הרהורים על חשבון נפש סביבתי
לקראת השנה העברית החדשה

מאת: פרופ’ שלומית פז, ביה”ס למדעי הסביבה, ראש מוקד אקלים וקיימות סביבתית, ראש אקדמי, ספריית יונס וסוראיה נזריאן

במסורת היהודית מקובל כי ימי חודש אלול המציינים את סיומה של השנה העברית והימים שבין ראש השנה ליום כיפור הם ימים של חשבון נפש. כישראליות וישראלים המתמודדים בשנים האחרונות עם מציאות מורכבת ומדאיגה, אנו נוטים להזניח סוגייה בוערת, תרתי משמע, המשפיעה כבר עתה על חיינו ועתידה להיות קריטית לעתידם של הדורות הבאים.

השנה החולפת התאפיינה בהחרפת המגמה המדאיגה של השפעותיו של משבר האקלים שבאו לידי ביטוי בהמשך עליית הטמפרטורה בכל רחבי כדור הארץ ובעלייה בשכיחותם ובעוצמתם של אירועי קיצון אקלימיים. אזורים רבים ברחבי העולם התמודדו עם בצורות קשות, סערות קיצוניות, הצפות פתאומיות, שריפות ענק ונזקים כבדים לתשתיות, לחקלאות ולמערכות האקולוגיות. בחודשים האחרונים חוותה אירופה רצף של גלי חום חסרי תקדים, עם טמפרטורות שוברות שיאים שהתקרבו ל-50 מעלות באזורים מסוימים. גלי החום ותנאי הבצורת שקדמו להם הובילו לשריפות יער אדירות ברחבי היבשת. על פי ארגוני בריאות באירופה, מספר המתים מגלי החום האחרונים מוערך בעשרות אלפים. שריפות אימתניות השתוללו בקנדה, ואזורים נרחבים בארה”ב סבלו מבצורת קשה ביותר. במזרח ובדרום-מזרח אסיה, הוריקנים וגשמי מונסון עוצמתיים במיוחד גרמו להצפות ענק, למפולות בוץ הרסניות ולפגיעה קשה בתשתיות ובחקלאות. גם הפשרת הקרחונים בקטבים ובפסגות ההרים הגבוהים נמשכה בעוצמה גבוהה במקביל לעלייה במפלס פני הים, באופן שכבר משפיע באופן ממשי על החיים באיים ובשפלות חוף.

בזירה המקומית – אזור ישראל, המזרח התיכון ואגן הים התיכון כולו ממשיכים להתחמם בקצב מהיר משמעותית מהממוצע העולמי. גלי חום ממושכים משפיעים ישירות על בריאות הציבור, על היבול החקלאי, על מתקני התשתיות והאנרגיה, על משאבי המים ועל המרחב העירוני הסובל מאפקט “אי החום העירוני”. במקביל ניכרים שינויים בדפוסי המשקעים – התקצרות העונה הגשומה והופעת פרקי יובש ממושכים במקביל לעלייה בעוצמתם של אירועי הגשם. שריפות בשטחים פתוחים לצד הצפות עירוניות בעונת החורף הבהירו שוב ושוב את פגיעותן של התשתיות הקיימות אל מול מזג אוויר קיצוני. במקביל, הלחץ הגובר על השטחים הפתוחים והפיתוח המואץ מציבים איום ממשי על המגוון הביולוגי המקומי. לאחרונה גילינו כי גם מתקני ההתפלה שלנו פגיעים להשפעתן של אצות זעירות, שמשגשגות בגלל שילוב של סיבות סביבתיות שונות ובהן עליית טמפרטורת פני הים.

לצד התופעות לעיל, נרשמה השנה מגמה חיובית עולמית של צמיחה מתמשכת בהשקעות באנרגיות מתחדשות, בעיקר באנרגיה סולרית ובאנרגיית רוח. בחלק ממדינות אירופה, רוב יצור האנרגיה נשען כבר עתה על אנרגיות חלופיות מתחדשות והאיחוד האירופי מציג תוצאות מרשימות של הפחתה בפליטות גזי חממה.

למרבה הצער, סדרת דו”חות של מבקר המדינה בנושא ההיערכות של מדינת ישראל למשבר האקלים מצביעה על כשלים חמורים בהתנהלות בכל הקשור להיערכות למשבר ובאי עמידה בקצב הנדרש במעבר לאנרגיות חלופיות מתחדשות. יש לקוות כי הממשלה הבאה שתקום לאחר הבחירות תביא תיקון בתחום זה.

סיכום סביבתי של השנה החולפת מדגיש את הפער המתמשך בין היעדים הבינלאומיים וההצהרות החגיגיות לבין המציאות בשטח, אך במקביל הוא מחדד את התפקיד המשמעותי של התנהלות מודעת סביבה ברמה האישית. ההתמודדות עם משברי האקלים והסביבה לא נשענת רק על החלטות ממשלתיות או על תקווה לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות שיביאו פתרונות לאתגרים, אלא דורשת שינוי תפיסתי ואורח חיים מקיים ברמה האישית בכדי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית של כל אחד ואחת מאיתנו. ניתן לעשות זאת בדרכים מגוונות, למשל באמצעות צמצום רכישות מיותרות, התייעלות אנרגטית בבית ובעבודה, חיסכון בחשמל ובמים, הפחתת פסולת, מיחזור, הפחתת נסיעות ברכב פרטי והעדפת תחבורה ציבורית, הליכה או רכיבה על אופניים, אימוץ תזונה מקיימת ובריאה יותר הכוללת הפחתת צריכה של מזון מן החי, צמצום אובדן מזון בבית, מעבר לכלים רב-פעמיים, ועוד. כל אלה מהווים צעדים מעשיים ונגישים שכל אחת ואחד מאיתנו יכולים ליישם.

אירועי השנה האחרונה שהוכיחו לנו שוב כי משבר האקלים נוכח בעוצמה בכל רחבי כדור הארץ קוראים לנו לחשבון נפש סביבתי שיבחן את המרחק בין המודעות למשבר, לבין המעשים שלנו בפועל. אין הכוונה להתנהלות “מושלמת”, אלא לניסיון לשיפור מתמיד, צעד אחר צעד, בהתנהלות האישית, המשפחתית והקהילתית. השינוי ההכרחי לא יצמח רק מחוקים חדשים או מוועידות בינלאומיות, אלא מהצטברות של מיליוני החלטות קטנות ויומיומיות המבטאות הבנה כי סביבה בריאה הכוללת אוויר נקי, מים ראויים לשתייה וקרקעות פוריות שיבטיחו את הביטחון התזונתי שלנו – היא הבסיס לקיומנו.

זה הזמן לאמץ התנהגות אחראית יותר כלפי הטבע והסביבה לטובתנו ולמען עתידם של הדורות הבאים. שנה (יותר) טובה!