הודעה לעיתונות: מחקר חדש באוניברסיטת חיפה: ניתן לזהות מסלולי סיכון שונים לדיסלקסיה כבר בגיל הגן
הממצאים מראים כי חלק מהילדים מפתחים קשיי קריאה רק בשלב מאוחר יותר, אך ניתן לזהות זאת כבר בגן
במחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת היוקרתי JAMA Network Open, נמצא כי בדיקת סינון קצרה שאורכת 15-20 דקות בגיל הגן יכולה לזהות ילדים בסיכון לדיסלקסיה (לקות קריאה) לא רק בכיתה א׳, אלא גם שנים מאוחר יותר, כולל מקרים שבהם הקושי מופיע רק בכיתה ד׳, זאת באמצעות מדדים קוגניטיביים-לשוניים רגישים להתפתחות. “מצאנו כי כבר בגיל הגן ניתן לזהות דפוסי סיכון מובחנים לדיסלקסיה, וכי הסיכון אינו אחיד אלא מתפתח במסלולים שונים לאורך הזמן”, הסבירה ד״ר רותם ינון מאוניברסיטת חיפה, מעורכות המחקר. “דיסלקסיה אינה תופעה אחידה: בעוד שחלק מהילדים מראים קשיים כבר בשלבים מוקדמים של רכישת הקריאה, אחרים רוכשים את הקריאה באופן מותאם בשנים הראשונות אך מפתחים קשיים רק בהמשך, כאשר נדרשים שטף קריאה ואוטומטיזציה של פענוח מילים”.
דיסלקסיה היא הפרעת למידה נוירו-התפתחותית שכיחה, המשפיעה על 5-20% מהילדים. מעבר לקשיים לימודיים, דיסלקסיה נקשרת לעיתים קרובות גם להשלכות רגשיות משמעותיות וארוכות טווח, בהן חרדת קריאה, ירידה בדימוי העצמי וקשיים חברתיים. על כן, זיהוי מוקדם עשוי למנוע לא רק פערים אקדמיים, אלא גם פגיעה בהתפתחות הרגשית והחברתית של הילד. למרות עדויות לכך שהתערבות מוקדמת, כבר בגן או בכיתה א’, משפרת באופן משמעותי את הישגי הקריאה, ילדים רבים מאובחנים רק לאחר תקופה ממושכת של קושי. על רקע זה, ביקשו החוקרים ד״ר רותם ינון, פרופ’ תמי קציר, פרופ’ שלי שאול, פרופ’ אבי קרני והדוקטורנטית דנה טל ממרכז אדמונד י’ ספרא לחקר המוח בלקויות למידה באוניברסיטת חיפה, יחד עם פרופ’ יניב קנט-מימון מאוניברסיטת רייכמן, לבדוק האם ניתן באמצעות הערכה קוגניטיבית-לשונית קצרה בגיל הגן לנבא סיכון לדיסלקסיה לא רק בשלבים מוקדמים (כיתה א’), אלא גם בשלבים מאוחרים יותר של ההתפתחות (כיתה ד’).
במחקר אורך שנמשך חמש שנים השתתפו 515 ילדים דוברי עברית מרקעים חברתיים-כלכליים מגוונים. הילדים נבדקו בגיל הגן ולאחר מכן במעקב בכיתות א׳ ו-ד׳. בגיל הגן הוערכו ארבעה תחומים קוגניטיביים-לשוניים מרכזיים באמצעות סדרת משימות קצרות: מודעות פונולוגית (היכולת לזהות ולפרק צלילים במילים), שיום מהיר (היכולת לשלוף במהירות שמות של עצמים, צבעים וסמלים מוכרים), ידע אותיות ומודעות מורפולוגית (רגישות ליחידות משמעות קטנות במילים). יכולות הקריאה נמדדו בכיתות א׳ ו-ד׳ באמצעות מבחנים מקובלים של שטף קריאת מילים.
ממצאי המחקר מצביעים על מסלולי סיכון התפתחותיים מובחנים: ליקויים בידע אותיות ובמודעות פונולוגית בגיל הגן נקשרו לעלייה של פי 4 עד 5 בסיכון לדיסלקסיה בכיתה א׳. לעומת זאת, ליקויים בידע אותיות, במודעות מורפולוגית ובשיום מהיר נקשרו לעלייה של פי 2.4 עד 3.6 בסיכון לדיסלקסיה בכיתה ד’, מעבר ליכולת הקריאה עצמה בכיתה א’. “הראינו שאפשר לזהות כבר בגן לא רק מי יתקשה מיד, אלא גם מי יפתח קושי שנים אחר כך. זה משנה את הדרך שבה אנחנו חושבים על איתור מוקדם, ממודל של ‘לחכות לכישלון’ למודל של מניעה”, אמרה ד״ר ינון. פרופ׳ תמי קציר הוסיפה: “רופאי ילדים פוגשים את הילדים האלה באופן קבוע כבר מגיל צעיר. שילוב של כלי סינון קצרים בבדיקות שגרה יכול לאפשר זיהוי מוקדם וליווי התפתחותי מתמשך, בדיוק כפי שנעשה בתחומים אחרים של התפתחות הילד”.
לדברי החוקרים, התפתחות הקריאה אינה מנותקת מהתפתחות הילד בכללותה, אלא מהווה חלק ממערכת רחבה של התפתחות קוגניטיבית, רגשית וחברתית, הדורשת מעקב מתמשך במסגרת רפואת ילדים והתפתחות הילד. שילוב בדיקות סינון קצרות ורגישות להתפתחות במסגרת ביקורי שגרה אצל רופאי ילדים, בדומה למעקב התפתחותי בתחומי שפה, ראייה ושמיעה, עשוי לאפשר זיהוי מוקדם של ילדים בסיכון לדיסלקסיה כבר בגיל הגן, עוד לפני הופעת פערים לימודיים והשלכות רגשיות וחברתיות משמעותיות. החוקרים מדגישים כי הממצאים מספקים בסיס לפיתוח כלי סינון מוקדם, שאינו אבחוני, שמטרתו לזהות ילדים בסיכון לאורך רצף התפתחות הקריאה – כולל מקרים שבהם הקושי מתגלה רק בשלבים מאוחרים יותר – ולאפשר התערבות מותאמת בשלבים האופטימליים. בכך הממצאים מקדמים שינוי תפיסתי מגישה תגובתית לגישה מניעתית בזיהוי דיסלקסיה במערכות הבריאות והחינוך.
בימים אלה פועלים החוקרים לפיתוח כלי סינון דיגיטליים קצרים המותאמים לשימוש ברפואת ילדים, לצד הרחבת המחקר לתחומים נוספים בהתפתחות הכתיבה והמוטוריקה.