סטודנטים מספרים, והפעם ויקטוריה שלנקוב
סטודנטית שנה א' בחוג למערכות מידע
“היי, אני ויקטוריה, ואני אוטיסטית.
אובחנתי לפני שנה, בתחילת סמסטר א’ של התואר שהתחלתי במערכות מידע. וזה שינה לי את כל התכניות – לטובה, לא לדאוג.
במערכות מידע בחרתי כי זה משהו שהייתי טובה בו, והייתי בטוחה שזה הנתיב הנכון בשבילי. התחלתי במסלול ‘אופק’ כדי שלא אצטרך להתמודד עם הפסיכומטרי, מה שאומר שהייתי ‘על תנאי’, והייתי צריכה ממש להשקיע כדי להפוך לסטודנטית מן המניין. עמדתי ביעד הזה, למרות הקושי. וכאן אולי כדאי שאסביר קצת על הקושי שלי כאוטיסטית.
לא הייתי מסוגלת לשבת בכיתה במשך יום שלם כי אוטיזם מגיע עם קושי בוויסות חושי. תאורה ורעש של כיתה יכולים להציף אותי ממש. גם התקשורת עם סטודנטים אחרים מאתגרת ומתישה, ואני בכלל לא מדברת על ההתנהלות מול מרצים. יש גם קשיים תפקודיים, ולכן הרבה פעמים אני עושה דברים לאט יותר, כך שגם העמידה בלוחות זמנים היא קשה.
כשאובחנתי התחלתי לפרסם סרטונים על החוויה שלי כאוטיסטית, וגיליתי שיש קהילה גדולה שרוצה לדבר ולשמוע על זה. לקראת סוף סמסטר ב’ כבר הבנתי שאני בעצם רוצה לעבוד במקום שבו אוכל ללוות אנשים, לעזור להם למצוא קול, לתקשר, ולהרגיש מובנים. וכך נולד החלום להיות קלינאית תקשורת.
אז את אותו פסיכומטרי שחמקתי ממנו עשיתי ממש לפני כמה שבועות – ועברתיייי!
בסתיו אני מקווה להתחיל ללמוד בחוג להפרעות בתקשורת, ועכשיו אני גם יודעת איפה אני מקבלת תמיכה ועזרה (אוטיסטים/ות – זה נקרא תוכנית “לומדים ברצף”, והיא תעזור לכם לעבור את התואר). בינתיים אני עובדת במרכז ספארק למחקר וקליניקה לאוכלוסיות מיוחדות באוניברסיטה.
אני שמחה שלא הקשבתי לרעשי הרקע שאמרו לי ‘כבר התחלת, תישארי’. בחרתי להקשיב ללב שלי. המסר שלי פשוט: לא משנה מה הקושי שלכם, יש לכם מקום באקדמיה. מותר לשנות מסלול. מותר להבין שמה שהתחלנו בו לא בהכרח מדויק לנו. ואף פעם לא מאוחר מדי לבחור מחדש”, @the_brave_vik, לשעבר סטודנטית למ”מ, לעתיד מקווה להיות סטודנטית להפרעות בתקשורת, עובדת במרכז ספארק וממש ממליצה לכל מי שנמצא/ת על הרצף לבדוק את תכנית ‘לומדים ברצף ברצף’”.
ויקטוריה שלנקוב, סטודנטית שנה א’ בחוג למערכות מידע.