הודעה לעיתונות: שוקי חיזוי ענקיים -
איום על בריאות הציבור והדמוקרטיה
מאמר חדש שכותרתו “Prediction markets as a public health threat: Scientific framing gambling-like design, and regulatory gaps create risks of a new behavioral addiction and democratic manipulation”, נכתב על ידי ד”ר שרון רבינוביץ שנקר ופרופ’ ניצן גסלביץ פקין מבית הספר לקרימינולוגיה ומהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ופורסם בכתב העת היוקרתי Science.
המאמר מזהיר: פלטפורמות שוקי חיזוי מסחריים, כמו Polymarket ו־Kalshi, המוצגות לציבור ככלים פיננסיים לגיטימיים, מתפקדות בפועל כפלטפורמות הימורים לכל דבר, תוך ניצול פערים רגולטוריים וניכוס מוניטין מדעי. התחזיות מוטמעות בחדשות, במנועי חיפוש ובמדיה החברתית תוך שהן נהנות מהילה מדעית של “ניבוי”, ללא מנגנוני הגנה מספקים. הלבנה מושגית של הימורים כ”חיזוי” מטשטשת את האופי דמוי ההימורים של הפעילות ומעכבת את זיהוי הסכנות הגלומות באותן פלטפורמות לבריאות הציבור ולדמוקרטיה.
בשנים האחרונות חלה התרחבות מהירה של שוקי תחזיות מסחריים אשר עברו מהקשר אקדמי מצומצם לממשקים גלובליים הפועלים בהיקפים של מיליארדי דולרים ומשולבים בפלטפורמות מידע מרכזיות. נקודת מפנה נרשמה כאשר הוצגו בהן לראשונה חוזים על אירועים עתידיים, כולל אירועים פוליטיים, סביב הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2024. מכאן התרחב השוק במהירות להימורי ספורט, מזג אוויר, רכילות וזוטות, במנגנון המאפשר לכל אחד להציע להמר על כל דבר.
במקביל מתנהל בארצות הברית מאבק משפטי עקרוני בין הממשל הפדרלי למדינות האחראיות על רגולציית הימורים בשאלה מי מוסמך לפקח על השווקים הללו. בעוד עמדת ‘ועדת המסחר בחוזים עתידיים על סחורות’ (CFTC) כי אלה מוצרים פיננסיים המצויים תחת סמכותה הבלעדית, טוענות מספר מדינות (states) כי אלה פלטפורמות הימורים הכפופות לדיני ההימורים שלהן. החוקרות מציגות דפוסים המעידים על כי הכאוס הרגולטורי משמש אסטרטגיה עסקית, והפלטפורמות מנצלות בעקביות פערים בין דיני ההימורים לרגולציה פיננסית.
במחקר, הנשען על כלים מתחומי הכלכלה ההתנהגותית, פסיכולוגיה, מדעי המוח, משפט ומדיניות טכנולוגית וכן התמכרויות ובריאות הציבור, נותחו מאפייני עיצוב של פלטפורמות חיזוי ודפוסי השימוש בהן, ונבחנו מקרים אמפיריים של פעילות שוק סביב אירועים פוליטיים וביטחוניים בזירות בין־לאומיות. החוקרות יישמו מודל אפידמיולוגי הבוחן את האינטראקציה בין מאפייני המוצר, מאפייני המשתמש והסביבה הרגולטורית, כדי להעריך כיצד סיכונים מתפתחים מרמת הפרט לרמת האוכלוסייה. גישה זו מאפשרת לבחון את הפלטפורמות לא רק ככלים טכנולוגיים או פיננסיים, אלא כחלק ממערכת רחבה המשפיעה על התנהגות, קבלת החלטות ותהליכים חברתיים.
מאמר זה הוא מהראשונים להתמקד בתופעת ה’גמבלפיקציה’ (הטמעת מנגנונים, שפה ועיצוב של הימורים) בפלטפורמות אלו: פעילות 24/7, התראות, טיימרים, תגמולים משתנים, חרדת החמצה (FOMO) וקידום על ידי משפיענים, כולם מתוכננים לעידוד מעורבות כפייתית והתמכרות התנהגותית. בהתבסס על מודלים אפידמיולוגיים המשמשים לחקר נזקי טבק ואלכוהול, מדגימות החוקרות כיצד השילוב בין פלטפורמה מעודדת התמכרות, רגולציה מקלה, קידום על ידי משפיענים ובולטות במדיה מעצימים את הנזק הפוטנציאלי באופן מובנה, כך שרוב הנפגעים אינם מגיעים לסף הקליני והנזק מפוזר על פני מיליוני משתמשים מזדמנים.
“הסיכונים אינם נובעים רק מהתנהגות של משתמשים בודדים המתמודדים עם התמכרות התנהגותית מלאה, אלא מהאינטראקציה בין מבנה הפלטפורמה, פגיעוּת המשתמשים והסביבה שבה הם פועלים. אינטראקציה זו עשויה לייצר השפעות מצטברות בקנה מידה רחב, במיוחד בעידן שבו מידע והערכות על אירועים עתידיים מתפשטים במהירות ומשפיעים על הציבור.
השפעות אלה עשויות להתפתח גם כאשר כל אחד מהמרכיבים לבדו אינו נראה חריג או בעייתי, אך השילוב ביניהם מייצר דינמיקה רחבה יותר”, סיכמו החוקרות. החוקרות מצביעות על איום חדש לדמוקרטיה הטמון בשוקי החיזוי: נזילות נמוכה ודרכי תשלום מגוונות, כולל במטבעות מבוזרים, מאפשרים לשחקנים בודדים (ובכלל זה זרים שאינם בעלי זכות לבחור או לממן קמפיין) להשקיע סכומים לא גבוהים ולהטות תחזיות של תוצאות בחירות. הסתברויות אלו מופצות כמידע אובייקטיבי על ידי גופי תקשורת מרכזיים כמו: CNN, רויטרס וגוגל, ומשפיעות על דעת הקהל.
הפעילות בשוקי החיזוי מעוררת מחלוקות סביב פרשנות והכרעת חוזים, שאלות אתיות ביחס להימורים על אירועי מלחמה וחיי אדם. לאחרונה התעוררו חשדות לשימוש במידע פנים וניצולו, נוכח עדויות ברורות לפעילות מסחר חשודה סביב אירועים ביטחוניים רגישים, כגון תקיפות צבאיות או מעצר של מנהיגים. האפשרות להרוויח כלכלית בשל קרבה לאירועים ביטחוניים רגישים יוצרת תמריץ להדלפת מידע מסווג ואף לחבלה במאמצי מדינות דמוקרטיות לשמור על ביטחונן; תמריצים כלכליים עלולים אף לעודד קידום אקטיבי של האירועים עליהם מהמרים, ולהגביר עבריינות וטרור. בכך מפסיקים שוקי החיזוי לשמש ככלים לגילוי מחירים ונעשים לכלים מניפולטיביים, המעוותים את המציאות במקום לשקף אותה. החוקרות קוראות לאקדמיה ולרגולטורים לבחון לעומק את הפלטפורמות הללו, שהחלו כניסוי אקדמי, אך במתכונתן המסחרית הנוכחית הן סכנה פוטנציאלית לבריאות הציבור ולמוסדות הדמוקרטיים.