הודעה לעיתונות: מחקר חדש באוניברסיטת חיפה:
בדיקות דם לכרישים מול חופי חדרה מצביעות על חשיפה לחומרים תעשייתיים, בהם כאלה המשמשים בטכנולוגיות מתקדמות
החוקרים מצאו ריכוזים גבוהים של גופרית ויסודות נוספים בדמם של כרישים ממין עפרורי וסנפירתן, ששחו באזור תחנת הכוח, עובדה שמצביעה על שילוב בין השפעות פעילות אנושית לתהליכים טבעיים בים התיכון
במחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Environmental Pollution, נמצא כי בדמם של כרישים ממין עפרורי וסנפירתן, המתקבצים מדי חורף מול חופי חדרה בסמוך לתחנת הכוח, יש ריכוזים גבוהים של גופרית לצד חומרים נוספים הקשורים לפעילות תעשייתית וטכנולוגית, בהם גם חומרים המשמשים בייצור טכנולוגיות מתקדמות. ממצאים אלה עשויים להצביע על כך שחומרים שמקורם בפעילות אנושית באזור, כגון הזרמות ממתקני התפלה ופליטות תעשייתיות, מגיעים אל המערכת הימית ואף מצטברים בבעלי חיים הנמצאים בראש מארג המזון. “בדיקות הדם מאפשרות לנו לזהות לאילו חומרים נחשפים הכרישים בזמן אמת ולא רק לאורך זמן. מאחר שמדובר בטורפי־על, השינויים שאנחנו רואים אצלם משקפים תהליכים רחבים יותר שמתרחשים בכל המערכת הימית, ולכן הם יכולים לשמש מדד למצב הסביבה הימית כולה”, אמר ד”ר דני מוריק, ראש החוג לביוטכנולוגיות כחולות וחקלאות ימית מקיימת, חוקר מחלות בעלי חיים ימיים בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים ע”ש צ’רני באוניברסיטת חיפה, ומעורכי המחקר.
הים התיכון הוא אחד האזורים הימיים הרגישים בעולם, בין היתר בשל מבנה סגור יחסית, קצב חילוף מים איטי וריכוז גבוה של פעילות אנושית לאורך חופיו – תנאים המגבירים את השפעת מזהמים על הסביבה הימית. תחנות כוח, פעילות תעשייתית ומתקני התפלה מזרימים לים חומרים שונים שעלולים להיספג ברקמות בעלי החיים ולהוביל להצטברות ביולוגית לאורך זמן, ואף לעבור בין שלבים שונים במארג המזון. באזור חופי חדרה, שבו מוזרמים מים חמים מתחנת הכוח לים, מתרחשת עשרות שנים התקבצות עונתית של כרישים, תופעה ייחודית שנעשתה למוקד עניין מדעי וציבורי כאחד.
במחקר הנוכחי ביקשו ד”ר מוריק, ד”ר אביעד שיינין, פרופ’ דני צ’רנוב, תלמיד המחקר איתן ניומן מהחוג לביולוגיה ימית, בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים ע”ש צ’רני באוניברסיטת חיפה, בשיתוף חוקרים מברזיל ומאיי בהאמה, לבדוק אילו חומרים מצטברים בדמם של הכרישים הפוקדים את חופי חדרה והאם ניתן להשתמש בהם כאינדיקטור לחשיפה סביבתית ולמקורות זיהום.
המחקר התבסס על דגימות דם שנאספו מעשרים ושבעה כרישי עפרורי וסנפירתן בוגרים , במסגרת תוכנית ניטור ארוכת טווח הפועלת באזור מאז שנת 2016. דגימות הדם נאספו באופן שאינו פוגע בבעלי החיים ולאחר האיסוף נותחו באמצעות שיטות מעבדה מתקדמות המאפשרות לזהות ולכמת עשרות יסודות כימיים ברמות ריכוז שונות בדיוק גבוה.
ממצאי המחקר מצביעים על ריכוזים גבוהים יחסית של גופרית וליתיום בדמם של הכרישים, לצד נוכחות של יסודות נוספים שמקורם בפעילות תעשייתית. מתוך 47 יסודות שנבדקו בדגימות הדם, שבעה יסודות הציגו הבדלים מובהקים בין המינים, נתון המעיד על דפוסי חשיפה והצטברות שונים. נוסף על כך, נמצאו בדגימות הדם יסודות המשמשים בתעשיות טכנולוגיות, בריכוזים שהגיעו עד כ־6 מיליגרם לקילוגרם בכרישי עפרורי; וכ־2.8 מיליגרם לקילוגרם בכרישי סנפירתן.
רמות אלה נחשבות גבוהות יחסית לממצאים קודמים, במיוחד לאור העובדה שמדובר בדגימות דם, שבהן בדרך כלל נמדדים ריכוזים נמוכים יותר. החוקרים קושרים בין ריכוזי היסודות שנמדדו בדמם של הכרישים להזרמת של מים ותוצרי לוואי ממתקני התפלה ומפעילות תעשייתית באזור, לצד שינויים טבעיים בהרכב מי הים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי חומרים אלה אינם בהכרח ממקור אנושי בלבד וכי רבים מהם קיימים גם באופן טבעי בסביבה הימית. לדבריהם, מדובר בהשפעה משולבת שבה פעילות אנושית מוסיפה חומרים לסביבה הימית, ואילו תהליכים טבעיים משפיעים על האופן שבו הם מתפזרים ומצטברים בה.
עוד עולה מן המחקר ממצא בלתי צפוי של זיהוי יסודות המשמשים כיום בתעשיות טכנולוגיות מתקדמות בדמם של הכרישים. חומרים אלה משמשים בין היתר בייצור רכיבים אלקטרוניים ומערכות אנרגיה מתחדשת, ונמצאים בשנים האחרונות במוקד עניין עולמי בשל חשיבותם הגוברת לכלכלה ולטכנולוגיות עתידיות. החוקרים מדגישים כי הריכוזים שנמדדו אינם גבוהים, וכי בשלב זה לא ניתן לקבוע את המשמעות הביולוגית או הסביבתית של הממצאים. לדבריהם, עצם הימצאותם של חומרים אלה בדמם של כרישים מעלה שאלות חדשות על מקורותיהם והאופן שבו הם מגיעים למערכת הימית, בין אם כתוצאה מפעילות אנושית ובין אם כחלק מתהליכים טבעיים שטרם הובנו במלואם. “הממצאים מראים כי החשיפה לחומרים בסביבה הימית אינה אחידה וכי קיימים הבדלים בין מיני כרישים באופן שבו חומרים אלה מצטברים בגופם. המשמעות היא שלא כל בעלי החיים מגיבים באותו אופן לאותם תנאים סביבתיים, דבר שמדגיש את המורכבות של ניטור השפעות סביבתיות”, סיכמו החוקרים, והדגישו כי מדובר במחקר ראשוני וכי נדרש מחקר נוסף כדי להבין את משמעות הממצאים והאם ניתן להשתמש בהם גם ככלי לניטור סביבתי.