מה לבשו בעבר? תערוכת האופנה "היה היה"
מחזירה לחיים את הארון ההיסטורי
בגד מהמאה ה-16 לא מגיע עם הוראות הפעלה. אין גזרה שמורה, ולרוב אין אפילו תיאור כתוב. יש ציור. יש תחריט. ויש סטודנטים שצריכים להבין, מתוך אותו דימוי שטוח, איך בנוי הבגד מבפנים — שכבה אחר שכבה — ולשחזר אותו על גוף אמיתי. זו לא משימה אסתטית. זו חקירה.
התערוכה ‘Once upon a time – היה היה’ של החוג לעיצוב אופנה בבית הספר לעיצוב על שם נרי בלומפילד באוניברסיטת חיפה מציגה את תוצאות החקירה הזו: 12 מערכות לבוש היסטוריות, שחזור של בגדי חצר אירופאיים מתקופות הרנסנס, הבארוק והרוקוקו, תוצר של קורס מעשי-עיוני בהנחיית איהאב ג׳יריס ובהובלת ד״ר רחל גץ סלומון, ראש החוג. לצדם יוצגו דגמים נבחרים מקורס “תדמיתנות מתקדמים – שחזור מהמאה ה-20” בהנחיית ז׳ק למור. לקראת הפתיחה שוחחנו עם איהאב ג׳יריס, אוצר התערוכה.
“התערוכה נולדה מתוך צורך להחזיר עומק לעשייה העיצובית בזמן שבו דימויים מהירים מחליפים הבנה אמיתית של מבנה”, משתף ג׳יריס. “בתקופה של צפייה ויזואלית, היה חשוב לעצור, לחקור ולבחון כיצד בגדים נבנו באמת. הקורס הוביל תהליך אינטנסיבי של מחקר ועשייה, והתערוכה מגישה את התוצאה כגוף ידע חי ולא רק כרצועה אסתטית”.
מה ההבדל בין הפרשנות הרומנטית של הבגד ההיסטורי בתרבות הפופולרית לבין מה שמוצג בתערוכה?
“התרבות הפופולרית מגישה דימויים. היא מדגישה סילואטים, דרמה ויופי חיצוני. בתערוכה נחשף המבנה. הסטודנטים עבדו מבפנים החוצה, דרך שכבות, חיבורים והיגיון של בנייה. כאן לא משחזרים מראה בלבד, אלא מערכת שלמה עם חוקים ברורים של תפקוד, חומר ותנועה”.
מהו האתגר הגדול ביותר שסטודנטים נתקלים בו כשמנסים לתרגם מקור חזותי היסטורי לבגד תלת-ממדי אמיתי?
“האתגר המרכזי הוא הפער בין מה שרואים למה שקיים בפועל. מקור חזותי אינו חושף את מה שנמצא מתחת לפני השטח. הסטודנטים נדרשים להשלים מידע חסר, להבין מבנה פנימי ולבנות גזרה שתעבוד על גוף אמיתי. זה דורש דיוק, סבלנות ויכולת קבלת החלטות מבוססת היגיון ולא אינטואיציה בלבד”.
האם היו גילויים מפתיעים בתהליך השחזור שלא ניתן היה ללמוד מספרים בלבד?
“כן. ברגע שעובדים בידיים מתגלים פתרונות שאינם נראים בצילום או בטקסט. למשל, כיצד שכבה פנימית מעצבת את כל המבנה, או כיצד כיוון הבד משנה את התוצאה הסופית. הסטודנטים הבינו שחלק מהידע ההיסטורי קיים רק דרך עשייה, לא דרך תיעוד”.
מה יכול בגד מהמאה ה-16 ללמד סטודנטים לעיצוב אופנה היום?
“בגד מהמאה ה-16 מלמד את הסטודנטים לחשוב לפני שהם תופרים. התופרים לא הוסיפו פריט אחד מעבר למה שנדרש — כל החלטה נבעה מצורך אמיתי. כל שכבה מילאה תפקיד, כל בחירת בד ענתה על שאלה של תנועה, חום או יציבות. הסטודנטים פוגשים בידיים את ההיגיון הזה ומבינים שבגד טוב אינו מתחיל מהמראה אלא מהשאלה הנכונה: כיצד הוא יעבוד על הגוף. זהו השינוי האמיתי שהקורס מייצר”.
והיכן מותר לסטודנטים לסטות מהמקור?
“שחזור מחייב נאמנות מלאה למבנה, לטכניקה ולפרופורציות של המקור. השראה היא פרשנות חופשית המתרחקת ממנו לפי בחירת המעצב. בקורס זה הסטודנטים אינם מפרשים ואינם מעדכנים – תפקידם לקרוא את הדיוק כמסמך מבני ולבנות ממנו בגד תלת-ממדי שמתאים אותו במלואו. כל החלטה, מבחירת הבד ועד שיטת התפירה, נגזרת מקריאת הדימוי ההיסטורי ולא מהעדפה אסתטית. הסטייה מהמקור שייכת לפרויקטים אחרים – אלה שבהם ההשראה, ולא השחזור, היא נקודת המוצא”.
התערוכה מוצגת בקמפוס בית הספר לעיצוב, גלריה (קומת כניסה), קמפוס המושבה – רחוב הגנים 21, חיפה. שעות פעילות: ימים ראשון עד חמישי: 10:00-20:00. ב-19.5.26 התערוכה תהיה סגורה לקהל הרחב. נעילת התערוכה ב- 1.6.26.
