בין זיכרון לעיצוב:
סטודנטים מאוניברסיטת חיפה מתמודדים עם האובדן
לאורך השנים האחרונות, בחרו סטודנטים מבית הספר לעיצוב באוניברסיטת חיפה לפנות אל יום הזיכרון כאל חומר גלם עיצובי – ולשאול: מה יכול העיצוב לומר שהמילים לא יכולות? מבטון מגולף ועד אריגים משובשים, מקליגרפיה ערבית ששימשה השראה להנצחה עברית ועד חליפת חתן לבנה שהיא גם תכריכים – עבודות מגוונות שנוצרו בחוגים שונים לאורך שנים מסרבות להסתפק בסמלים מוכרים, ומחפשות צורות חדשות להכיל אובדן.
איחוד בין הזמני לנצחי – מקסים מדבדובסקי (החוג לעיצוב תקשורת חזותית, 2024)
הפרויקט “איחוד בין הזמני לנצחי” של מקסים מדבדובסקי, בוגר החוג לעיצוב תקשורת חזותית, מציג את בולי יום הזיכרון באמצעות גילוף בבטון.
במשך 70 שנה, כל שנה, רשות הדואר הוציאה בול ליום הזיכרון לחללי צה”ל. בחלק גדול מהבולים מופיעות אנדרטאות בטון גדולות ובחלק פרחים ארץ ישראליים. הפרחים צבעוניים, עדינים, מסמלים חיים, אך נובלים מהר, לעומתם אנדרטאות בטון גדולות, נתפסות כריקות וקרות.
בפרויקט, מדבדובסקי גילף במלבני בטון פרחים ארץ ישראליים. הצורה המלבנית מזכירה את הפורמט של הבול, אבל גם את המצבות בבית העלמין. 5 המלבנים הריקים מסמלים את ימי הזיכרון שעוד נציין.
“בחרתי להתמקד בבולי יום הזיכרון. מהתחקיר שעשיתי, ראיתי שיש שני מוטיבים עיקריים שחזרו על עצמם בבולים אלה לאורך השנים – אנדרטאות לחללי צה״ל ופרחים ארץ ישראליים. העסיקה אותי גם השאלה מתי ולמה התחילו לשים פרחים על מצבות ולמה במסורת היהודית נהוג לשים אבן. גיליתי שהפרחים מסמלים דבר יפה, אך זמני, כפי שגם מוזכר פעמים רבות לאורך התנ״ך שהאדם הוא כמו ציץ השדה, כלומר חייו קצרים. האבן מסמלת דבר נצחי ומזכירה לנו להתמקד בחיים שאחרי המוות”.
הפרויקט נעשה במסגרת קורס עיצוב בתהליכים מורכבים, בהנחיית פרופ׳ טרי שרויאר.
אותות מערכה – הדר גיברלטר (החוג לעיצוב תקשורת חזותית, 2023)
אותות מערכה מציינים את השתתפותו של אדם במלחמה, במערכה או בקרב.
במבט ראשוני נראים אותות המערכה מרשימים, יפים ושלמים. בפרויקט בחרה הדר גיברלטר, בוגרת החוג, לתת מקום גם ללא שלם, לשבר, לכך שיש מאחורי אותות המערכה מלחמה שהשאירה חיים ולקחה חיים.
הפרויקט בנוי מתשעה אריגים (בהתאם למספר האותות מערכה שחולקו עד היום במדינת ישראל). כל אריג מתחיל מנראות האות המקורי ועם התקדמות האריג מטה מתחילים השיבושים כשלבסוף מופיעים פרטים על האות.
הפרויקט נעשה במסגרת קורס עיצוב בתהליכים מורכבים, בהנחיית פרופ׳ טרי שרויאר.
מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ – שלי פיחה (החוג לעיצוב תקשורת חזותית, 2024)
במהלך הלחימה בעזה, כקמב״ץ חטיבה 401 במילואים, נתקל פיחה במאות ספרי קוראן מעוטרים בקליגרפיה מרהיבה.
סגנון האותיות השזורות זו בזו בתוספות אורנמנטליות ייחודיות היווה השראה לפרויקט ההנצחה שיצרתי לזכרם של נופלי החטיבה.
הפרויקט ‘מרגלא בפומיה’ (בארמית: הוא נוהג לומר) מציג כרזות לזכר כל אחד מהנופלים. הכרזות מאופיינות בדימויים קליגרפיים בסגנון דיוואני מוסלמי. כל כרזה משלבת בתוכה קליגרפיה ייחודית של שם הנופל לצד משפט אופייני לו, כפי שנמסר ממשפחתו ומפקדיו, ובנוסף דרגות צה״ליות וסמלי יחידות בעיבוד קליגרפי.
חליפת חתן – רז בכר (החוג לעיצוב אופנה, סטודנט בשנה ד’)
זוהי חליפת חתן שעוצבה בהשראת סיפורם של רס”ן במיל’ שגיא גולן ז”ל, ובן זוגו עומר.
שגיא היה מפקד צוות ביחידת הלוט”ר, שנפל בקרב בקיבוץ בארי ב-8.10, אחרי שחילץ עשרות משפחות שהיו נצורות בבתיהן – שבוע לפני שהיה אמור להתחתן עם בן זוגו עומר.
על פי חוקי מדינת ישראל רק “בעלה” או “אשתו” של הנופל/ת יוכרו כאלמני ואלמנות צה”ל – אך לא בן זוגו או בעלו. ולמרות שבעבר הודיעו שגם בבני זוג וידועים בציבור חד-מיניים יוכרו, העניין מעולם לא הוסדר בחוק – עד למקרה של שגיא ועומר. עומר, יחד עם אמו של שגיא, פעלו לתיקון החוק – שהוסדר בנובמבר 2023. כיום עומר מוכר כאלמן צה”ל.
הסיפור של שגיא ועומר כל כך נגע לבו של לרז בכר, סטודנט בחוג לעיצוב אופנה, עד שהחליט לעצב חליפה לחתן שעומד למות. רז מספר שהפרויקט התחיל בעקבות אפקט החתונות בשטחי הכינוס לפני הכניסה הקרקעית לעזה. חתונות שלאחריהן, לא כל החתנים חזרו הביתה. כך יצא שעיצב למעשה חליפת חתן לחתן שעומד למות. “החליפה בצבע לבן שמזוהה לרוב עם כלות, וכפרויקט שנוגע גם בנושא מגדר, רציתי לשבור את המוסכמה שחליפת חתן קלאסית מזוהה עם הצבע השחור. הצבע הלבן מסמל גם טלית במעמד החופה וגם תכריכים שנכרכים סביב הגופה. מעל התכריכים נהוג לעטוף את הגופה בטלית. לפי היהדות, כשתתרחש תחיית המתים, המתים יקומו לתחייה כשהם לבושים בבגדים בהם הם נקברו” .
מוטיב נוסף שרז עשה בו שימוש הוא פרחי אבל, אותם שזר בחליפה. פרח האבל הרשמי של ישראל, דם המכבים, קיבל באמצעות הרקמה נפח להט”בי שמנכיח מגוון של מציאויות נוספות ולאו דווקא את סיטואציית האבל אליה אנחנו רגילים.
חליפת חתן עבודה של רז בכר (צילום: איליה מרגוליס, איפור: סיוון קדם)