הודעה לעיתונות: מסע אל ראשית השיט: חוקרי אוניברסיטת חיפה שחזרו והשיטו סירת קנים מתקופת האבן
איך נראו כלי השיט הראשונים של תושבי חופי ארץ ישראל לפני כ־8,000 שנה? על השאלה הזו מנסה לענות פרויקט מחקר ייחודי של אוניברסיטת חיפה, שבמסגרתו נבנתה והושטה בהצלחה סירת קנים המבוססת על שחזור ארכיאולוגי של התקופה הניאוליתית בחוף הכרמל.
בארבעים השנים האחרונות התגלו לאורך חוף הכרמל – מחיפה ועד מעגן מיכאל – עשרות אתרי יישוב מהתקופה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה), שתוארכו ללפני כ־10,000–7,000 שנה. האתרים, שנתגלו ונחקרו על ידי פרופ’ אהוד גלילי מאוניברסיטת חיפה, נמצאים כיום בעומק של 2–12 מטרים מתחת לפני הים, לאחר שהוצפו בעקבות עליית מפלס הים מאז סוף עידן הקרח האחרון.
כיום מוביל פרופ’ דוד פריזם מביה”ס לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה מחקר בינלאומי במימון האיחוד האירופי שבוחן את הסתגלות תושבי חוף הכרמל הקדומים לסביבה החופית ולשינוי האקלים. “באתרים נמצאו קרסי דיג, משקולות לרשתות דיג ועצמות דגים, אז אנחנו יודעים שאנשי התקופה הניאוליתית במזרח הים התיכון שטו בים העמוק וידעו לנצל משאבים ימיים. חלקם הגיעו עד לקפריסין ויישבו את האי עם צמחים ובעלי חיים שהביאו מהיבשת. אולם, עד היום לא התגלו שרידי כלי שיט מהתקופה הזו בכל אזור מזרח הים התיכון”.
כדי לנסות להבין כיצד הפליגו תושבי חוף הכרמל הקדומים, ערך שי ניב, סטודנט לתואר שני בחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, מחקר ניסויי שבמרכזו בניית כלי שיט בטכנולוגיות ובחומרי גלם שעמדו לרשות האדם הניאוליתי.
במסגרת המחקר בחן ניב עדויות לכלי שיט קדומים מהעולם הישן החל מתיאורים בסיפורת, דרך תבליטים וציורים ועד מודלים מחימר שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות. בעזרת שיחזור הנוף הקדום של חוף הכרמל והמשאבים הטבעיים שהיו זמינים לתושביו והטכנולוגיה שהייתה לרשותם בתקופה הניאוליתית, בוצעה השוואה לעדויות היסטוריות ואתנוגרפיות של חברות מסורתיות שחיו בסביבות דומות של ביצות, נחלים וחופי ים. המחקר העלה את סירת הקנים כאפשרות הסבירה ביותר לכלי השיט ששימש את תושבי האזור.
בשלב הראשון נבנה דגם מוקטן של הסירה במסגרת סדנה לבניית דגמי כלי שיט, בהנחיית פרופ’ דבי צויקל ראש המחלקה לציוויליזציות ימיות וחוקרת ספינות טבועות וטכנולוגיית שיט קדומה. “בטרם השקעת המשאבים הנדרשים לבניית כלי שיט בגודל מלא, היה לנו חשוב לבנות תחילה דגם מוקטן בעזרת הסטודנטים, וזאת כדי לבחון את יכולת הציפה והשיט של הסירה. הדבר היה חשוב במיוחד לאור חוסר הוודאות באשר לקיומה של טכנולוגיית שיט באמצעות מפרשים בתקופה זו. לאחר שהדגם המוקטן הוכיח את היתכנות הרעיון, עברנו לבניית סירת קנים באורך 4 מטרים” פרופ’ צויקל מעידה.
לשם כך נקצרו ונאספו כ־1,600 קנים, שיובשו ונוקו, ולאחר מכן חוברו באוניברסיטת חיפה, בסיוע סטודנטים מהחוג לציוויליזציות ימיות, לאגדים שנקשרו בשתי וערב ונמתחו באלכסון כדי ליצור מבנה יציב בעל יכולת ציפה וכושר שיט. בשלב הסופי הושטה לאחרונה הסירה בחוף נווה ים, והניסוי הוכתר בהצלחה.
שי ניב, הסטודנט שעמל על בניית הסירה מעיד: “זה כמו להגשים חלום: להתחיל מרעיון תיאורטי ולסיים עם סירה בגודל מלא, מוחשית ואמיתית. הסירה שמרה על יציבות, הפליגה, והצליחה לשאת אותי ואת הציוד והדגימה כי מבנה כזה מסוגל לתפקד ככלי שיט ימי.” באופן סמלי, הסירה הושטה בדיוק מול שרידיו של יישוב ניאוליתי השקוע כיום מתחת לפני הים בחוף נוה ים. כך, במקום שבו חיו בני אדם לפני כ־8,000 שנה, הפך השחזור הארכיאולוגי ממודל תיאורטי לניסוי ימי ממשי.
פרופ’ פריזם מסכם: “הצלחת הניסוי אינה מוכיחה שכך בדיוק נראו כלי השיט של התקופה הניאוליתית, אך היא מראה שסירת קנים מהווה ניצול מיטבי של המשאבים הטבעיים באזור החוף. בכך מוסיף המחקר נדבך חדש להבנת האופן שבו יכלו תושבי חוף הכרמל לחיות באזור ולהתאים עצמם לתנאי הסביבה החופית לפני אלפי שנים”.