ד"ר יעל ענב ופרופ' יעל מאיר לקראת כנס על משפחות מילואים: "הילדים אמרו 'פחדנו שלא תחזרו הביתה'"
יש הורים שיוצאים לעבודה בבוקר וחוזרים בערב, ויש הורים שיוצאים למילואים ולא יודעים מתי יחזרו. יש ילדים וילדות שמתגעגעים להורה שנמצא במשרד, ויש ילדים שמתגעגעים להורה שנמצא באזור לחימה. המציאות הזו, של פרידות ממושכות תחת איום ממשי, יצרה אוכלוסייה שלמה של משפחות עם צרכים טיפוליים ייחודיים. ד”ר יעל ענב ופרופ’ יעל מאיר מובילות תוכנית “בית בלב” שנועדה לעזור בדיוק למשפחות האלה – להתחבר מחדש לאחר שהמרחק, הפחד והאי-ודאות עשו את שלהם.
ביום שני ה-1 ביוני שתיהן מובילות כנס בשם “הלב חוזר הביתה” באודיטוריום מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה, כנס המיועד לאנשי טיפול, בריאות הנפש והקהילה התומכים במשפחות המילואים. לפני הכנס נפגשנו עמן לשיחה על האתגרים הייחודיים שמשפחות אלה מתמודדות איתם, ועל הדרכים לחזק את הקשר המשפחתי.
איך הגעתן לעסוק דווקא במשפחות מילואימניקים?
“העבודה הזו לא נבחרה כתחום תיאורטי, אלא צמחה מתוך המציאות”, מסבירות השתיים. “כשטיפלנו בהורים וילדים שפונו מהעוטף ומהצפון, פגשנו גם הורים המשרתים במילואים, ששיתפו בקשיים להתחבר לילדיהם לאחר היעדרויות ממושכות. מיד הבנו שעלינו להרים את הכפפה – מדובר באוכלוסייה הזקוקה לתמיכה ייעודית.
תוכנית ‘בית בלב’ נולדה מתוך ההבנה שהחוסן של העורף המשפחתי הוא מרכיב קריטי בהתמודדות עם המצב המתמשך, ושנדרש מענה טיפולי נגיש, מותאם ומבוסס קשר למציאות של אי ודאות.”
מה שונה במצוקות של משפחות מילואים מאתגרים משפחתיים אחרים?
“הייחוד טמון בשילוב בין פרידה ממושכת, חוסר שליטה וסכנה ממשית” הן מסבירות. “ההורים היוצאים למילואים חיים במתח מתמשך, לעיתים אינם יודעים מתי ישובו הביתה ולכמה זמן, ולעיתים גם מתקשים לשתף ברגשותיהם כדי לא להכביד על בני המשפחה.
בן הזוג או בת הזוג הנשארים בבית נדרשים להחזיק לבדם תפקוד מלא – הורות, עבודה וקבלת החלטות, תוך חרדה ודאגה מתמשכות. זהו עומס רגשי שאינו דומה לקשיים הוריים רגילים, משום שהוא מתקיים בתוך מציאות של איום מתמשך.
הילדים הצעירים חווים את ההיעדרות לעיתים כנטישה. עם חזרת ההורה מתעורר אתגר נוסף – חיבור בין שני עולמות שונים מאוד, עולם הלחימה שבו שהה ההורה ועולמו הרגשי של הילד. בנוסף, נדרשת מההורה המשרת גמישות רגשית גבוהה במיוחד. הפער בין תפקידים צבאיים הדורשים הגנות פסיכולוגיות כגון הדחקה או ניתוק, לבין הצורך להיות הורה רגיש, נגיש ומכוונן רגשית, יוצר עומס פנימי משמעותי”.
ד”ר יעל ענב
אילו דפוסים חוזרים אתן רואות בעבודה עם המשפחות האלה?
“אנו פוגשות לעיתים קרובות שתיקה והימנעות משיתוף, מתוך רצון להגן על הילדים מפני המציאות המאיימת,” הן אומרות. “אולם כאשר אין שיח מותאם גיל על הפרידה, הגעגוע והפחד, רגשות אלה נוטים למצוא ביטוי בדרכים אחרות. אצל ילדים רבים מופיעות התנהגויות רגרסיביות כמו הרטבה וקשיי פרידה, חרדות וקשיי ויסות, המבטאים געגוע, פחד או תחושת נטישה דרך הגוף וההתנהגות – ולא דרך מילים.
עם חזרת ההורה מהמילואים, ילדים שכבר הסתגלו לשגרה אחרת לעיתים מתקשים לעיתים לשוב למגע רגשי קרוב. גם עבור ההורה החוזר זהו תהליך שאינו פשוט. לכן אנו עובדות עם ההורים על חשיבות השיח על הפרידה, המרחק והרגשות שהילדים חוו בזמן ההיעדרות.
לא פעם ילדים מעיזים לומר לראשונה להורים במסגרת הקבוצה: ‘פחדנו שיקרה לכם משהו, או שלא תחזרו הביתה מהמילואים’. עבור ההורים זו אמירה קשה לשמיעה, אך היא גם מאפשרת לילד לצאת מבדידותו ולהרגיש שמותר לדבר על הפחדים. בקבוצת ‘בית בלב’ אנחנו מסייעות להורים לתת לגיטימציה לחששות ולפחדים, וגם לנטוע בטחון ותקווה אצל הילדים”.
מה עושים בפועל בתוכנית ‘בית בלב’?
“זו תוכנית קבוצתית שבה ההורים והילדים משתתפים יחד,” הן מסבירות. “אנו מסייעות להורים ולילדים להתחבר מחדש באמצעות משחק ושיח רגשי המותאמים לגיל הילדים. אנו מחזקות את ההורים ביכולתם להיות נוכחים, קשובים ורגישים לעולמם הרגשי של ילדיהם.
ילדים זקוקים לזמן משותף עם הוריהם הכולל נוכחות מלאה, משחק וקרבה, ובמקביל גם לשיח רגשי שאינו נמנע משאלות קשות אלא מותאם להתפתחותם. שילוב של משחק, הקשבה ושיח פתוח יוצר עבור הילדים תחושת ביטחון ומהווה בסיס חשוב לחוסן משפחתי”.
מה המסר החשוב ביותר שהייתן רוצות להעביר למשפחות מילואים?
“הקושי של הורה שחזר ממילואים להתחבר מחדש לילדיו הוא חוויה שכיחה והגיונית במציאות זו,” הן אומרות. “למרות הגעגוע הביתה, תחושות כמו עייפות, בלבול, כעס או ריחוק הן תגובות טבעיות למציאות הלא נורמלית של שירות מילואים ממושך”.
חוסן אינו נמדד ביכולת להחזיק הכול לבד או “להתגבר”, אלא ביכולת לעצור, לבקש עזרה ולחזור בהדרגה לקשר. הקשר המשפחתי הוא העוגן המרכזי, והוא נמצא בהישג יד וניתן לחזקו בעבודה משותפת. במסגרת קבוצות ‘בית בלב’ המנחות והמנחים מלווים את המשפחות בתהליך זה, ואנו שומעות שוב ושוב עד כמה התהליך מסייע בחיבור מחדש בין הורים לילדים ובהחזרת תחושת הקרבה, הביטחון וההנאה מלהיות יחד”.
הכנס “הלב חוזר הביתה” יתקיים ביום שני ה-1 ביוני באודיטוריום מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה. הכנס מיועד לאנשי טיפול, בריאות הנפש והקהילה התומכים במשפחות המילואים, ויכלול מושבים בנושא מיפוי אתגרים פסיכו-סוציאליים בקרב משפחות המילואים, כלים קליניים לטיפול, והשאלה המערכתית: בין שיגרה לחירום – לאן נמשיך מכאן?