בעידן שבו תוצאות מחקר נשארות לעתים קרובות כלואות בין קירות המעבדה, יש דרך שבה הרעיון המבריק המבוסס על המחקר שלכם יכול להגיע לידי אנשים שבאמת צריכים אותו למטופלים, לחברות, לעולם האמיתי.

תוכנית המאיץ של אוניברסיטת חיפה היא הגשר בין המחקר המעולה שאתם עושים לבין השפעה ממשית בשטח. היא הוקמה בתחילת 2024 בשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה במסגרת תכנית מאיצי מדע, במטרה ברורה: לקחת רעיונות מחקריים בשלבים מוקדמים ולהפוך אותם למשהו שהתעשייה, המשקיעים, והעולם רוצים. עצרנו לשוחח עם יעל אשל, מנהלת התוכנית באוניברסיטת חיפה.

“התוכנית נועדה לקחת רעיונות מחקריים יישומיים משלב יחסית מוקדם ולהאיץ אותם לשלב שבו הם יכולים להיות מעניינים ורלוונטיים לתעשייה,” מסבירה אשל, “המטרה היא לתת לפרויקטים תמיכה שתאפשר להם להגיע למצב שבו יש סיכוי טוב יותר שהם יוטמעו בתעשייה, ימשכו משקיעים, או יזכו במימון מהרשות לחדשנות”.

איך זה עובד? תהליך בשלושה שלבים
שלב א’: הגשה ובחירה ראשונית
פעם בשנה נפתח קול קורא לחברי סגל ודוקטורנטים באוניברסיטת חיפה. טופס ההגשה הוא פשוט במכוון – רק שני עמודים. “רצינו שלא יחשבו פעמיים כשמגישים”, מסבירה אשל. את ההצעות בוחן צוות שיפוט מהתעשייה, הכולל נציגי חממות טכנולוגיות, קרנות הון סיכון, יזמים, וארגוני בריאות . מתוך כל ההגשות נבחרים כ-6-7 פרויקטים להתקדם לשלב הבא.

שלב ב’: תיקוף מוצר-שוק
בשלב זה מצמידה התוכנית מלווה עסקי ספציפי לכל פרויקט, בהתאם לתחום. המלווה עובד עם החוקר במשך חודש עד חודש וחצי לגיבוש ההגשה לשלב השלישי.

התהליך כולל: הבנה מעמיקה של התאמת המוצר לצרכי השוק; זיהוי הצרכים הספציפיים שהמוצר עונה עליהם; הערכת גודל השוק ובניית תכנית עבודה לשלב הבא

שלב ג’: הוכחת היתכנות (Proof of Concept)
הפרויקטים שעוברים את השיפוט הנוסף מקבלים מימון לביצוע הוכחת היתכנות. כל פרויקט יכול לקבל עד 300,000 ₪. משרד המדע תורם 60% מהמימון ואוניברסיטת חיפה 40%.

“רוב הכסף הולך על התכנות במעבדה”, מדגישה אשל, “אבל יש גם מלווה צמוד שעוקב אחרי התקדמות הפרויקט”. בסיום התהליך, כרמל – חברת המסחור של האוניברסיטה – לוקחת על עצמה לקדם את מסחור התוצרים, לחפש שותפים ומימון נוסף.

מה מייחד את תוכנית המאיץ?
“אנחנו מחפשים פרויקטים בשלב מאוד ראשוני ובונים סביבו מנוע שיאיץ אותו לכיוון יישומי בתעשייה. אנחנו לא מבקשים מהחוקר להפוך להיות יזם, אלא הולכים איתו יד ביד כדי לעזור לרעיון שלו להגיע לתעשייה. ההבדל המשמעותי בין תוכנית המאיץ לתוכניות יזמות אקדמית אחרות הוא בגישה המעשית והמותאמת שממוקדת בפתרון ובמוצר: גם כסף וגם תמיכה פעילה, מלווים מקצועיים, וחשיפה לצורת החשיבה התעשייתית מתאימה למדעים שונים. כל הדיסציפלינות מוזמנות – מאמנות ועד טכנולוגיה. מהירות ויעילות. מדובר בתהליך של 9 חודשים שמותאם לפרויקטים שיכולים להתקדם בתקופה זו ללא בירוקרטיה מיותרת. אנחנו לא גוף בירוקרטי, הזמן קטן, התקציב מוגבל, ואנחנו צריכים לעבוד לפי הכללים שהתעשייה עובדת”.

למי זה מתאים?
“תוכנית המאיץ מתאימה לפרויקטים עבורם ניתן להגיע לאימפקט משמעותי במסגרת הזמן והתקציב הניתן . אם זו תרופה שמתחילה מאפס והתהליך לוקח שנים, 9 חודשים לא יספיקו. אבל אם זו תוכנה או רעיון שמחבר מחקר עם חדשנות מחשבתית – ב-9 חודשים אפשר לעשות חצי מוצר”.

התוכנית פונה גם לדוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים. “הרבה פעמים דוקטורנט עובד עם המנחה, ויש לו ראש יותר של לדחוף ולהיות פתוח”, מציינת אשל. “הוא יכול לקחת על עצמו את ההובלה של הפרויקט ולעזור לו להתקדם מהר יותר”.

סיפורי הצלחה
עד היום הוגשו 37 פרויקטים, 10 מהם נבחרו לתמיכה בשלבים השונים:
-SCIPET – מומחה בינה מלאכותית לרווחת חיות מחמד
-פרופ’ אנה זמנסקי (מערכות מידע)
-הפרויקט מתקדם להקמת חברה ולמסחור
-מערכת דיגיטלית לאבחון דכאון
-פרופ’ סיגל זליכה מנו (פסיכולוגיה)
-מערכת דיגיטלית להערכה מוטורית
-פרופ’ אלכסנדרה סעד (ריפוי בעיסוק)
-הפיכת תמונה מסונאר לתמונת RGB חדה וברורה
-ד”ר אורן גל (טכנולוגיות ימיות)
-איתור כתמי נפט ואנומליות בים
-פרופ’ אנה ברוק ופרופ’ דרור אנג’ל (גאוגרפיה וסביבה)
-טיפול באוטיזם בעזרת אקסוזומים מועשרים – פרופ’ שני שטרן (נירוביולוגיה)
-פרויקט מיוחד נוסף עוסק בטיפול בשורדי פגיעה מינית וטראומה במתבגרים באמצעות מציאות מדומה (VR)

עצות למגישים
אשל חולקת מספר המלצות חשובות למי ששוקל להגיש הצעה:
-חשבו רחוק והתפרעו – אל תהססו לחשוב מחוץ לקופסה
-שתפו פעולה – צרו שיתופי פעולה בין-דיסציפלינריים
-התחילו מהסוף – דמיינו מי ישתמש במוצר ולמה זה יעזור לו
-שאלו את עצמכם: האם זה “נחמד שיהיה” או “חובה שיהיה”?
-אל תגבילו את עצמכם – לא רק מה שפרסמתם בעבר. “קחו את ההזדמנות הזאת לחשוב על משהו חדש או על משהו שנמצא אצלכם אבל אולי עוד לא לגמרי מגובש”

לסיום, מה האתגר הגדול ביותר שלך?
“האתגר הכי גדול שלי הוא לעורר מוטיבציה אצל החוקרים ולשנות הרגלים שלהם. אנחנו מביאים סטנדרטים שונים מאלה של פרסום מאמר או קידום מחקר בסיסי. הקצב והתגייסות שאנחנו מבקשים הם הרבה יותר מיידיים ומהירים, וקשורים בהישגים ממשיים לפרויקט.
למרות האתגרים, התוכנית כבר מראה תוצאות מרשימות בשנתיים הראשונות לפעילותה, ומהווה דוגמה לגישה חדשנית ומעשית להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה”.

פרטי הגשה
דדליין להגשה: 21 בדצמבר 2025 (לשלב הראשון)
התוכנית פתוחה לכל הדיסציפלינות, בתנאי שיש חדשנות ויישומיות ברעיון.