"הטוב, הרע והמאויר": כשסטודנטים לתקשורת חזותית פוגשים את עולם הקולנוע
איך הופכים סרט קולנוע לדימוי אחד, קולע וזכיר? זו בדיוק השאלה שליוותה קבוצת סטודנטים מהחוג לתקשורת חזותית באוניברסיטת חיפה, שיצאו למסע אישי אל תוך עולמם של במאים אהובים – ותרגמו אותו לשפה איורית עכשווית. התוצאה מוצגת עכשיו בתערוכה “הטוב, הרע והמאויר”, בגלריה אילו בקרית טבעון.
כל סטודנט בחר במאי או במאית, ויצר לשלושה מסרטיהם כרזה מאוירת חדשה – פרשנות אישית ועכשווית לדימויים קולנועיים מוכרים. מדובר בשיתוף הפעולה הראשון בין הגלריה, סינמטק בעמק ומרכז ההנצחה, לבין בית הספר לעיצוב, ובתערוכה שמעניקה במה אמיתית לעבודות שנוצרו בזירה האקדמית.
העבודות נולדו במסגרת קורס טכניקות איור דיגיטליות, בהנחיית שחר קובר – מרצה בחוג, ואחד ממייסדי גלריה אילו. שוחחנו איתו על התהליך שמאחורי הפרויקט, על הדרך שבה סרט הופך לכרזה, ועל המשמעות שבהוצאת עבודות סטודנטים אל מחוץ לכיתה.
איך התחיל התהליך היצירתי שליווה את הקורס, ואיך ליווית בו את הסטודנטים מרעיון ראשוני ועד לכרזה מוגמרת?
“הפרויקט התחיל מתוך ניסיון לחבר בין שני דברים: מצד אחד, היכרות עם שפת הקולנוע והעולם היצירתי של במאי, ומצד שני, שימוש באיור ככלי לתרגום של רעיון קולנועי לדימוי חזותי עצמאי. כל סטודנט בחר במאי מתוך מאגר רחב, ולאחר מכן בחר שלושה סרטים שלו ויצר עבורם סדרה של שלוש כרזות. העבודה לא התחילה מהשאלה ‘איך נראית כרזה לסרט?’, אלא מהניסיון להבין מהו הדבר המרכזי שעומד בבסיס כל סרט ובעולמו של הבמאי: רעיון, דמות, מערכת יחסים, סיטואציה, או מאפיין חזותי ברור.
משם עברנו לתהליך של פיתוח כיוונים חזותיים, עד למציאת דימוי שיכול לעמוד בפני עצמו וגם לייצג את הסרט, ולתפקד בתוך סדרה עיצובית שלמה. במהלך העבודה היה לי חשוב לא להוביל את הסטודנטים לפתרון אחד, אלא לעזור לכל אחד למצוא את הדרך האישית שלו לתרגם את החומר הקולנועי. במקביל, העובדה שנוצרה סדרה של שלוש כרזות אפשרה לבחון לא רק כל עבודה בפני עצמה, אלא גם את הקשר והעקביות בין העבודות והסרטים של במאי אחד”.
מהן הטכניקות הדיגיטליות שנלמדו בקורס, והאם הן השתנו או הותאמו בין סטודנט לסטודנט או בין עבודה לעבודה?
“הקורס במסגרתו נוצרו העבודות מתמקד בבניית דימויים מאוירים בטכניקות דיגיטליות שונות תוך ניסיון לשמר את הקסם, החומריות והחיוּת של עבודה ידנית. הקורס מעניק לסטודנטים ארגז כלים רחב של טכניקות איור דיגיטליות. בקורס הטכניקה תמיד נועדה לשרת את הרעיון ואת הדימוי. לכן גם לא הייתה טכניקה אחת שהתאימה לכולם. כל פרויקט דרש שילוב אחר של כלים ותהליכים: עבודה עם צורות וקומפוזיציה, קולאז’, טקסטורות, שילוב בין חומרים ידניים ודיגיטליים ועוד. במקרים מסוימים דווקא ההגבלה של הכלים הייתה חלק מהפתרון, ובמקרים אחרים היה צורך לבנות תהליך מורכב יותר. מבחינתי, אחד הדברים החשובים בקורס היה שהסטודנטים לא רק ילמדו איך לבצע פעולה טכניות מקצועיות, אלא יבינו איך לבחור את הכלי הנכון עבור רעיון מסוים. כלומר, הטכניקה היא אמצעי חשיבה לא פחות מאשר אמצעי ביצוע”.
מה היה עבורך הרגע או התובנה המשמעותיים ביותר בתהליך העבודה עם הסטודנטים?
“אחד הדברים המעניינים ביותר עבורי היה לראות איך בשלב מסוים הסטודנטים מפסיקים לחשוב על העבודה כעל עוד תרגיל באיור, ומתחילים לחשוב כמו יוצרים שמנסים לומר משהו. זה קורה בדרך כלל ברגע שבו הדימוי מתחיל להיות מדויק יותר מההסבר המילולי שלו. במקום לנסות להכניס לכרזה את כל מה שהם יודעים על הסרט, הם מצליחים לזהות רעיון אחד ולבנות סביבו דימוי פשוט, ברור וחזק. מבחינתי, זה בדיוק המקום שבו הטכניקה הופכת מאוסף של מיומנויות לשפה חזותית”.
מה מייחד לדעתך את שיתוף הפעולה הזה עם גלריה אילו?
“יש לומר שאני כאן בשני כובעים: גם המרצה של הסטודנטים, וגם אחד ממייסדי הגלריה. אולי כמה מילים על המקום: גלריה אילו במרכז ההנצחה קרית טבעון היא היחידה בארץ אשר מוקדשת כולה אך ורק לאיור ישראלי, ומופעלת על-ידי קולקטיב מאיירים עצמאי מצפון הארץ. הרעיון שעומד בבסיס היוזמה הוא מתן במה לתחום האיור על כל גווניו בתערוכות מתחלפות ואירועים המתקיימים בהקשר אליהן. לא פחות חשוב – יציאה מהסטודיואים של כל אחת ואחד מאיתנו ועבודה על פרויקטים מקוריים ומרגשים כקבוצה, פיתוח יוזמות שאינן תלויות ביחסי עובד-לקוח מתוך עניין, כיף וחדוות יצירה.
מה שמיוחד בשיתוף הפעולה עם אילו הוא שהעבודות לא נשארות בתוך גבולות כיתת הלימוד. ברגע שהן מוצגות בגלריה, הן הופכות מגוף של תרגילים של סטודנטים לתערוכה שעומדת בפני קהל בפני עצמה. זה גם משנה את האופן שבו מסתכלים על העבודות. ההצבה של עבודות סטודנטים לצד עולם האיור המקצועי נותנת לפרויקט תחושה של אירוע אמיתי ולא של ‘תערוכת סוף קורס’. בעיניי, זה החיבור החשוב בין הקורס לאילו: לקחת תהליך לימודי שמתרחש בתוך מסגרת אקדמית, ולהוציא אותו החוצה אל השדה המקצועי והתרבותי, כשהסטודנטים נדרשים להתמודד עם אותן שאלות שכל מאייר או יוצר חזותי מתמודד איתן כשהעבודה שלו פוגשת קהל”.
התערוכה תוצג עד יום חמישי ה-20 באוגוסט בגלרית אילו לאיור ישראלי, המגדל 2, קרית טבעון.
