחומי, אוניברסיטת חיפה

השאלה עולה שוב ושוב: כיצד ייתכן שאנחנו מאושרים? עם כל חצי שנה שמביאה עמה ריצה למקלטים, עם טראומה לאומית שעדיין פתוחה — מה הבסיס לאושר הזה? והתשובה הפסיכולוגית, כנה ומורכבת כאחד, היא זו: אנחנו מופתעים כל פעם מחדש. ואותה הפתעה — בדיוק היא — היא חלק מהמפתח.

אושר אינו היעדר כאב. הוא הנאה פלוס משמעות — ואת המשמעות אנחנו מוצאים גם, ואולי בעיקר, בתוך הכאב.

הפסיכולוגיה מזהה כאן מנגנון הגנה מוכר: דיסוננס קוגניטיבי ורציונליזציה. כאשר אדם נמצא במצב שאינו ניתן לשינוי מיידי, הנפש מבצעת עבודת שכנוע פנימית — “אני כאן, ולכן כאן חייב להיות טוב”. זה אינו שקר עצמי. זו, לעיתים, ההישרדות עצמה. אילו לא היינו מצליחים לשכנע את עצמנו שניתן לחיות כאן, יכול להיות שחלקנו כבר לא היה.

הנאה ומשמעות
אך ההסבר אינו מסתכם במנגנוני הגנה. הפסיכולוגיה החיובית מגדירה אושר בצורה מדויקת יותר: הנאה פלוס משמעות. נכון שההנאות כאן מורכבות — לא תמיד נגישות, לא תמיד בטוחות. אבל הדבר המדהים שאנחנו מגלים שוב ושוב הוא שגם לאירועים הטראומטיים ביותר אנחנו מצליחים לצקת משמעות.

בשבועות הראשונים שאחרי ה-7 באוקטובר — היום הנורא ביותר בתולדות המדינה — לא ניתן היה להימלט מהמועקה. היא הקיפה את כולנו. ועם זאת, כבר אז, אנשים חיפשו את הדברים הטובים: ערבות הדדית, ביחדנות שקשה למצוא בשום מקום אחר בעולם. לא מתוך כחשנות, אלא מתוך צמא חיים אמיתי.

אופטימיות גמישה אינה עיוורון — היא היכולת להכיר בשלילי, ובו-זמנית לשמר את היכולת לפעול ולקדם.

אופטימיות שאינה עיוורת
חשוב להבהיר: אנשים אופטימיים אינם בנות יענה. הם אינם מתעלמים מהשלילי ולא נמנעים ממנו. ההגדרה שאני מאמינה בה היא “אופטימיות גמישה” — היכולת להתמודד עם המציאות הכואבת, ובו-זמנית לא להיות שבויה בה. זוהי אסטרטגיה פסיכולוגית פעילה, לא פאסיביות.

לצד זאת, אנחנו עושים שימוש — לרוב בלא מודע — בכלים שהפסיכולוגיה החיובית מלמדת במפורש: הכרת תודה, ראיית ה”יש” לצד החסר, חיפוש הטוב בתוך הטראומה. כאשר אדם מצליח להתמודד עם מצב קשה ומרגיש תחושת הצלחה בהתמודדות — עצם ההצלחה הזו מחזקת את מידת האושר שלו.

מילה לסיום
ישראל היא מקרה מבחן יוצא דופן עבור חוקרי רווחה נפשית ברחבי העולם. היא מוכיחה שאושר אינו מדד של נוחות, ביטחון, או היעדר משבר. הוא מדד של משמעות, חיבור ויכולת התמודדות. ולכן — עם כל המורכבות, עם כל הכאב — אנחנו ממשיכים להיות שם, בין מקומות 5 ל-7. לא בגלל שאיננו רואים את המציאות. אלא בגלל שאנחנו יודעים מה לעשות איתה.

– המלצות לתקופת המלחמה של ד”ר קרן אור חן, ראש המרכז הקליני האוניברסיטאי הבין תחומי