במחקר נמצא כי אנשים שמרגישים לחץ מתמשך ומאמינים שלחץ פוגע בבריאותם נטו יותר לדווח כי חלו בסרטן

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא כי אנשים המרגישים לחץ מתמשך ומאמינים שלחץ פוגע בבריאותם נטו יותר לדווח כי חלו במחלת הסרטן. “הממצאים שלנו מראים שלחץ מתמשך אינו רק הרגשה נפשית חולפת, אלא גורם סיכון בעל השפעה ממשית על הבריאות. העובדה שמדובר בגורם שניתן להפחיתו באמצעות שינוי באורח חיים או תוכניות מניעה הופכת אותו ליעד חשוב עבור רפואה מותאמת אישית ומדיניות בריאות הציבור”, אמר ד”ר טדי לזבניק, מהפקולטה למדעי המחשב והמידע באוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר. בהקשר הישראלי, מאז אוקטובר 2023 נרשמת עלייה מתמשכת במדדי מצוקה ופניות לשירותי תמיכה, בייחוד בקרב תושבי קווי עימות, אוכלוסיות במעמד סוציו-אקונומי נמוך ועובדי שירותי הביטחון, מה שממחיש את הרלוונטיות המעשית של ממצאי המחקר ומדגיש את הצורך בהפחתת עומסי לחץ כאסטרטגיית מניעה בריאותית.

במשך עשרות שנים העלו חוקרים את האפשרות שלחץ נפשי מתמשך קשור להתפתחות מחלת הסרטן. מחקרים שונים הצביעו על מנגנונים אפשריים שבאמצעותם לחץ כרוני יכול לפגוע במערכת החיסון ולעודד התפתחות גידולים, אך מחקרים אפידמיולוגיים בבני אדם לא הצליחו לקבוע מסקנות חד־משמעיות. אחת הסיבות לכך היא הקושי להפריד בין השפעת הלחץ עצמו לגורמי סיכון נלווים, כמו עישון, תזונה או צריכת אלכוהול, שהם עצמם לעיתים תוצאה של לחץ מתמשך. במחקר הנוכחי ביקשו ד”ר לזבניק, מהחוג למערכות מידע באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת יונשפינג בשוודיה, ופרופ’ ורד אהרונסון מאוניברסיטת ניקוסיה, לבדוק האם לחץ נפשי מתמשך משפיע על הסיכוי לחלות בסרטן, והאם ההשפעה מתרחשת באופן ישיר או דרך פגיעה במערכת החיסון. בישראל, המשמעות המדינית־מעשית היא הטמעת סקרי סטרס קצרים ברפואה הראשונית, הרחבת נגישות להתערבויות מבוססות־ראיות, כגון, מיינדפולנס רפואי וביופידבק יחד עם עיגון תשתיות חוסן ארציות כדי לצמצם חשיפה ללחץ כרוני ולהקטין את הסיכון הבריאותי הנלווה.

אוכלוסיית המחקר כללה 1,318 נשים וגברים משלושים מדינות שונות, ובהן גם ישראל. המשתתפים מילאו שאלונים שכללו פרטים דמוגרפיים וכלכליים, שאלות הנוגעות להיסטוריה משפחתית של סרטן, למצב בריאותי אישי ולתחושות לחץ יום־יומיות לצד תסמינים נלווים כמו קשיי שינה, עייפות או ירידה בתיאבון. באמצעות מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית ניתחו החוקרים את המידע והצליחו לזהות דפוסים מורכבים שלא היה ניתן לגלות לפני הגישה לנתונים. בפרט, החוקרים עשו שימוש בשיטות של רגרסיה סיבתית, נוסף על הקשר הקורלטיבי (מתאמי) החלש יותר, כדי למצוא קשר סיבתי בין לחץ כרוני לסיכוי לחלות בסרטן. הכללת משתתפים מישראל, שהיה חלק גדול מהמדגם, מעניקה לממצאים רלוונטיות ישירה למערכת הבריאות המקומית, שבה שיעורי חשיפה ללחץ מתמשך הינם תופעה שכיחה.

מתוצאות המחקר עולה כי אנשים המרגישים לחץ מתמשך ומאמינים שלחץ פוגע בבריאותם נטו יותר לדווח כי חלו במחלת הסרטן. עוד עולה במחקר כי גיל והיסטוריה משפחתית של סרטן הם גורמים מרכזיים בקביעת הסיכון למחלה. כאשר שילבו את נתוני הלחץ עם מידע דמוגרפי ורקע משפחתי השתפרה במידה ניכרת יכולת המודלים לנבא מי עלול להיות בסיכון, והממצאים הדגישו כי הסיכון לסרטן נובע מצירוף של גורמים גנטיים, פסיכולוגיים וחברתיים. “תוצאות המחקר מראות שהסיכון לסרטן אינו נקבע רק על פי גורמים גנטיים או אורח חיים, אלא גם על פי האופן שבו אנשים חווים לחץ ותופסים את השפעתו על בריאותם. בישראל המשמעות המעשית היא חיזוק תשתיות החוסן, הכללת כלים למדידת סטרס בביקורי רפואה ראשונית והנגשת תוכניות להתמודדות עם לחץ כחלק ממדיניות בריאות הציבור”, אמרו החוקרים.

קראו עוד על המחקר בכתבה שפורסמה באתר וואלה