גם אני הייתי שם: זכויות נפגעי מלחמה בעידן של חוסר ודאות


כתבה: עו״ד ורדית אבידן, מנהלת הקליניקה לסיוע משפטי בעיתות מלחמה, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה
במהלך השנה האחרונה, מאז מאורעות 7 באוקטובר, הוקמה הקליניקה לסיוע משפטי בעת מלחמה– מתוך ההבנה העמוקה שהמשפט לא יכול להישאר מאחור
כשחיים שלמים קורסים. הקליניקה נולדה בתוך מציאות של חירום מתמשך: פינוי המוני, פרנסה שנגדעת באחת, אימהות חד-הוריות שנשארות לבד, ועובדים שנכנסים לחל”ת מבלי לדעת מה יקרה מחר. היא לא נועדה רק “לייעץ משפטית” – אלא להוות עוגן: רגשי, קהילתי ומקצועי.
ואז, עם פתיחת חזית ישירה מול איראן, הגיע גל הטילים של מלחמת “עם כלביא” – והפעם, גם אני לא נשארתי מחוץ למעגל.
במהלך המתקפה, ביתי שברמת אביב נפגע מהדף. אמנם הנזק הפיזי היה מזערי – אך
הבית, המקום הבטוח שלי, הפסיק להרגיש בית.
כמנהלת קליניקה, אני והסטודנטים שלי רגילים ללוות אחרים – בטפסים, במס רכוש, מול הרשויות. אבל פתאום הייתי בצד השני: מחפשת מענה, שואלת את עצמי למי פונים, איך מגישים, ואיפה בכלל מתחילים. הבנתי מה זה להרגיש קטנה מול מערכת גדולה. מה זה לא לדעת אם את אמורה לדרוש או להתנצל.
הזכויות קיימות – אבל הן קורסות תחת עומס המציאות זכויות שמגיעות:
רכוש
דיור חלופי: פתרון זמני (מלון, דירה שכורה) לכל מי שפונה מביתו. פיצוי
על רכוש: דירות, רכבים, ריהוט, ציוד מקצועי, עסקים ביתיים
החזר הוצאות: בגין שהייה מחוץ לבית – מזון, כביסה, טואלטיקה, תרופות.
סיוע לעצמאיים: מענקים, פטור מארנונה, פיצוי על אובדן הכנסה.
תמיכה נפשית: דרך נט”ל, קופות חולים, המוסד לביטוח לאומי.
עבודה
אלפי עובדים הוצאו לחל”ת במהלך המלחמה – בחלק מהמקרים מרצון, אך במרביתם
מכורח הנסיבות.
חשוב לדעת:
דמי אבטלה: עובדים שיצאו לחל”ת של 14 ימים לפחות זכאים לדמי אבטלה מהביטוח
הלאומי – גם אם מדובר בחופשה ללא תשלום שאינה מרצון.
זכאות להחזקה בעבודה: עובד/ת שפוטרו או לא הוחזרו מהחל”ת – ייתכן ומדובר בפיטורים שלא כדין, במיוחד אם נעשו בהיעדר שימוע או במהלך תקופת הגנה.
נשים בהריון/הורים יחידנים/שוהים בחל”ת ממושכת: זכאים להגנות מיוחדות מפני פיטורין – חובה לפנות לייעוץ משפטי פרטני.
בפועל הזכויות הללו רבות פעמים נשארות על הנייר. הדרישה להוכחות, הקושי בגישה
לדיגיטל, הפערים בין התנהלות רשויות שונות – כל אלה מקשים על תושבים בדיוק ברגע שבו אין להם יכולת נפשית או תפקודית לדרוש את המגיע להם.
אנחנו פוגשות ופוגשים בקשות שמספרות סיפור שלם על מציאות מפורקת:
* אם יחידנית שפונתה עם בתה וכלבתה – אך לא שובצה למלון כי “אין מענה למפונים עם בעלי חיים”.
* עצמאית שאיבדה את העסק הביתי – אך נדחתה על הסף בהיעדר “הוכחה מספקת
להכנסה”.
* ואינספור עובדים ועובדות שיצאו לחל”ת – מבלי להבין אם יפוצו, אם ישמרו על זכויותיהם, ומה יקרה לפרנסתם בהיעדר וודאות תעסוקתית.
טראומה איננה “נספח” – היא חלק מהתמונה
באופן מכוון, הקליניקה שלנו פועלת בגישה טראומה-מודעת. אנו רואים את הפונה לא רק כ”נפגע” אלא כמי שנמצא ברצף של הישרדות. הזכויות המשפטיות אינן מותרות – הן מנגנוני הישרדות. כשאישה שפונתה מדירתה עם הילד והכלב שואלת “האם מותר לי לעזוב את הבית בלי אישור מהבעל”? – זו איננה שאלה משפטית גרידא. זו שאלה של חיים.
כאשר תושב שלא מקבל מענה ממוקד הרשות שואל “האם אני רשום או שקוף”?, הוא לא רק מתלונן – הוא צועק את הצורך הבסיסי להיות מוכר.
משפט ככלי להשבת שליטה
אנחנו לא עוסקות רק בזכויות – אלא באנשים. לא רק בטופס – אלא בתחושת חוסר האונים שהוא מייצר. לא רק בחוק – אלא במאבק של כל אחד ואחת לשמר את מהותם כשהכל מתערער. מגיע לכם לדעת, לדרוש, לקבל ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן.
לפניות לקליניקה לסיוע משפטי בעיתות מלחמה לחצו כאן
לכתבות נוספות בנושא מבצע “עם כלביא”:
– מסע בזמן: תמונות מקלטים מן העבר מהארכיון של ספריית יונס וסוראיה נזריאן
– כלים לחיזוק נפשי בעתות חירום של מרכז החוסן של אוניברסיטת חיפה
– המערכה בין ישראל לאיראן: בין עוצמה צבאית, אתגרים פנימיים ושיח מדיני
– שינה בצל המלחמה: שינה כחלום רחוק