בשנת 1951, שש שנים בלבד לאחר תום מלחמת העולם השנייה, יצא לאור בישראל הגיליון הראשון של “דפים לחקר השואה והמרד” – ככל הנראה כתב העת הראשון בעולם שעסק בחקר השואה. שורדים ממקימי בית לוחמי הגטאות הטוו את הדרך למחקר ולהנצחה, כתבו בעברית, יידיש, רוסית ואנגלית, והחלו במאמצי מחקר ותיעוד היסטוריים. שבעים וארבע שנים מאוחר יותר, אותם גיליונות עוברים טרנספורמציה דיגיטלית שמאפשרת לא רק לקרוא בהם, אלא גם לשאול שאלות מחקריות שלא היו נגישות לחוקרים בדורות קודמים.

כיום כתב העת “דפים לחקר השואה” יוצא לאור ע״י מרכז ויס-לבנת לחקר השואה והוראתה באוניברסיטת חיפה. במערכת כתב העת מובילים מהפכה שקטה בתחום: שילוב בין חקר השואה ומדעי הרוח הדיגיטליים שמשנה לא רק את הדרך שבה אנחנו חוקרים את העבר, אלא גם את הדרך שבה אנחנו מבינים את ההתפתחויות והשינויים במחקר לאורך זמן. לקראת יום השואה הבינלאומי, שוחחנו עם יואב ירון, מנהל מערכת כתב העת, על הדרך שבה מדעי הרוח הדיגיטליים פותחים צוהר חדש להבנת ההיסטוריה, הזיכרון והשיח הציבורי סביב השואה.

מקריאה צמודה ל”קריאה מרחוק”
נקודת המפנה עבור ירון הגיעה כשהיה סטודנט לתואר שני. “השתתפתי בקורס בנושא מדעי הרוח הדיגיטליים, שנעשה בשיתוף עם מוזיאון השואה בוושינגטון”, הוא מספר. “הקורס חשף בפני שורה של כלים ואפשרויות שלא הכרתי, ואשר התאימו מאוד לכיוון המחקרי שלי”.

באותה תקופה עסק ירון במחקר אודות תוכן השמועות שהתרוצצו בגטאות בתקופת השואה, רבות מהן תועדו ביומנים ובמקורות ראשוניים בני התקופה. “עד מהרה, משימת הליקוט של השמועות מתוך קריאה צמודה של המקורות, התחלפה בחילוץ של השמועות ב’קריאה מרחוק’ באמצעות מחשב, אשר הצליח ‘לקרוא’ יומנים רבים במהירות רבה, ובכך אפשר לי להרחיב את מסד המקורות שלי”.

בהמשך, בנה ירון מאגר נתונים דיגיטלי שעזר לו לנתח את השמועות באופן רחב, לקטלג אותן לפי מהותן ולהציג את המסקנות באופן ויזואלי. “המחקר הזה המחיש לי עד כמה כלים דיגיטליים יכולים להיות ‘מכפיל כוח’ – ועד כמה חשוב להנגיש את הכלים האלה לסטודנטים במדעי הרוח”.

השואה כמקרה מבחן ייחודי
מה מייחד את השילוב בין מדעי הרוח הדיגיטליים לחקר השואה? לפי ירון, מחקר בעזרת כלים דיגיטליים מאפשר עיבוד של כמות גדולה של נתונים ומקורות היסטוריים, ארגון שיטתי של המידע והתבוננות מזווית חדשה באופן שלא ניתן לבצע בשיטות מחקר מסורתי.

אבל לשואה יש מאפיינים ייחודיים: “ראשית, השואה התרחשה לאורך מספר שנים ברחבי יבשת אירופה ואף מעבר לה, ולכן קיימים מקורות מתקופות שונות ובהרבה מאוד שפות. שנית, תרבות הזיכרון שהתפתחה סביב השואה יוצרת ריבוי של מקורות משניים ושל פרסומים אשר מושפעים מהמחקר ההיסטורי ומשפיעים עליו בחזרה”.

קשה להעלות על הדעת תקופה אחרת בהיסטוריה שנוכחת כל כך בתודעה הציבורית כמו השואה, לפחות בישראל. “בניסוי קטן שביצענו לפני מספר שנים, נמצא שהשואה מוזכרת באופן כזה או אחר בעיתונות העברית בישראל כמעט מדי יום”, מספר ירון. “כלים דיגיטליים מאפשרים לסרוק את העיתונים באופן שיטתי, לדלות את האזכורים ולבנות מאגר נתונים שיכול לשמש כבסיס מצוין למחקר על נוכחות השואה על סדר היום העיתונאי בישראל והתפתחותה לאורך שנים. בניית מאגר שכזה ללא כלים דיגיטליים הייתה יכולה להמשך שנים!”.

כתב העת הראשון בעולם – כעת דיגיטלי
אחד הפרויקטים המרכזיים של ירון בשנים האחרונות הוא דיגיטציה של כל הגיליונות של “דפים לחקר השואה”. העבודה עם כלים דיגיטליים מאפשרת לסקור את הגיליונות באופן שיטתי ולשאול שאלות חדשות, הנוגעות למיקוד של המחקר על השואה כפי שהתפתח לאורך השנים. את העבודה המחקרית עם החומר הדיגיטלי הוא עשה בעזרת ספריית האוניברסיטה.

הפרויקט שיהיה נגיש בעתיד הקרוב יאפשר לכל חוקר לגשת לארכיון כתב העת ולקרוא את הגיליונות מכל השנים באופן חופשי ברשת. “עד השלמת הדיגיטציה, חוברות כתב העת היו מצויות אך ורק על המדפים, ללא אינדקס מסודר וכמובן ללא גישה דיגיטלית,” אומר ירון. “יש כאן פוטנציאל אדיר ‘לצלול’ לתוך נכס בלתי רגיל – ככל הנראה כתב העת הראשון בעולם שעסק בנושא השואה, פרי עמלם של שורדי השואה ממקימי בית לוחמי הגטאות”.

לדעת ירון, העתיד של מדעי הרוח הדיגיטליים בחקר השואה טמון לא רק בהתבוננות על העבר, אלא גם בהבנת ההווה. “המוניטין של סטודנטים למדעי הרוח הוא שהם לא כל כך ‘טכנולוגיים’ – ולכן עלינו לעשות מאמץ ולהגיש את המתודולוגיות האלה לסטודנטים בתחום”, הוא מדגיש.

הבינה המלאכותית משכללת מאוד את היכולת של החוקרים ללקט, לארגן ולנתח את המקורות, ואף מאפשרת לעבוד עם מקורות משפות שונות בלי קושי. כמו כן, “המחקר נדרש להפנות את המבט מהמקורות ההיסטוריים אל השיח האנטישמי העכשווי, בין היתר ברשתות החברתיות. גם כאן, הכלים הדיגיטליים עשויים להעמיק את ההבנה שלנו את התופעה, לסייע באיתור תכנים בעלי גוון אנטישמי, בניתוחם ואולי אפילו בהסרתם”.

זירה נוספת ולא פחות חשובה מצויה בוויקיפדיה. “וויקיפדיה נתונה ל’מלחמות עריכה’ ולשיבושים של ערכים בנושא השואה, שתובעים מיקוד מחקרי ותיקון שיטתי על מנת להבטיח שהאנציקלופדיה הפופולרית ביותר בעולם היא אמינה ומגובה מבחינה מחקרית”.