היחידה לייעוץ פסיכולוגי, בדיקנאט הסטודנטים, באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם מרכז החוסן האוניברסיטאי פותחת קבוצה טיפולית חדשה לסטודנטים. ססר פריווה, עובד סוציאלי בעל ניסיון עשיר בהנחיית קבוצות, בוגר תכנית לפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית מאוניברסיטת חיפה, מסביר מדוע דווקא עכשיו, בעידן הדיגיטלי והבדידות, חשוב יותר מתמיד להיפגש, לשבת בחדר ולהיות ביחד.

“העבודה הקבוצתית תמיד דיברה אליי. יש משהו ייחודי במפגש בין אנשים – משהו שלא יכול להתרחש באותה צורה בטיפול פרטני. בקבוצה נוצרת אפשרות להכיר את עצמך דרך היחסים שנוצרים בחדר, דרך מה שמופיע בין האנשים. אני מאמין במיוחד בכוח של קבוצה מגוונת, שבה כל אחד מביא זווית אחרת ויחד נוצרת צמיחה הדדית”, הוא מסביר את משיכתו לעבודה הקבוצתית.

“דווקא בתקופה שבה רבים נסגרים יותר לתוך עצמם – בין אם בגלל עומס, חרדה או פשוט החיים בעולם דיגיטלי ו-AI שמאפשר להתרחק – יש חשיבות עצומה לחוויה של ‘ביחד’ אל מול הבדידות, לשבת בחדר, לראות ולהיראות. במיוחד עבור סטודנטים שנמצאים בעיצומה של תקופה כל כך מאתגרת ולעתים לחוצה בחיים”.

הקבוצה שתיפתח השנה תונחה יחד עם לימור אוסטרליץ, מנחת קבוצות בעלת ניסיון עצום, המלמדת הנחיית קבוצות באוריינטציה פסיכואנליטית ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת חיפה. “עבורי זו פריבילגיה גדולה לעבוד יחד – הנוכחות, הידע והניסיון שלימור מביאה מעשירים מאוד את התהליך וזה יתרון גדול מאוד לקבוצה”.

הוא גם מציין את התמיכה המוסדית: “חשוב לציין כי ליחידה לייעוץ פסיכולוגי ולמנהלת היחידה, גב’ לילך טנה, יש תפיסה ברורה הרואה בקידום בריאות נפשית ערך מרכזי. היחידה, בתמיכה מלאה של הדיקנאט, מעודדת באופן עקבי פיתוח וטיפול קבוצתי, ומתוך הגישה הזאת גם נולדה הקבוצה הנוכחית”.

איך מודדים הצלחת טיפול קבוצתי?
“תהליך קבוצתי הוא דינמי, רגשי, ומושפע מהרבה גורמים. לכן המדידה שלנו מתמקדת בשינויים שניתן לראות בתוך המרחב הקבוצתי עצמו. התנועה בקבוצה היא חשובה מאוד עבורנו: האם המשתתפים מרשים לעצמם להיות מעט יותר פתוחים, סקרנים, אותנטיים; האם נבנית יכולת לשאת רגשות מורכבים בתוך הקבוצה; והאם נוצרות אינטראקציות שמקדמות הבנה עצמית וצמיחה.

מעבר לכך, אחד המדדים המשמעותיים ביותר הוא עצם הנכונות של המשתתפים להגיע, לשבת בחדר ולפגוש אחרים. צריך אומץ כדי להיכנס לקבוצה טיפולית, וצריך סקרנות אמיתית ורצון לצמוח כדי להישאר בה. במובן הזה, עצם ההשתתפות הפעילה לאורך זמן היא עדות עמוקה לתהליך שמתרחש”.

האם אתה יכול להבין את הסטודנטים שמתלבטים אם להצטרף?
“לגמרי – מפחיד להיות חלק מקבוצה. זה טבעי לחלוטין. ואני אומר את זה גם מניסיון אישי: גם למנחים יש חששות והתרגשות בתחילת קבוצה. אחד הדברים היפים והחזקים בקבוצה הוא שהחוויות האלה – פחד, מבוכה, סקרנות והתרגשות – הן לא של אדם אחד. כמעט כולם נכנסים עם אותן תחושות, וברגע שהן נאמרות בחדר, משהו מתרכך. נולדת הבנה קבוצתית, מין נשימה משותפת כזו שאומרת: ‘אנחנו ביחד בזה’.

חשוב להדגיש, הקבוצה לא דורשת לחשוף מעבר למה שנכון למשתתף; היא מאפשרת תנועה בקצב האישי, תוך ליווי והחזקה. ובתוך המרחב הזה, עם הזמן, החשש הופך למשהו שאפשר לעבוד איתו – לא לבד, אלא ביחד עם אנשים שנמצאים בדיוק באותו מקום.

זו אחת המתנות הגדולות של קבוצה: לגלות שהרגשות שאתה חושש מהם – הם בדיוק אלה שמקרבים בינך לבין אחרים. חשוב לי גם לומר: הקבוצה מתקיימת תחת כללי סודיות ברורים ומוקפדים. מה שנאמר בחדר נשאר בחדר. זה חלק מהבסיס שמאפשר לכל אחד להביא את עצמו בצורה שמרגישה בטוחה”.

לא רק ביצועים – גם נפש

כשנשאל על מטרות הטיפול הקבוצתי במסגרת אקדמית, ססר משיב: “בעיניי, המטרה של טיפול קבוצתי באקדמיה היא קודם כול ליצור מקום שבו סטודנטים יכולים לעצור לרגע ולפגוש את עצמם בתוך כל העומס שהם חיים בו. אנחנו רגילים לראות את עולם האקדמיה דרך פריזמה של ביצועים, ציונים ועמידה בציפיות. אבל מתחת לכל זה יש נפש שזקוקה למרחב, להקשבה ולהחזקה. גם אני הייתי סטודנט – זוכר היטב את התקופות המאתגרות ברחבי האוניברסיטה ויש לי הערכה עצומה לכל הסטודנטים שבוחרים להשקיע בצמיחה האישית שלהם ולהתמודד עם הקשיים שיכולים להופיע בדרך.

המטרה השנייה היא לאפשר התבוננות משותפת בחוויות שמלוות הרבה מאוד סטודנטים: לחץ, חרדה, בדידות, עומס רגשי. בקבוצה הם מגלים שהחוויה הזו לא ייחודית להם – וזה כבר כשלעצמו מפחית מצוקה”.

קבוצה או טיפול פרטני?
“אני רואה בטיפול פרטני ובטיפול קבוצתי שני מסלולים משלימים, שכל אחד מהם מעניק משהו אחר ומשמעותי. ביחידה לייעוץ פסיכולוגי אנחנו מעודדים מאוד טיפול פרטני כמו גם קבוצתי. טיפול קבוצתי מוסיף רובד נוסף שלא תמיד יכול להיווצר בחדר אחד-על-אחד. בקבוצה מתרחשת חוויה של מפגש חי עם אחרים: האופן שבו אני נתפס, האופן שבו אני מגיב, הדפוסים הבין-אישיים שמופיעים בזמן אמת. אלה תכנים שקשה מאוד לראות לבד, ובקבוצה הם נפתחים ומקבלים משמעות.

בטיפול קבוצתי יש גם כוח של זיהוי: לגלות שמישהו אחר מרגיש כמוני. זה מפחית בדידות ויוצר תחושת שייכות שלא תמיד מתאפשרת בטיפול פרטני”.

איך בונים מרחב בטוח?
“שאלת השאלות. לדעתי, מרחב בטוח זה תנאי הכרחי. הוא לא נבנה ברגע, זה תהליך. אחריותנו כמנחים ליצור תנאים שמאפשרים את יצירתו. הדבר הראשון הוא חוזה ברור: גבולות, כללי סודיות, הקפדה על כבוד הדדי. כשדברים מוגדרים בצורה שקופה, זה כבר נותן תחושת יציבות. הדבר השני הוא נוכחות עקבית ואנושית של המנחים. כשאנחנו כמנחים מביאים אותנטיות, קשב, ויכולת לשאת רגשות מורכבים, זה נותן למשתתפים תחושה שיש מי שמחזיק את המרחב.

אנחנו נותנים מקום לרגשות שעולים בתחילת תהליך: חשש, מבוכה, סקרנות. כשמדברים עליהם בגלוי, הם מפסיקים להיות מכשול והופכים להיות חלק מהעבודה המשותפת. הקבוצה לומדת כבר מהמפגש הראשון שאין רגש שהוא ‘לא תקין’ בחדר הזה.

כלל חשוב: כל אחד משתף בקצב שלו. אין שום ציפייה או לחץ להיחשף מעבר למה שנכון לכל משתתף. המרכיב של בחירה אישית הוא חלק משמעותי מהביטחון”.

מי מתאים לקבוצה?
“בחירה של משתתפים לקבוצה מתחילה תמיד בשיחה אישית עם כל מועמד. בשיחה אנו מנסים להבין מה הוא מביא איתו, מה הוא מחפש, ואיך הוא מרגיש לגבי עבודה בקבוצה. זה רגע שמאפשר גם לו וגם לנו לבדוק האם זה מתאים בשלב הנוכחי. הקריטריון המרכזי מבחינתנו הוא היכולת של המשתתף לעבוד בתוך מרחב קבוצתי: להקשיב, להיות נוכח, ולהביא את עצמו במידה שמתאימה לו. כל השאר נבנה כבר בתוך התהליך עצמו”.

ססר מדגיש כי במקרים שבהם מזהים שמשתתף זקוק למענה אינטנסיבי יותר, “היתרון הגדול שלנו – שאנו חלק מהיחידה לייעוץ פסיכולוגי שבה יש אנשי מקצוע מעולים, חשיבה משותפת וסיוע הדדי בעת הצורך לטובת המטופל”.

הזמנה להצטרף
“אנחנו מזמינים להצטרף סטודנטים שמרגישים שזה הזמן לעצור רגע בתוך כל העומס, ושיש להם סקרנות לפגוש אחרים ולפגוש את עצמם מחדש בתוך קבוצה. מי שעובר תקופה לא פשוטה, מי שמרגיש צורך במקום בטוח לשתף, או מי שמחפש ‘ביחד’ אנושי ואמיתי – ימצא כאן מרחב שמאפשר את זה. הקבוצה עדיין בתחילת דרכה ופתוחה למצטרפים, וזה רגע מצוין להצטרף לתהליך שמתחיל להתגבש.

ובאופן אישי, מתוך שנים של עבודה טיפולית, אני מאמין עמוקות בכוח של מפגש חי בין אנשים – ביכולת של קבוצה לייצר חוסן, רווחה נפשית ובהירות פנימית. מספיק להגיע עם רצון להיות בתהליך; את השאר אנחנו עושים יחד”.

על הקבוצה הטיפולית:
הקבוצה תונחה על ידי שני מנחים מנוסים, עובדים סוציאליים עם רקע רב בהנחיית קבוצות בגישות פסיכואנליטיות ובשילוב חשיבה מעשית ומתן כלים. המטרה היא להעניק לסטודנטים ממגוון הרקעים והמגזרים מקום משמעותי, בטוח ומהימן לעיבוד חוויות וקשיים. המרחב הקבוצתי מקדם צמיחה והתפתחות, והגיוון האנושי מעשיר אותו.

לפרטים נוספים ולהרשמה

הקו החם של דיקנאט הסטודנטים
למקרה ששכחתם, בדיקאנט קיים ‘הקו החם’ שממשיך לתת לכם מענה לשאלות בנושאים כגון: מתווה חזרה ללימודים, חזרה ללימודים באוניברסיטה, התאמות לסטודנטים משרתי מילואים ובני/ות זוגם, יעוץ אקדמי ואישי, ליווי קליני, סיוע בשיעורי עזר וכד’.

מספר הטלפון של הקו החם: 052-8510004 המענה ניתן טלפונית ו/או בוואטסאפ.