סטודנטים מספרים, והפעם נעם איזנברג,
סטודנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית
“מהרגע הראשון שנכנסתי לכיתה, הרגשתי שהגעתי הביתה. אני נעם איזנברג, במקור מרעננה, גרה היום במעונות האוניברסיטה עם שותפות. עוד לפני הצבא ידעתי שאני רוצה ללמוד עבודה סוציאלית – התחום והטיפול באדם תמיד משכו אותי. עשיתי שנת שירות עם נוער בסיכון, ואז התגייסתי כמש”קית נפגעים. ללימודים יצאתי ממסלול של המערך, ואחרי התואר אחזור אליו.
השתדלתי לבוא ללימודים עם ראש פתוח ובזרימה ובאמת בהתחלה התרגלתי בחזרה לאזרחות וללימודים, באתי בעיקר עם ציפייה ורצון ללמוד ולהתמקצע כמה שאוכל בלימודים. אני מאוד נהנית מהלימודים, בעיקר כשיוצא לנו ללמוד בקבוצות קטנות שמאפשרות להעמיק בחוויות שלנו כמטפלים בתחילת הדרך, ויש מקום לבקש עזרה ולהתייעץ. הייתי אבל בכיף מוותרת על הקורסים בסטטיסטיקה…
באתי יחסית צעירה לתואר, וטיפה הופתעתי שהגיל בכלל לא קריטי פה – בעיקר בפן החברתי. אני גם לוקחת חלק במלגת ‘אורייתא’ של בית המדרש פה בקמפוס. אנחנו נפגשים פעם בשבוע ללימודי תורה והעמקה ביהדות וברוח, וזאת מסגרת שאני ממש אוהבת. יצרתי פה חברויות וקשרים מאוד עמוקים, ואני מקווה שאצליח לשמר אותם בעתיד.
אני מאוד מנסה להגדיר לעצמי את סדרי העדיפויות שלי כדי לשמור על איזון. אפשר בקלות להסחף עם דבר אחד ולשקוע רק בו עד סוף התואר – החל מרק הלימודים, רק המלגה או רק החברים. אני משתדלת להיות מודעת לזה ולאזן כי זה בסוף מה שנותן לי את הכח להמשיך בלימודים ומדרבן אותי לרצות עוד.
אז המלצות על ספרים מכל ז’אנר יתקבלו בברכה, כמו גם מתכונים שווים במיוחד ומסלולי טיול – אבל כאלה מיוחדים, כבר יש לי קילמטרז’”. נעם אייזנברג, סטודנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית.