הודעה לעיתונות: משתמשים בבינה מלאכותית לכתיבת אימיילים? אל תבקשו ממנה רק להיות מקצועית

במחקר ראשון מסוגו נמצא כי בניסוי שדה אקראי שכלל 121 עובדים ו־16,880 הודעות דואר אלקטרוני נמצא כי שכתוב הודעות באמצעות GPT-5 בטון משעשע הפך את ההודעות לחיוביות יותר, בעוד ששכתוב בטון מקצועי הפחית את החיוביות

במחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה נמצא כי שימוש בבינה מלאכותית לצורך שכתוב הודעות דואר אלקטרוני מקצועיות אינו גורם כשלעצמו לנמענים לפתוח יותר הודעות או להשיב על יותר מהן. עם זאת, כאשר הבינה המלאכותית שינתה את הטון הרגשי של ההודעה, חל שינוי ניכר בהתנהגות הנמענים: הודעות שנוסחו בשפה חיובית וחמה יותר זכו לשיעורי פתיחה ותגובה גבוהים יותר.

“הממצאים שלנו מראים כי לא עצם השימוש בבינה מלאכותית הוא שמשפיע על הנמען, אלא האופן שבו היא משנה האופי של ההודעה שהוא קורא. הבינה המלאכותית היא למעשה כלי לעיצוב הטון. כאשר היא הופכת הודעה לחיובית, חמה ונגישה יותר, היא עשויה לעודד מעורבות. מנגד, כאשר הבקשה לעשות את ההודעה למקצועית יותר הופכת אותה לקרירה או ניטרלית יותר, היא עלולה דווקא לצמצם את הרצון להגיב”, אמר ד”ר טדי לזבניק, מהחוג למערכות מידע באוניברסיטת חיפה, עורך המחקר.

מודלים של בינה מלאכותית נעשו בשנים האחרונות כלי נפוץ לכתיבה, לעריכה ולשיפור של הודעות במקום העבודה. השימוש בהם מבוסס בין היתר על ההנחה שהודעה מנוסחת, ברורה ומלוטשת יותר תהיה גם יעילה יותר ותגדיל את הסיכוי שהנמען יפתח אותה וישיב עליה. במחקר הנוכחי ביקשו ד”ר לזבניק, מהפקולטה למדעי המחשב והמידע, יחד עם ד”ר זיו בן־ציון מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, לבדוק האם השימוש בבינה מלאכותית לשכתוב הודעות דוא”ל אכן משפיע על התנהגותם של נמענים בתקשורת ארגונית יום־יומית והאם ההשפעה נובעת מעצם השימוש בבינה מלאכותית או מהשינויים הלשוניים והרגשיים שהיא יוצרת בהודעה.

במחקר השתתפו 121 עובדים משש חברות בתחומי התוכנה, החומרה, השירותים והמכשור הרפואי בישראל, בבריטניה, בשוודיה ובאוקראינה. במשך שלושה שבועות שלח כל עובד הודעות בשלושה תנאים שונים: כתיבה ללא סיוע של בינה מלאכותית, הודעה שנכתבה באמצעות GPT-5 בטון משעשע או יצירתי והודעה שנכתבה באמצעות GPT-5 בטון רשמי ומקצועי. סדר התנאים הוחלף באופן אקראי בין המשתתפים, כך שכל עובד שימש גם כקבוצת הביקורת של עצמו. בסך הכול נותחו 16,880 הודעות דואר אלקטרוני. השכתוב באמצעות GPT-5 הוגבל לשינוי הסגנון והטון בלבד, והמודל התבקש לשמור על משמעות ההודעה, העובדות, השמות, התאריכים והפעולות שהתבקשו בה, בלי להוסיף או להשמיט מידע. בשכתוב על פי התנאי ה”משעשע” נעשה שימוש בסגנונות קלילים, ובהם ניסוח תיאטרלי, ימי־ביניימי או פיראטי, תוך שמירה על התאמה לסביבת העבודה. בתנאי ה”מקצועי” התבקש המודל לנסח את אותה הודעה באופן רשמי, ברור ותמציתי.

מתוצאות המחקר עלה כי השכתוב המשעשע העלה באופן מובהק את מידת החיוביות של ההודעות, ואילו השכתוב המקצועי הפחית אותה. עם זאת, לא נמצא הבדל ישיר בין שלושת התנאים בשיעור ההודעות שנפתחו, בשיעור ההודעות שנענו או בזמן שעבר עד לפתיחתן ולקבלת תגובה. התמונה השתנתה כאשר החוקרים בחנו את הטון של כל הודעה בנפרד. לאחר שנוטרלו הבדלים קבועים בין העובדים, נמצא כי עלייה של נקודה אחת במדד החיוביות הייתה קשורה ליחס סיכויים גבוה פי 2.05 לפתיחת ההודעה; וליחס סיכויים גבוה פי 3.32 לקבלת תגובה. שיעור הפתיחה עלה מכ־50 אחוזים בקרב ההודעות השליליות ביותר לכ־67 אחוזים בקרב ההודעות החיוביות ביותר, ושיעור התגובה עלה מ־14 אחוזים לכ־33 אחוזים. הקשר בין חיוביות לפתיחת ההודעה היה חזק יותר בתקשורת פנים־ארגונית, ואילו הקשר בין חיוביות לקבלת תגובה נצפה הן בהודעות פנימיות והן בהודעות חיצוניות.

“יש משהו כמעט מצחיק בכך שדווקא כשמבקשים מהבינה המלאכותית להיות מקצועית יותר, היא לפעמים ‘מוציאה’ מהאימייל את הדבר החשוב ביותר, האדם שכתב אותו. הנמענים לא בהכרח חיפשו ‘פיראט’, ‘אביר’ או ‘שחקן תיאטרון’ בתיבת הדואר שלהם, אבל הם כן הגיבו יותר להודעות שהיה בהן מעט חום, קלילות ואישיות. עם זאת, האפקט החיובי תלוי במידתיות, ושימוש רחב או קיצוני מדי בניסוחים כאלה עלול לייצר את האפקט ההפוך. נקודת המפנה הזאת עדיין אינה ברורה לחלוטין מן המחקר הנוכחי”, אמר ד”ר בן־ציון.

קראו עוד על המחקר בכתבה שפורסמה ב- TheMarker