ממצא יהודי מדהים נמצא מתחת לאדמה
רשות הטבע והגנים ואוניברסיטת חיפה מדווחות כי במהלך חפירות ארכיאולוגיות נמצא בית כנסת קדום מלפני – 1,500 שנה בלב שמורת הטבע יהודייה הממוקמת בגולן!
הפתעה מתחת לאדמה: במסגרת חפירה ארכיאולוגית שמתבצעת בימים אלו בשמורת הטבע יהודייה, נחשף בית כנסת קדום שמיקומו לא היה ידוע עד כה. במסגרת החפירה אשר מבוצעת על ידי המכון לארכאולוגיה ע”ש זינמן, אוניברסיטת חיפה ובשיתוף המחלקה ללימודי ארץ ישראל, המכללה האקדמית כנרת ברשיון מרשות העתיקות, נמצאו עשרות פריטים מעוטרים, משקופים ועמודים מבזלת המאשרים את קיומו של בית הכנסת העתיק ביהודייה, ומוסיפים פרק חדש ומרגש לסיפור היישוב היהודי בגולן.
“במסגרת מחקר רב־שנים לתיעוד פריטים אדריכליים מהכפרים בגולן יחד עם פרופ’ חיים בן־דוד וד”ר בני ארובס, תיעדנו בשמורת הטבע יהודייה מעל 150 פריטים, שרובם בשימוש משני בכפר הסורי הנטוש. אבל מיקום בית הכנסת לא היה ידוע עד כה ” מספר ד”ר מיכאל אזבנד מהמכון לארכאולוגיה ע”ש זינמן באוניברסיטת חיפה, ומרצה בכיר במחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללת כנרת. “זיהינו ריכוז חריג של פריטים וחוליות עמודים מונחות על שביל בכפר המודרני הנטוש, ושם החלטנו לערוך בדיקה. כבר בתחילת החפירה נחשפו עשרות פריטים אדריכליים, ובהמשך ולהפתעתנו – נחשף גם הקיר הדרומי של המבנה ובו שלושה פתחים הפונים לכיוון ירושלים”.
למרות שמאות פריטים אדריכליים מן התקופה הביזנטית תועדו בעבר בשטח שמורת יהודייה, מיקומו של בית הכנסת, מסבירים המומחים – נותר בגדר תעלומה. בסקרים ארכאולוגיים קודמים נאספו ותועדו מעל מאה וחמישים פריטים ובהם משקופים, חוליות עמודים ואבנים מעוטרות מבזלת, שרובם שולבו בשימוש משני בכפר הנטוש שבתחומי השמורה. כעת, בעקבות חפירה ממוקדת, נחשף לראשונה המבנה עצמו: שתי שורות אבנים של הקיר הדרומי של המבנה בנוי מאבני גזית ולו שלושה פתחים. על ידם, התגלו שני משקופים קרובים למקומם המקורי מול הפתחים אחד מהם מעוטר.
נוסף על כן, פריטים מעוטרים רבים התגלו מחוץ לקיר הדרומי ובתוך המבנה – חלק במפולות אבנים ומילוי אדמה וחלק בשימוש משני מתקופות מאוחרות יותר. בסקרי עבר שנערכו באתר, התגלו פריטים רבים של בנייה מונומנטלית וציבורית כולל עיטור מנורות. מרחב הגולן בו נמצא בית הכנסת היה בעבר אזור יהודי בתקופות הרומית והביזנטית – המאה הראשונה לפני הספירה ועד המאות ה7-8 לספירה. מתאר המבנה ברוחב כ13- מטר ואורך לפחות 17 מטר מצביע על כך שהוא נבנה בסגנון בזיליקה – מבנה מלבני שבו שתי שורות של עמודים וספסלים בנויים לאורך הקירות – צורה אדריכלית המאפיינת בתי כנסת קדומים בארץ. לדברי ד”ר אזבנד, עצם גילוי הקיר הדרומי שאורכו מעל ל-13 מטר ובו פתחים הפונים לכיוון ירושלים, בשילוב פריטים שנמצאו ומוכרים בבתי כנסת אחרים שנחשפו בעבר – כמו ספסלים (בשימוש משני) חלקים כנראה של ארון הקודש ועוד, מהווה עדות ברורה לייעודו של המבנה כבית כנסת. ברשות הטבע והגנים מציינים כי החפירה מתבצעת בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה, בסיוע קרן הכט, המחלקה ללימודי ארץ ישראל המכללה האקדמית כנרת וסיוע של מנהל השמורה נאאל דעבוס וצוות העובדים בשמורת יהודייה.
לדברי ד”ר דרור בן-יוסף, ארכיאולוג מרשות הטבע והגנים: “גילוי בית הכנסת העתיק ביהודיה מעיד יותר מכל על התיישבות יהודית בגולן כבר מלפני 1500 שנה, בשעה שהקהילה היהודית פרחה בגולן. מלבד בית כנסת זה נתגלו בגולן עוד כ-25 בתי כנסת עתיקים המעידים על ההיאחזות האיתנה של היהדות בגולן. בתי הכנסת הללו שימשו מלבד לתפילה, גם כמרכזי למידה וכליבת האורינות היהודית. חז”ל פקדו מבנים אלה והפיצו את הידע היהודי לכל בני הקהילה מילד ועד זקן. בכוונתנו להשלים בעתיד את חפירת בית הכנסת המפואר ביהודיה ולהנגישו לכלל מבקרי השמורה”.