הודעה לעיתונות: מחקר חדש מצא פער של יותר מפי 7.8 בחומרים הפעילים בין זנים של פטריות הזיה
במחקר של מכון שמיר למחקר, אוניברסיטת חיפה, גודלו 14 זנים של פטריות הזיה ממין פסילוציב קובנסיס (Psilocybe cubensis) בתנאי מעבדה זהים. בדיקות של פטריות בודדות העלו כי ריכוז הפסילוסיבין, החומר הפסיכואקטיבי המרכזי בפטריות, משתנה גם בתוך אותו זן, ולכן משקל הפטרייה לבדו אינו מעיד על כמות החומר הפעיל שהיא מכילה
במחקר חדש שנערך במכון שמיר למחקר, אוניברסיטת חיפה, ופורסם בכתב העת המדעי Journal of Fungi, נמצא כי לא ניתן לדעת מראש כמה חומר פסיכואקטיבי מכילה כל פטרייה רק על סמך משקלן ושם המין שלהן. במחקר נמצא פער של יותר מפי 7.8 בריכוז הכולל של החומרים הפעילים בין זנים שונים של פטריית הפסילוסיבין הנפוצה בעולם ממין פסילוציב קובנסיס (Psilocybe cubensis), אף שכל הזנים גודלו ונבדקו באותם תנאי מעבדה. הבדלים נמצאו גם בין פטריות בודדות מאותו זן, שגדלו יחד באותו מיכל גידול. "כדי להשוות באופן מהימן בין דגימות ובין מחקרים, יש לבחור את הזנים בקפידה, לבדוק את ההרכב הכימי של הפטריות ולקבוע באופן מדויק את ריכוז החומרים הפעילים בהן. השונוּת שמצאנו, גם בין פטריות מאותו זן, היא גורם שמחקרים וטיפולים עתידיים בתחום הנפש המשלבים פיטריות פסילוסיבין יצטרכו להביא בחשבון", אמר פרופ' אייל קורצבאום ממכון שמיר למחקר ומאוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.
פטריות הזיה, או בשמן העממי "פטריות קסם", הן קבוצה של פטריות אשר מכילות פסילוסיבין, חומר פסיכואקטיבי שנחקר בשנים האחרונות לצורכי טיפול אפשרי בהפרעות נפשיות שונות, ובהן: דיכאון עמיד והפרעת דחק פוסט־טראומטית. עם התקדמות המחקר הקליני בתחום עולה הצורך לברר אם אפשר להפיק מהפטריות חומר בעל הרכב אחיד וצפוי, שיאפשר לקבוע במדויק את כמות החומרים הפעילים. במחקר שמומן על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ביקשו מוביל המחקר, פרופ' קורצבאום, ושותפיו מר עמיאל שרחטון, גב' שילת פרשה, גב' ניסרין רבאח, ד"ר שרה אזרד וד"ר ירון דקל, ממכון שמיר למחקר ומאוניברסיטת חיפה, בשיתוף הפסיכיאטר-חוקר ד"ר תומאש פאלניצ'ק מהמכון הלאומי לבריאות הנפש בצ'כיה ומאוניברסיטת קארל בפראג, לבדוק עד כמה משתנה הרכב החומרים הפעילים בין זנים של פסילוציב קובנסיס.
לצורך המחקר גידלו החוקרים 14 זנים של פסילוציב קובנסיס על אותו מצע ובתנאים אחידים של טמפרטורה, לחות ותאורה. לאחר הקטיף יובשו הפטריות בהקפאה, נטחנו ונבדקו באותה שיטת מיצוי ומדידה. החוקרים מדדו את ריכוזיהם של שישה טריפטאמינים, הקשורים למסלול יצירת הפסילוסיבין בפטרייה.
לצד ההשוואה בין 14 הזנים, הם בדקו גם את השונות בין פטריות מאותו זן שגודלו באותו מיכל. לשם כך נבחרו שישה זנים, ומכל אחד מהם נבדקו בנפרד חמש פטריות רנדומליות שנקטפו באותו שלב התפתחותי ומאותו מכל גידול. כדי לוודא שההבדלים שנמצאו אינם נובעים מכך שמדובר במינים שונים, הם אישרו זאת באמצעות בדיקות גנטיות כי כל 14 הזנים שנכללו במחקר שייכים לאותו מין.
מתוצאות המחקר עולה כי הריכוז הכולל של ששת החומרים ממשפחת הטריפטמינים שנבדקו, ובהם פסילוסיבין ופסילוצין, נע בין 2.62 מיליגרם ל־20.65 מיליגרם לגרם של פטרייה מיובשת. פסילוסיבין היה החומר הדומיננטי בכל הזנים, אך ריכוזו והיחס בינו ובין החומרים האחרים השתנו במידה ניכרת. גם בין פטריות בודדות מאותו זן, שגדלו באותו מכל ובאותם תנאים, נעה מידת השונות בריכוז הפסילוסיבין בין 12.81 אחוזים ל־23.39 אחוזים. לדברי החוקרים, התוצאות מראות כי שם המין, שם הזן ומשקל הפטרייה אינם מספיקים כדי לחזות באופן מדויק את כמות החומרים הפעילים בפטרייה מסוימת.
"הפערים שמצאנו ממחישים את האתגר בפיתוח מוצר רפואי המבוסס על פטרייה שלמה. מוצר כזה יצטרך לעמוד בדרישות של אחידות ובקרת מינון, כמו מוצרים רפואיים אחרים. הממצאים חשובים גם לנוכח שימוש פרטי או לא מפוקח, שבו המשתמש אינו יכול לדעת כמה חומר פעיל הוא צורך בפועל", סיכמו החוקרים. המשך המחקר יכלול גידול של תפטיר הפטריות בביוריאקטור במצע נוזלי, דבר שיגביר את ההומוגניות של התוצר, מדד חשוב לתעשיית התרופות והטיפול הנפשי. כמו כן, החוקרים מציינים כי גידול הפטריות אורך כשמונה שבועות, לעומת שבוע אחד בלבד כאשר התפטיר גדל במצע נוזלי בביוריאקטור.
קראו עוד על המחקר בכתבה שפורסמה באתר ynet