הודעה לעיתונות: מחקר בין־לאומי חדש בשיתוף
אוניברסיטת חיפה מראה כיצד בינה מלאכותית מאפשרת למדוד קשרים חברתיים בין חתולים
המערכת שפיתחו החוקרים מנתחת שינויים במרחק בין חתולים ומאפשרת זיהוי דפוסים של דינמיקות חברתיות
פיתוח חדש של בינה מלאכותית הצליח לראשונה למדוד ולכמת את הדינמיקה החברתית בין חתולים ולזהות דפוסי אינטראקציה חברתית ביניהם, כך עולה ממחקר בין־לאומי שבו שותפים חוקרים מאוניברסיטת חיפה, ופורסם בכתב העת המדעי Journal of Veterinary Behavior. המחקר מציג גישה חדשנית לחקר התנהגות בעלי חיים הנשענת על ניתוח כמותי ולא על פרשנות אנושית בלבד. המערכת שפיתחו החוקרים מבוססת על ראייה ממוחשבת מבוססת בינה מלאכותית, אשר מאפשרת למדוד את המרחק הפיזי בין חתולים ולנתח את הדינמיקה החברתית ביניהם.
“היכולת לעקוב באופן רציף אחר שינויים במרחק בין חתולים מאפשרת לנו לחשוף דפוסים חברתיים ולהבין טוב יותר כיצד נוצרים, משתנים ומתפרקים קשרים חברתיים בין בעלי חיים באופן שיטתי, אובייקטיבי ובקנה מידה רחב, ללא כל התערבות או הפרעה להתנהגות הטבעית שלהם”, אמר ד”ר טדי לזבניק, מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת יונשופין שבשוודיה, שהוביל את המחקר.
חתולים מבויתים נחשבים לבעלי חיים בעלי גמישות חברתית גבוהה, שיכולים לחיות הן במשקי בית קטנים והן במושבות גדולות, וליצור מגוון רחב של קשרים חברתיים הכוללים שיתופי פעולה, דינמיקות ידידותיות ולעיתים גם עימותים. גמישות זו הופכת את החתול למודל מחקרי חשוב להבנת יחסים חברתיים מורכבים. למרות זאת, המחקר המדעי על האופן שבו חתולים יוצרים, מבטאים ומתחזקים קשרים חברתיים עדיין מוגבל יחסית ומתבסס ברובו על תצפיות מסורתיות והערכות איכותניות של קרבה פיזית. במחקר הנוכחי ביקשו ד”ר לזבניק ופרופ’ אנה זמנסקי, מהחוג למערכות מידע באוניברסיטת חיפה, יחד עם ד”ר בריטני פלורקייביץ’ מליון קולג’ (Lyon College), לבדוק כיצד ההקשר החברתי וההרכב המגדרי של זוגות חתולים, משפיעים על דפוסי הקרבה הפיזית ביניהם בזמן תקשורת פנים אל פנים והאם ניתן להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לנתח קשרים אלו בצורה מדויקת ושיטתית.
כדי לבחון את הדינמיקה החברתית בין חתולים ניתחו החוקרים קטעי וידאו של אינטראקציות טבעיות בין 53 חתולים בוגרים שתועדו בסביבה מבוקרת. בסך הכול נותחו 186 דינמקות חברתיות שאפשרו לחוקרים לעקוב אחר האופן שבו חתולים מתקרבים זה לזה, שומרים מרחק או משנים את דפוסי ההתנהגות במהלך מפגש חברתי. באמצעות מערכת בינה מלאכותית, המבוססת על ראייה ממוחשבת, נמדד המרחק הפיזי בין זוגות חתולים בכל רגע, וכך ניתן היה לנתח באופן שיטתי את דפוסי ההתקרבות וההתרחקות המעידים על אופי הקשר החברתי ביניהם.
מתוצאות המחקר עולה כי להרכב המגדרי של זוגות החתולים יש השפעה מובהקת על דפוסי הקרבה הפיזית ביניהם. זוגות ממין נקבה נמצאים בעקביות בקרבה הגדולה ביותר, ואילו זוגות ממין זכר שומרים על המרחק הגדול ביותר. עוד נמצא במחקר כי בזמן דינמיקות שאינן ידידותיות, המתאפיינות בדריכות, בהתנהגות הגנתית או בעימות, משתנה המרחק בין החתולים בתדירות גבוהה עם מעברים חדים בין התקרבות להתרחקות, זאת בניגוד לדינמקות ידידותיות שבהן המרחק ביניהם נותר יציב יותר לאורך זמן. “מהמחקר שלנו עולה כי קרבה פיזית בין חתולים אינה מדד פשוט של קרבה חברתית, אלא תוצאה של תהליכים דינמיים המושפעים מהֶקשר האינטראקציה ומההרכב המגדרי של המשתתפים. מדידה רציפה של שינויי מרחק מאפשרת לנו לזהות דפוסים חברתיים מורכבים ולפתח כלים מתקדמים להבנת רווחה והתנהגות חברתית של בעלי חיים, שחלקם אינם ניתנים לזיהוי באמצעות תצפית אנושית בלבד. הממצאים מדגישים את החשיבות של כלים חישוביים בחקר התנהגות בעלי חיים”, סיכמו החוקרים.