מאמר סקירה של חוקרים מאוניברסיטת חיפה, הטכניון והקריה הרפואית רמב”ם מצביע על כך שדפוסי חשיבה שליליים, קשורים לסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון ופוסט־טראומה לאחר לידה; החוקרים מדגישים את הצורך בכלים פשוטים לאיתור מוקדם של דיכאון ופוסט־טראומה ולטיפול מונע בהם כבר במהלך ההיריון

מאמר סקירה חדש של חוקרים מאוניברסיטת חיפה, מהטכניון ומהקריה הרפואית רמב”ם שופך אור על הקשר בין הטיות חשיבה לדיכאון אחרי לידה. המאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychiatry מראה כי הטיות חשיבה, דפוסי חשיבה שמטים את הדרך שבה אנו מפרשים רגשות ומציאות, עשויות לשמש סימן מוקדם להתפתחות דיכאון אחרי לידה או הפרעת דחק פוסט־טראומטית בעקבות לידה.

את מאמר הסקירה חיברו הדוקטורנטית ואנסה ציוויאק מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה ומהפקולטה לרפואה בטכניון, פרופ’ הדס אוקון־זינגר וד”ר נור גבעון־בנג’יו מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה ופרופ’ איל פרוכטר ופרופ’ עידו שולט מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומרמב”ם. לדברי ציוויאק, “מדובר בהפרעות שכיחות הפוגעות באחוז גבוה מהיולדות, אך הידע על המנגנונים הקוגניטיביים הגורמים להן עדיין חסר. על בסיס הממצאים הקיימים אנו מדגישים את החשיבות של פיתוח כלים פשוטים לאיתור מוקדם של דיכאון והפרעת דחק פוסט־טראומטית לאחר לידה ולטיפול מונע בהם”.

דיכאון אחרי לידה והפרעת דחק פוסט־טראומטית בעקבות לידה הם מצבים פסיכיאטריים הגורמים למצוקה קשה ומשפיעים הן על האם והן על התינוק. מדובר בהפרעות נפוצות שנחקרו לאורך השנים במידה מועטה בלבד יחסית להפרעות נפשיות אחרות, כגון דיכאון או חרדה כלליים. לכן, עד היום לא ברור מהו תפקיד מנגנוני החשיבה בהתפתחות דיכאון אחרי לידה והפרעת דחק פוסט־טראומטית ובהמשך קיומן.

מחקרים הראו כי 15-10 אחוזים מהנשים חוות דיכאון אחרי לידה, ושיעור זה עשוי להגיע עד 40 אחוזים בקרב נשים עם הריונות בסיכון גבוה. נוסף על כך, נמצא כי 6-1 אחוזים מהנשים מפתחות הפרעת דחק פוסט־טראומטית בעקבות לידה. בישראל, שבה שיעורי הלידה גבוהים יחסית למדינות מערביות אחרות והלחץ הנפשי בתקופה שלאחר הלידה מחריף על רקע מציאות ביטחונית מורכבת, יש חשיבות מיוחדת לפיתוח כלים שיאפשרו איתור מוקדם של מצבים אלה.

במאמר הנוכחי ערכו החוקרים סקירה מקיפה של עשרות מחקרים מהעשור האחרון שבחנו את הקשר בין דפוסי חשיבה לדיכאון והפרעת דחק פוסט־טראומטית בעקבות לידה. המחקרים שנכללו בסקירה השתמשו במבחני מחשב למדידת קשב וזיכרון, במטלות לזיהוי הבעות פנים של תינוקות ובמשימות שבהן התבקשו נשים לפרש מצבים רגשיים מורכבים. בחלק מהעבודות נעשה שימוש בכלים חדשניים, למשל ניתוח ממוחשב של סיפורי לידה באמצעות בינה מלאכותית. שילוב הממצאים אפשר לחוקרים לזהות דפוסי חשיבה ייחודיים שנראים כמנבאים סיכון עתידי, ולהציע להתייחס אליהם כאל סימנים מוקדמים לאיתור ההפרעות האמורות כבר בזמן ההיריון כדי למנוע הפרעות לאחר לידה.

מן המחקרים שנבחנו בסקירה עולה כי הטיות חשיבה עשויות לשמש מדד מוקדם להתפתחות דיכאון אחרי לידה ולהפרעת דחק פוסט־טראומטית בעקבות לידה. כך למשל נמצא במחקר אחד כי נשים שפירשו בכי תינוק באופן שלילי במהלך ההיריון היו בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון בתוך חודשים ספורים לאחר הלידה, גם אם לא סבלו מהפרעות נפשיות בעבר. מחקרים אחרים הראו כי נשים עם דיכאון אחרי לידה נטו לפרש הבעות נייטרליות של תינוקות כהבעות עצובות. כמו כן, מחקר שהתבסס על ניתוח ממוחשב של סיפורי לידה הצליח לזהות נשים עם סימפטומים פוסט־טראומטיים בדיוק גבוה של כ־80 אחוזים. החוקרים מציינים כי ממצאים אלה מצביעים על פוטנציאל ממשי לשימוש במבחנים קוגניטיביים פשוטים ככלי סינון מוקדם לנשים בהריון. הטיות חשיבה, לדבריהם, עשויות לשמש סימן אזהרה חשוב שיאפשר לזהות נשים בסיכון עוד לפני הופעת התסמינים. בעתיד אפשר יהיה לשלב מבחנים קוגניטיביים כחלק משגרת המעקב אחר נשים בהריון ולפתח תוכניות טיפול מותאמות אישית שיתרמו לבריאות הנפשית של האם, התינוק והמשפחה כולה”.

קראו עוד על המחקר בכתבה שפורסמה באתר mako