אחרי 23 שנים בתפקידי ניהול מוצר בעולם ההייטק, בעיקר בתחומי Data Analytics ו-AI, אפרת קדוש, מנהלת תחום אקלים-טק בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, בית הספר למדעי הים ע”ש ליאון צ’רני באוניברסיטת חיפה, החליטה לעשות מהלך משמעותי. “הבנתי שאני רוצה לכוון את הידע והניסיון שלי לעולם עם משמעות עמוקה יותר עבורי — הים,” היא מסבירה. “אי אפשר כבר להתעלם ממשבר האקלים, ואני מאמינה שהים הוא אחד המפתחות המרכזיים לפתרונות העתיד”.

המעבר לתחום ה-Climate-Tech הימי אפשר לה להמשיך לעסוק בטכנולוגיה ולהרגיש שהיא תורמת לעתיד טוב ובר־קיימא יותר. למרות שהיא בתפקיד הנוכחי רק מעט יותר משנה, קדוש מוצאת את עצמה מתרגשת כמעט מכל מפגש עם הים — באתרי המחקר, בשיחות עם שותפים ובשיתופי הפעולה המתהווים. “במיוחד מרגש אותי לפגוש יזמים שמובילים טכנולוגיות ימיות פורצות דרך, ולראות כיצד הרעיונות שלהם מתחברים לחזון של אוקיינוסים בריאים וחכמים יותר.” בקרוב תוכלו לשמוע אותה בכנס Sea The Future 2026 שם היא תציג את המחקרים והפיתוחים המתקדמים של מרכז Kadas Nexus ותחנת מוריס קאהן לחקר הים.

בינה מלאכותית פוגשת מיקרו-אצות
אחד המחקרים שמתנהלים כיום בתחנה עוסק בשימוש בבינה מלאכותית לייעול גידול מיקרו-אצות, מחקר שנערך במסגרת תזה בחוג “ביוטכנולוגיות כחולות וחקלאות ימית מקיימת” בבית הספר למדעי הים. המודל שפותח מתמקד כיום בחישוב כמה לקצור בכל מחזור, בהינתן זמני קציר קבועים, אך היכולת להציע גם תזמון אידיאלי נמצאת ממש בהישג יד.

“המודל מתאמן על נתוני שלוש שנים שנאספו בחברת BarAlgae שותפתנו למחקר, והוא לומד לחזות את ריכוז האצות למחרת בהתאם לאחוז הקציר,” מסבירה קדוש. “לאחר מכן הוא מדמה מגוון תרחישים של רמות קציר ובוחר את האסטרטגיה האופטימלית ביותר — זו שתוביל לביצועים הגבוהים ביותר לאורך זמן”.

המודל נשען על שילוב של שלושה סוגי נתונים מרכזיים: נתונים אופרטיביים מתוך מערכת הגידול (טמפרטורה, מינוני דשנים, זמני ואחוזי קציר, זרימות ועוד), נתונים סביבתיים (קרינת שמש, עננות, שעות אור ונתוני מזג אוויר נוספים), ונתונים ביולוגיים-מורפולוגיים — מאפייני איכות של האצות כמו צורה, צבע וצפיפות שמופקים באמצעים ויזואליים. השילוב בין שלושת העולמות מאפשר למודל להבין לעומק את הדינמיקה המורכבת של הגידול ולשפר את הדיוק בתחזיות.

גילויים מפתיעים
האם הבינה המלאכותית גילתה משהו חדש על תהליך הגידול? “אנחנו עדיין בעיצומו של התהליך, ולכן מוקדם להצביע על גילוי מפתיע אחד” ,מודה קדוש. “אבל בהחלט ניתן לומר שהמודל מצליח לחשוף קשרים עדינים בין פרמטרים שונים שבגידול ידני קשה מאוד לאתר — וזה בדיוק הכוח של בינה מלאכותית בתהליכים ביולוגיים מורכבים”.

האתגר המרכזי בגידול מיקרו-אצות הוא יצירת תהליך יציב, עקבי ורווחי בקנה מידה גדול. תנאים משתנים מובילים לעיתים קרובות לתנודתיות בייצור ולעלויות גבוהות. הבינה המלאכותית מסייעת לייעל את תהליכי ההפעלה, לשפר את התפוקות ולהפוך את הגידול לכלכלי יותר. מעבר לכך, היא מאפשרת תפעול שאינו תלוי במומחים, ומנגישה את התחום גם לחוות שבהן הידע המקצועי מוגבל.

מעבר למיקרו-אצות
הטכנולוגיה שמפותחת בתחנה אינה מוגבלת רק למיקרו-אצות. “כל עוד יש נתונים — ניתן לאמן מודלים”, מדגישה קדוש. “הטכנולוגיה יכולה להתאים גם לחוות גידול של מקרו-אצות, דגים ומערכות ימיות נוספות. המפתח הוא לזהות את מקורות הדאטה המתאימים, לאסוף אותם באופן עקבי ולאפשר למודל ללמוד את הדפוסים הייחודיים לכל מערכת גידול”.

כשמדברים על העתיד של חקלאות המים בישראל, קדוש רואה תמונה אופטימית: “אני רואה חקלאות מים טכנולוגית יותר, מדויקת יותר ורווחית יותר — כזו שמבוססת על דאטה, אוטומציה חכמה ופתרונות אקולוגיים. ישראל יכולה להיות מובילה עולמית בתחום”.

ישראל כמעבדה טבעית
התפקיד של ישראל בקידום תחום ה-Climate-Tech הימי העולמי הוא משמעותי במיוחד. “ישראל נחשבת ל-Startup Nation לא במקרה”, מציינת קדוש. “יש כאן שילוב נדיר של חדשנות, יצירתיות ותעוזה — וגם תנאי שטח יוצאי דופן”.

היא מפרטת: ים סוף עם השוניות הצפוניות והעמידות ביותר בעולם, והים התיכון, שמגיע לטמפרטורות מהגבוהות בעולם ומהווה “מעבדה טבעית” להבנת השפעות ההתחממות הגלובלית. “החיבור בין הגיאוגרפיה הייחודית לבין האקו־סיסטם הטכנולוגי החזק יכול למצב את ישראל בחזית העולמית של Climate-Tech ימי”.