הודעה לעיתונות: בתוך הממ"ד הרגשי-למה דווקא זיכרונות מהעבר יכולים להוות אסטרטגיה יעילה נגד החרדה כיום?

ממצאי המחקר מצביעים על כך שחזרה לזיכרונות נוסטלגיים רבי־משמעות מן העבר עשויה להפחית רגשות שליליים ולחזק רגשות תקווה ואופטימיות בקשר לעתיד, מה שמסייע להפחתת תסמיני דחק פוסט־טראומטיים

במחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Cognition and Emotion, נמצא כי העלאת זיכרון נוסטלגי רב־משמעות מן העבר עשויה להגביר הרגשת אופטימיות ולהפחית תסמיני דחק פוסט־טראומטיים. במחקר נמצא כי משתתפים שהתבקשו להעלות זיכרון נוסטלגי בעל משמעות מחייהם דיווחו על פחות רגשות שליליים, יותר רגשות תקווה ואופטימיות, ועל רמות נמוכות יותר של תסמיני דחק פוסט־טראומטיים בהשוואה למשתתפים שהתבקשו להיזכר באירוע יום־יומי שגרתי. “הממצאים מספקים עדות ראשונית לכך שנוסטלגיה עשויה לשמש משאב פסיכולוגי שיכול לסייע לבני אדם להתמודד עם ההשפעות הנפשיות של טראומה הקשורה למלחמה. נראה כי חיבור לזיכרונות חיוביים ורבי־משמעות מן העבר עשוי לעזור לאנשים להפחית רגשות שליליים ולחזק הרגשת תקווה בקשר לעתיד, גם בתקופות של אי־ודאות ומשבר”, אמר פרופ’ הישאם אבו ריא מאוניברסיטת חיפה, עורך המחקר.

בתקופה שבה ישראל מצויה בעימות צבאי מול איראן וארגון חיזבאללה, זאת לצד ההשלכות המתמשכות של מתקפת שבעה באוקטובר, חיים אזרחים רבים בהרגשת איום ואי־ודאות בקשר לעתיד. מחקרים שנערכו בעבר מצביעים על כך שחשיפה לאירועים מסכני חיים ולמצבי איום ממושכים עלולה להוביל לעלייה בתסמיני דחק פוסט־טראומטיים ובמצוקה נפשית בקרב אזרחים. במצבים כאלה עולה הצורך בזיהוי משאבים פסיכולוגיים זמינים ונגישים שיכולים לסייע לבני אדם להתמודד עם לחץ, חרדה וחוויות טראומטיות. על רקע מציאות זו ביקשו פרופ’ אבו ריא, ד”ר שי שורר, גב’ נטלי כהן וד”ר מיכאל וינברג, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, לבחון אם נוסטלגיה, המוגדרת כמיהה סנטימנטלית לחוויות בעלות משמעות מן העבר, יכולה לשמש משאב פסיכולוגי המסייע להפחתת מצוקה נפשית בקרב אזרחים שנחשפו לטראומה ופונו מבתיהם בעקבות מלחמה.

במחקר השתתפו 195 אזרחים ישראלים שפונו מבתיהם בצפון ובדרום הארץ בעקבות מתקפת שבעה באוקטובר. הנתונים נאספו בחודשים מאי-אוגוסט 2024 בבתי מלון שבהם שהו מפונים במספר ערים בישראל. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. בקבוצה אחת התבקשו המשתתפים להיזכר באירוע נוסטלגי רב־משמעות מחייהם שהתרחש לפני שבעה באוקטובר 2023 ולהתעמק בזיכרון זה במשך מספר דקות. בקבוצת הביקורת התבקשו המשתתפים להיזכר באירוע יום־יומי שגרתי מן השבועות האחרונים. לאחר מכן מילאו המשתתפים שאלונים שבחנו תסמיני דחק פוסט־טראומטיים, לצד רגשות שליליים והרגשת אופטימיות בקשר לעתיד.

מתוצאות המחקר עולה כי משתתפים שהתבקשו להעלות זיכרון נוסטלגי משמעותי מחייהם דיווחו על רמות נמוכות יותר של תסמיני דחק פוסט־טראומטיים בהשוואה למשתתפים שהתבקשו להיזכר באירוע יום־יומי שגרתי. עוד עולה מהמחקר, כי העלאת זיכרונות נוסטלגיים הובילה לירידה ברגשות שליליים ולעלייה בתחושת האופטימיות בקשר לעתיד. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהירידה בתסמיני דחק פוסט־טראומטיים קשורה בין היתר להפחתת רגשות שליליים ולעלייה בהרגשת האופטימיות בקרב המשתתפים. לדברי החוקרים, ממצאים אלה מדגישים את תפקידם של משאבים פסיכולוגיים חיוביים בתהליכי התאוששות מטראומה ואת האפשרות להשתמש בהתערבויות פשוטות יחסית כדי לתמוך ברווחה הנפשית של אזרחים שנחשפו למצבי קיצון.

“זיכרונות נוסטלגיים הם בדרך כלל חוויות רבות־משמעות מן העבר שמעוררות תחושת חום רגשי וקשר לאחרים, כמו רגעים עם בני משפחה או חברים, חגים או אירועי חיים חשובים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שחזרה לזיכרונות כאלה עשויה לסייע לאנשים להפחית רגשות שליליים ולחזק רגשות תקווה בקשר לעתיד”, אמרו החוקרים. לדבריהם, ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של נוסטלגיה לשמש משאב רגשי המסייע בהתמודדות עם מצוקה נפשית בקרב אזרחים שנחשפו לטראומה ולפינוי מבתיהם בעקבות מלחמה.

– קראו עוד על המחקר בכתבה שפורסמה באתר ישראל היום