כתבה: ד”ר דנה זרחין, מרצה בכירה בחוג לסוציולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת חיפה

“אני מתגעגעת לשינה רציפה”, אמרה לי לאחרונה מכרה ותיקה. כמוה, מיליוני ישראלים חווים בימים אלה שינה מקוטעת, קצרה ולעיתים אף נדודי שינה ועייפות מצטברת. אמנם קשיים אלה אינם תופעה חדשה, אך מחקרים מצביעים על הרעה משמעותית באיכות וכמות השינה של ישראלים מאז אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה מרובת הזירות שמתנהלת מאז, ובמיוחד לאחר פרוץ מבצע “עם כלביא”.

“בריאות השינה” אינה נמדדת רק לפי מספר שעות השינה, אלא כוללת ממדים נוספים כמו סדירות השינה (שינה בשעות קבועות), עירנות במהלך היום, עיתוי השינה, יעילות השינה (היחס בין זמן השינה בפועל לזמן במיטה), שביעות רצון מהשינה ומידת הערנות במהלך היום. לממדים אלה יש השלכות נרחבות על הבריאות הפיזית והנפשית. שינה לקויה לאורך זמן מעלה את הסיכון לבעיות בריאות שונות – בהן מחלות לב, פגיעות מטבוליות, היחלשות של מערכת החיסון, תסמיני דיכאון וחרדה. היא עלולה לפגוע גם בתפקודים קוגניטיביים, כגון זיכרון, ריכוז וקשב. כמו כן, ישנו קשר בין שינה לקויה להרגלי חיים לא בריאים, כולל שימוש באלכוהול, עישון, תזונה לא טובה וחוסר פעילות גופנית. מעבר לכך, חסך שינה מגביר את הסיכון לתאונות, מקשה על התפקוד היומיומי, ומעצים תחושות של עייפות, עצבנות וחוסר סבלנות, שעלולות להשפיע לרעה על מערכות יחסים, אינטראקציות חברתיות ואיכות החיים באופן כללי.

על אף ששינה היא צורך ביולוגי בסיסי, היא איננה עניין אינדיבידואלי בלבד. למעשה, שינה היא תופעה חברתית המעוצבת על ידי כוחות חברתיים. כך למשל, אמונות תרבותיות ונורמות חברתיות משפיעות על האופן בו אנשים תופסים שינה (למשל, אם שינה נתפסת כ”בזבוז זמן” או דווקא כהשקעה כדאית) ו”עושים” שינה, כולל היכן אנשים ישנים, מתי, ועם מי. גם התפתחויות טכנולוגיות חוללו שינויים ניכרים בהרגלי השינה. כך למשל, בחברות טרום-תעשייתיות היה נהוג דפוס של שינת לילה דו-שלבית, שכלל “שינה ראשונה” ולאחריה “שינה שנייה”, כאשר ביניהן התקיים פרק ערות שנמשך כשעה או יותר. דפוס זה השתנה בעקבות תהליכים שנלוו למהפכה התעשייתית, וביניהם התפשטות התאורה המלאכותית והתחזקותם של ערכים כגון פרודוקטיביות ויעילות, שהובילו להתרחקות מהמודל הזה ואימוץ של האידיאל המוכר של שינה רציפה נטולת הפרעות, שהתאים לסדר היום של החברה התעשייתית.

המכשירים הדיגיטליים הניידים כולל טלפונים סלולריים וטאבלטים, שלעתים קרובות, נכנסים איתנו למיטה, משפיעים על השינה שלנו גם כן. מחקרים רבים מצביעים על כך שלחשיפה למדיה ולשימוש במסכים לפני השינה יש השפעות שליליות על השינה, ובכל זאת, אנשים רבים ממשיכים בכך. בין הגורמים לפגיעה בשינה ניתן למנות את החשיפה לאור כחול שמדכא את הפרשת המלטונין (הורמון מרכזי בוויסות מחזורי השינה והערות), את דחיית שעת ההירדמות, וכן את התכנים הממריצים או המטרידים, המקשים על ההירדמות ופוגעים באיכות השינה. חשיפה לחדשות שליליות, במיוחד בתקופות של משבר, עלולה להגביר רגשות של חרדה, דאגה, ייאוש ואף דיכאון.

מחקרים מצביעים על עלייה בצריכת חדשות ובחשיפה למדיה בתקופות משבר, ובמיוחד בזמן מלחמות. רבים פונים לפלטפורמות דיגיטליות, כגון ערוצי טלגרם, רשתות חברתיות ואתרי חדשות מקוונים, לצורך קבלת עדכונים בזמן אמת. במצבים אלה, הצורך להישאר מעודכנים איננו צורך רגשי בלבד, אלא גם כלי חיוני לשמירה על ביטחון אישי וקבלת החלטות. במהלך מבצע “עם כלביא” אנחנו נדרשים להתעדכן בתדירות גבוהה, ולו כדי לדעת מתי ניתן לצאת מהמרחב המוגן. השימוש האינטנסיבי במסכים, במיוחד בשעות הלילה, עלול לערער את השינה ולהקשות על ההירדמות גם לאחר קבלת ההודעה המיוחלת.



ממצאי מחקר סוציולוגי שערכתי בין נובמבר 2024 לינואר 2025, בהתבסס על קבוצות מיקוד, מראה שההרעה בשינה נגרמת לא רק בגלל ההתרעות והאזעקות בלילות, על אף היותן גורמים מרכזיים וברורים לפגיעה בשינה. המשתתפים במחקר הסבירו שהחשש מפני פגיעה ומפני אזעקות יוצר דריכות מתמדת וחרדה מתמשכת. החרדה נוכחת גם מעבר לרגעי האזעקה ובאה לידי ביטוי בתחושת חוסר ביטחון בסיסי, דאגה לעתיד, ובפרט לילדים, קטנים וגדולים כאחד. ישנה גם דאגה מתמדת לבני משפחה אחרים, בייחוד אם הם חיים באזורים מסוכנים יותר או ללא מיגון מספק.

תנאי המיגון ונגישותם – או “ההון המיגוני” של יחידים ומשפחות – משפיעים באופן משמעותי על חוויית השינה וניהולה. קיים הבדל מהותי בין מגורים בבית עם ממ”ד, בבניין עם מקלט משותף, בסמוך למקלט ציבורי, או באזורים חסרי מיגון בכלל. כל אחד מהתנאים הללו מכתיב אופי שונה של התארגנות, תגובתיות לאזעקות, ורמת חשיפה לפחדים ולסיכונים. בנוסף לכך, רבים נאלצו לעזוב את בתיהם ולעבור לבתי קרובי משפחה או לבתי מלון, בעקבות פינוי רשמי של הרשויות או מתוך יוזמה אישית במטרה למצוא מקום בטוח ומוגן יותר. “הנדידה” הזו משפיעה על השינה הן בשל עצם המעבר והן מכיוון שהיא כרוכה בשינה במקום שונה מהמרחב המוכר והרגיל. מאז פרוץ מבצע “עם כלביא”, רבים נאלצים ללון במקלטים ציבוריים בהם תנאי הצפיפות והרעש עלולים להקשות על השינה אף יותר.



משתתפים דיווחו ששנתם נפגעת גם בשל דאגות כלכליות, הנובעות מחוסר יציבות תעסוקתית בעקבות המלחמה, ירידה בהכנסות, אובדן ימי עבודה, ותחושת אחריות כבדה להגן על הילדים ולדאוג לכל צורכיהם. מכלול זה מעמיק את תחושת העומס הנפשי ומשפיע לרעה על היכולת להירגע ולישון. זאת ועוד, שינה משותפת עם הילדים באותו חדר, וביתר שאת באותה מיטה – בין אם לבקשת הילדים ובין אם בשל הצורך לשהות במרחב מוגן – מוסיפה מורכבות לקשיי השינה. ילדים רבים סובלים מחרדות וסיוטים שמשפיעים לא רק על השינה של הילדים עצמם אלא גם של הוריהם. עם זאת, חלק מהמשתתפים הוסיפו כי השהות המשותפת בבית, ובמיוחד בזמן השינה, חיזקה את הקשרים המשפחתיים והגבירה את תחושת הקרבה.

כדי לשפר את איכות השינה, מומחי שינה ממליצים להקפיד על כללי “היגיינת שינה” – הרגלים והתנהגויות התורמים לשינה טובה ורציפה. ההמלצות כוללות, בין היתר, שמירה על סביבת שינה נוחה, הכוללת חדר חשוך, שקט וקריר; שימוש במיטה רק לשינה וליחסי מין; הקפדה על זמני שינה ויקיצה קבועים; פעילות גופנית סדירה; הימנעות מקפאין, ניקוטין ואלכוהול בשעות שלפני השינה; והימנעות מחשיפה למסכים סמוך לשעת השינה. רבים מתקשים לעמוד בכללים אלו גם בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בתקופת מלחמה. ובכל זאת, חשוב להשתדל ליישם את ההמלצות ככל הניתן, ובעיקר, להשתדל להפחית חשיפה לחדשות ולמסכים לפני השינה. עם זאת, יש לזכור שגם דאגה מוגברת בנוגע לאי היכולת לישון עלולה דווקא להחריף את קשיי השינה. ובזמנים אלה – דאגות, כידוע, לא חסר.

לכתבות נוספות בנושא מבצע “עם כלביא”:
– מסע בזמן: תמונות מקלטים מן העבר מהארכיון של ספריית יונס וסוראיה נזריאן 
– כלים לחיזוק נפשי בעתות חירום של מרכז החוסן של אוניברסיטת חיפה 
– המערכה בין ישראל לאיראן: בין עוצמה צבאית, אתגרים פנימיים ושיח מדיני