הודעה לעיתונות: מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא: הצטברות פלסטיק חריגה במערות הים ואיום על כלב הים הנזירי הים תיכוני
במחקר נמצאה הצטברות נרחבת של פסולת פלסטיק ושכבות זפת במערות הים בקפריסין, בבתי גידול המשמשים מקלט ורבייה לכלב הים הנזירי המצוי בסכנת הכחדה
במחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה נמצא כי מערות הים של קפריסין משמשות מאגר נסתר וזנוח של פסולת ימית ובחלקן אף נמדדה צפיפות גדולה של עד 97 פריטי פסולת במטר מרובע, רמה העולה באופן ניכר על זו הנמצאת בחופים, במים הפתוחים או בקרקעית הים. במחקר, שהתפרסם בכתב העת Marine Pollution Bulletin, נמצא כי המערות משמשות מלכודות טבעיות האוגרות פסולת המגיעה מהים, כגון: שברי פלסטיק רבים ושכבות זפת מעורבות בחלקיקי פלסטיק. ממצאי המחקר קיבלו ממד מדאיג במיוחד משום שחלק מהמערות משמשות אזורי מנוחה ורבייה של אחד היונקים הימיים הנדירים בעולם – כלב הים הנזירי הים תיכוני. “מערות הים כמעט שלא נחקרו בהקשר של פסולת ימית. הממצאים מראים שהסביבה האינטימית והסגורה למדי של המערות הללו הופכת אותן למאגר פסולת הצובר בעיקר חומרים צפים הנסחפים פנימה עם מי הים. בחלק מן המערות המראה היה קשה לצפייה לנוכח הכמות האדירה של הפסולת שהצטברה בהן”, אמר פרופ’ דרור אנג’ל מאוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.
מערות הים הן מערכות טבע מורכבות ורגישות שחלקן מוצפות וחלקן כוללות חללים פנימיים נרחבים המשמשים בתי גידול למגוון יצורים ימיים, ובהם גם כלב הים הנזירי, המצוי בסכנת הכחדה. אף שהים התיכון מתמודד עם עומסי פלסטיק גבוהים, עד היום מרבית המחקר על זיהום ימי התמקד בחופים, בחלק העליון של עמודת המים ובקרקעית הים. מערות הים כמעט שלא נבדקו, ולא הייתה תמונה כמותית מלאה של היקף הפסולת המצטברת בהן או של הסיכונים שמצב זה מייצר למינים החיים בהן. במחקר הנוכחי ביקשו פרופ’ דרור אנג’ל והדוקטורנט שלו, יואניס סאבה, מבית הספר לתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, יחד עם צוות חוקרים מקפריסין, למפות באופן שיטתי את כמות הפסולת המצטברת במערות הים, לזהות את סוג הפסולת ולהבין אילו מאפיינים גאומורפולוגיים וסביבתיים גורמים לחלק מן המערות לשמש מוקדי הצטברות חריגים.
במחקר הנוכחי מיפו החוקרים 23 מערות ים לאורך חופי קפריסין ותיעדו כל פריט פסולת בגודל 2.5 סנטימטרים ומעלה. הפסולת נאספה לאורך כל חלל המערה, יובשה ונשקלה. כך חישבו את צפיפות הפסולת לכל מטר מרובע. נוסף על כך, ניתחו החוקרים את מאפייני המערות, ובהם: נפח כיס האוויר, המבנה הפנימי ומידת החשיפה לגלי הים. המחקר בוצע בהתאם להנחיות ההגנה על כלב הים הנזירי, מחוץ לעונת הרבייה ובשעות שבהן הסיכוי לפגוע בבעלי החיים נמוך. בכל מקרה שבו אותר כלב ים במערה, הסקר הופסק מיד.
מתוצאות המחקר עולה כי מערות הים מכילות ריכוזים חריגים של פסולת ימית, לעיתים ברמות שאינן מוכרות מבתי גידול ימיים אחרים. בחלק מן המערות נמצאה צפיפות של עד 97 פריטי פסולת במטר מרובע, עדות לכך שהמבנה הסגור ותנועת הזרמים סביבן הופכים אותם למוקדי הצטברות בולטים של פסולת. מרבית הפריטים שנאספו היו שברי פלסטיק, בעיקר פוליסטירן ופלסטיק מרוסק. נמצאו גם מערות עם חלקיקי פלסטיק שונים ששקעו בשכבות של זפת אשר הצטברו על קירות המערה ורצפתה. סוג זיהום זה נחשב לבעייתי במיוחד בשל שילוב בין רעילות הזפת לעמידותו הגבוהה של הפלסטיק בסביבה הימית.
הצטברויות של הפסולת במערות מקבלות משמעות מדאיגה במיוחד כאשר בוחנים את השפעתן על כלב הים הנזירי, המשתמש במערות כמקלט חיוני וכאתר רבייה מוגן. במערות צרות וארוכות, המשמשות לעתים להמלטה, נמצאו ריכוזי הפסולת הגבוהים ביותר דווקא בחלקן הפנימי והעמוק, האזור שאמור לספק לגורים הגנה מפני גלים וחשיפה. צבר זה של פסולת עלול ליצור סיכון הן כתוצאה ממגע ישיר עם הפסולת, והן מחשיפה לחלקיקי מיקרו פלסטיק, שכבר תועדו ברקמות של כלבי הים הנזיריים שנבדקו. “המיפוי שביצענו אפשר לנו לראות בבירור כיצד הפסולת נלכדת בתוך המערות ומצטברת בהדרגה עד לרמות גבוהות במיוחד. במקומות שבהם זיהינו שכבות של פלסטיק בזפת ושברי פלסטיק מרוסק מצאנו כי המערכת האקולוגית במערות כבר מושפעת מפגיעה מצטברת. המשמעות היא שהפגיעה בבתי הגידול הרגישים הללו עלולה להיות רבת־משמעות ומתמשכת אם לא יינקטו צעדים להפחתת הזיהום ולניטור קבוע של המערות”, סיכמו החוקרים.
החוקרים מדגישים כי המתודולוגיה למיפוי ולכימות פסולת במרחבים סגורים מאפשרת לראשונה הערכה מדויקת של היקף הזיהום במערות ים, והם קוראים להרחבת מערך הניטור למדינות נוספות בים התיכון, ובהן גם ישראל. לטענתם, ניטור כזה חיוני במיוחד באזורים שבהם נראו בשנים האחרונות הופעות חוזרות של כלב הים הנזירי לאורך חופי ישראל, ומחייב בחינה שיטתית של חללים חופיים ומערות קטנות שלא נסקרו עד היום.