המענק יתמוך בפיתוח מערכת המבוססת על נתונים הנאספים מטלפון חכם במטרה לזהות סטיות עדינות במצב הנפשי עוד לפני הופעת סימפטומים

פרופ’ סיגל זלכה־מנו, מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, זכתה במענק ERC PoC מטעם הנציבות האירופית למחקר. מדובר במענק היתכנות (Proof of Concept), שמטרתו לקדם את תרגום המחקרים המדעיים ליישומים טכנולוגיים הניתנים לשימוש ולבחינת מסחור. מענק PoC ניתן אך ורק לחוקרים שכבר מחזיקים במענק ERC פעיל, כלומר לקבוצה מצומצמת ויוקרתית של חוקרים, שהאיחוד האירופי כבר הכיר בהם כמי שמובילים מחקרים חדשניים, מצטיינים ובעלי תרומה בולטת לקדמת הידע. הזכאות למענק PoC משקפת רמת איכות וחדשנות מדעית מהגבוהות בעולם. המענק הוא שלב מכריע בין מחקר בסיסי לפיתוח יישומי בעל פוטנציאל ממשי להשפעה חברתית, טיפולית וטכנולוגית.

באמצעות המענק תפתח פרופ’ זלכה־מנו את פרויקט SMARTH MDD, מערכת חדשנית המבוססת על בינה מלאכותית שמטרתה לזהות דיכאון בשלב מוקדם. המערכת תאסוף מגוון נתונים מהטלפון החכם של המשתמש, כגון: דפוסי שינה ותנועה, מאפייני דיבור (אינטונציה וקצב), הבעות פנים, ניתוח רגשי של הודעות טקסט ומידת הפעילות החברתית הדיגיטלית. שילוב פרטי המידע יאפשר למערכת לבנות לכל משתמש פרופיל אישי של פעילות נפשית, ולזהות שינויים שונים המעידים על סטייה מן הדפוס ‘הבריא’ של המשתמש. המערכת משלבת חדשנות פורצת דרך עם בסיס אמפירי רחב: היא נשענת על למעלה מעשר שנים של מחקר קליני וחישובי קפדני ועתידה להיות אחד הניסיונות הראשונים בעולם שיתרגם ידע מחקרי לכלי שימושי למערכות בריאות. שילוב זה של מדע ברמה הגבוהה ביותר עם יישומיות טכנולוגית מציע פיתוח בשל לשיתופי פעולה עם בתי חולים, מרפאות ציבוריות וגורמי תעשייה.

הפיתוח מבוסס על עשור של מחקר במעבדה לפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה וכפי שמצוין הוא המשך ישיר למענק ERC פעיל של פרופ’ זלכה־מנו. לאורך השנים, פותחו במעבדה לפסיכותרפיה אלגוריתמים מתקדמים המאחדים נתונים ממקורות רבים אשר מאתרים תבניות המבחינות בין פעילות תקינה ובין סימנים מוקדמים המעידים על סיכון להתפתחות דיכאון. האלגוריתמים נבחנו בהשוואה למדדים קליניים מקובלים שנחשבים “תקן הזהב” לאבחון דיכאון, והראו יכולת ניבוי גבוהה למסלולים עתידיים של שינוי בדיכאון. “המטרה שלנו היא לזהות את הנקודה שבה אדם מתחיל לסטות מן הדפוס הבריא שלו הרבה לפני שמופיעים סימפטומים בולטים. אנחנו מבקשים להפוך את בריאות הנפש מתחום שמגיב למשברים נפשיים לאחר שהתפתחו במלואם לתחום שפועל למניעתם. הפיתוח שלנו שיבין את האדם הספציפי ואת הדינאמיקה הייחודית של מצבו הנפשי הוא המפתח להתערבות מוקדמת”, אמרה פרופ’ זלכה מנו.

הפרויקט מעורר עניין רב בקרב גופי בריאות בין־לאומיים, חברות טכנולוגיה וגורמי רגולציה הבוחנים מודלים חדשניים לניטור בריאות הנפש. הפוטנציאל של המערכת אינו רק טכנולוגי, אלא גם מערכתי: היא עשויה להפחית עומסים על מערכות הבריאות, לאפשר זיהוי מוקדם בקרב אוכלוסיות רחבות ולתמוך בקבלת החלטות קלינית בזמן אמת. אם המשך המחקר יוכיח את יעילות המערכת, היא עשויה להפוך לכלי אינטגרלי במערכות הרפואה מסביב לעולם וצעד חשוב בדרך לשינוי פרדיגמה בתחום בריאות הנפש.