כתב: רועי כהנוביץ, חוקר, יועץ ומרצה לענייני איראן, דיקאנט הסטודנטים; עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה ימית; מחבר הספר “איראן והמפרץ הפרסי“

ב- 13.06.2025 פתחה ישראל במתקפת מנע מפתיעה על הרפובליקה האסלאמית של איראן. זו היא הפעם השלישית שבה איראן המרוחקת כ- 1600 ק”מ מזרחית לישראל חוותה את עוצמתו של חיל האוויר הישראלי שתקף בהתאם להנחיית הדרג המדיני ובאמצעות עשרות מטוסי קרב יעדים נבחרים ביניהם: אישי משטר בכירים כגון מוחמד באקרי (מפקד הכוחות המזויינים של איראן) עלי אמיר חאג’יזאדה (מפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה), אנשי מחקר גרעיני כגון פרידון עבאסי, מתקני העשרת אורניום ומפעלים לייצור מערך הדלק והטילים הבליסטיים הרחב שלה.

אין זה סוד כי איראן מזהה עצמה כמדינת מפתח במזרח התיכון ובמפרץ ולו בזכות העובדה כי אוכלוסייתה מונה נכון להיום כ- 90 מיליון תושבים, שטחה משתרע על כ- 1.6 מיליון קמ”ר (פי 75 ממדינת ישראל) ומעל כל זאת מורשת היסטורית עשירה כמעצמה אזורית עוד מתקופותיהם של אחשוורוש וכורש. בחלוף השנים והשושלות באיראן היה זה המשטר האסלאמי אשר תפס את מושכות השלטון בפברואר 1979, וזאת לאחר שהצליח לסלק את השאה במאבק עיקש של 15 שנה בהנהגת איתוללה רוח-אללה ח’ומיני ואנשי שלומו. ראוי לציין כי האידיאולוגיה של ח’ומיני הושתתה בראש ובראשונה על אסלאם רדיקלי שקרא כבר מתחילת דרכו להשמדתה של מדינת ישראל מאחר וראה בה כגורם מדכא.

תפיסת העולם הקיצונית של המשטר לנוכח צמיחתה של מדינת ישראל הביאו לא פעם להתנגשויות בין שתי המדינות, לרב בזירה הדיפלומטית וזאת ממש עד לאחרונה. איראן שפעלה וממשיכה לפעול ללא לאות על ידי הפעלת שלוחיה (פרוקסי) ברחבי המזרח התיכון כמו בלבנון (חזבאללה), בעזה (ג’יהאד אסלאמי וחמאס) ובעיראק (חזבאללה עיראק וארגונים נוספים) ואף מרחיקה לעשות כן באסיה על ידי שלטון החות’ים מתימן חרתה על דגלה את השמדתה של מדינת ישראל. באותה הנשימה ראוי לציין כי המאבק של מדינת ישראל הוא אינו מאבק נגד ובעם האיראני אם כי נגד המשטר האסלאמי הקיצוני שקורא מדי יום להשמדתה ואף מציב בכיכרות המרכזיות של עיר הבירה תהראן שעון עצר הסופר את הימים והשעות עד להיעלמותה של ישראל מהמפה.

המערכה בה אנו נמצאים כעת הפתיעה לא רק את הציבור בישראל אלא כלל ועיקר את המשטר באיראן על בכיריו ואנשיו שחלקם אף נפגעו בעת מתקפת המנע הישראלית. שיטת ההונאה ודרך איסוף המודיעין זכו לשבחים רבים ולו בזכות עבודת הנמלים ושנות ההשקעה הרבות של אנשי מחקר, אנשי מקצוע ומודיעין ורבים אחרים ואין ספק כי ידובר עליהן עוד שנים רבות בעתיד. ראוי לציין כי הפעילות המוצלחת שיוחסה למוסד הישראלי יצרה באיראן תחושת חשיפה וחדירות ואף זרעה פאניקה מסוימת בחוגי המשטר כמו גם אפשרה את פעולות חיל האוויר בצורה מיטבית ומקצועית. יחד עם זאת, פעילות חיל האוויר אינטנסיבית ככל שהייתה ותהיה לא הצליחה ותצליח למנוע, לדאבננו, את שיגור הטילים ארוכי הטווח מאיראן.

איראן שקדה על פיתוח מערך הטילים שלה מזה עשורים רבים. ייתכן והסיבה לכך היא היכולת המפוקפקת של חיל האוויר המיושן שלה להתעמת עם חיל האוויר הישראלי המתקדם והמשוכלל. מכאן שמבחינת המשטר שימוש בטילים ארוכי טווח כמו העמאד, ח’יבר-שכן, סולימאני ועוד מהווים נשק אסטרטגי ארוך טווח ואתגר משמעותי עבור מערכות ההגנה הישראליות. מעבר לכך, איראן נעזרת מזה שנים בידע ובמדע שהצטבר גם ברוסיה גם בסין ואף בצפון קוריאה ופקיסטן ויש הטוענים כי אף אולי במדינות נוספות במערב אירופה. בימים האחרונים אף דובר על כך שסין מנסה לסייע לאיראן בעת המלחמה על ידי משלוח של מטענים לוגיסטיים (ואולי נשק), ואף פקסיטן (שלאחרונה הייתה בעימות צבאי מול הודו) שמצטרפת לשרשרת האיומים של תהראן אותם יש לקחת בחשבון ולהתייחס אליהם ברצינות ובכובד ראש. חשוב לציין כי המשטר באיראן רואה בהשכלה הגבוהה מפתח להצלחתו, ומכאן שמשקיע משאבים גדולים למדי בפיתוח חוגי לימוד הנדסיים ומדעיים באוניברסיטאות השונות הפזורות ברחבי איראן.

המשטר האסלאמי הוא אתגר מורכב לעולם בכלל ולמדינת ישראל בפרט ועל מנת לנסות ולהתמודד איתו מדינות העולם וישראל חייבות לחשוב צעד אחד קדימה. זהו מהלך הדורש אומץ ותעוזה ובעיקר את היכולת והצורך להבין מול מי אנו ניצבים: מדובר במשטר השולט ביד קשה באומה שמחציתה צעירה (מתחת לגיל 40) ומחוברת לטכנולוגיה. אומה המודעת לקשיי היומיום אותה חווה על בשרה כמו עוני קשה ורחב, אי אספקת מים וחשמל סדירה וזאת לצד כלכלה כושלת ובריחת מוחות. ייתכן כי האתגר לזמן הקרוב העומד בפני המשטר באיראן הוא דווקא מדינת ישראל ועוצמתה הצבאית, אך האתגר המשמעותי יותר לטווח הארוך הוא האתגר הפנימי בדמותו של הציבור המקומי. חשוב לזכור כי המשטר באיראן עוסק באופן יומיומי בדאגה לשרידותו ומכאן שאם סוגיות השעה הבוערות במדינה לא תטופלנה הרי שייתכן כי אותם צעירים משכילים שבחלקם אף נרדפי ונפגעי משטר ייצאו כנגדו כפי שכבר קרה כבר באותם ניסיונות של 2009, 2017 ואף בשנים האחרונות.

לסיכום, המזרח התיכון חווה תהליכים משמעותיים החל מהתפרקותה של סוריה משלטונו של בשאר אל אסד, דרך לבנון המבקשת לעצמה עתיד טוב יותר עם קריסתו של ארגון הטרור חזבאללה ועד לימים אלה בו איראן המכונה בפי רבים “ראש הנחש” סופגת מכות ניצחות על ראשה. כך או כך, עימות צבאי קצר או ארוך נועד להוות בסיס למשא ומתן דיפלומטי ומדיני והוא זה אשר צריך לעמוד בימים הקרובים על שולחנם ולפתחם של מקבלי ההחלטות במדינות המעורבות. לסיום ובנימה אופטימית, חשוב לציין כי אומץ ותעוזה וחשיבה מחוץ לקופסא אינם רק מנת חלקם של אנשי צבא, אלא גם נדרשים, אולי אף יותר, ממנהיגי העולם; הם אלה אשר על כתפיהם מונחת האחריות להביא לעתיד טוב יותר לדורות ההמשך בכלל מדינות האזור והעולם.

“עם כלביא יקום וכארי יתנשא”, ספר במדבר, פרק כ”ג, פסוק כ”ד