אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד, זמן שבו בניינים מוארים באור ורוד בעולם כולו כדי לעורר את המודעות למחלה וחשיבות הגילוי המוקדם. אבל מעבר לסרט הוורוד, מתנהל מאבק מדעי אינטנסיבי נגד אחד האתגרים הגדולים ביותר בטיפול בסרטן השד – גרורות רדומות. שוחחנו עם ד”ר דלית ברקן, מרצה בחוג לביולוגיה של האדם באוניברסיטת חיפה, שמובילה מחקר פורץ דרך בתחום זה, לשיחה על האויב הנסתר הזה ועל התקווה למחר טוב יותר.

מהן בעצם גרורות רדומות ומדוע כל כך קשה לזהות אותן?
“גרורות רדומות הן תאי סרטן שהתפזרו מהגידול הראשוני בשד כבר בשלבים מוקדמים של המחלה, והתמקמו באיברים אחרים בגוף – כמו מח העצם או בלוטות הלימפה. מה שמייחד אותם הוא שהם נכנסים למצב של ‘תרדמה’: הם לא פעילים ולא מתחלקים, ולכן אי אפשר לזהותם בבדיקות הדמיה, והם גם לא מושפעים מטיפולים כמו כימותרפיה או הקרנות, שפועלים רק על תאים מתחלקים”.

אפשר להגיד שמדובר ב’פצצות מתקתקות’?
“בדיוק. מדובר בתאים שיכולים להתעורר גם אחרי שנים רבות ולגרום לחזרת המחלה כמחלה מפושטת. לצערנו, כיום עדיין אין טיפולים ייעודיים שמכוונים ישירות לתאים הרדומים כדי למנוע את חזרת סרטן השד”.

מעבדתה של ד”ר ברקן פיתחה את המערכת הראשונה מסוגה לחקר תרדמת גרורות סרטן השד מחוץ לגוף החי. “המערכת שפיתחנו מאפשרת לחקור את המנגנונים התאיים והמערכתיים השולטים במצב התרדמה של תאי הסרטן ואת הגורמים להתעוררותם. בנוסף, מערכת זו משמשת כפלטפורמה לפיתוח תרופות חדשות שיכולות למנוע את התפרצותן של הגרורות או להביא לחיסולן”.

מהן הגישות המחקריות שאת בוחנת כיום?
“המחקר שלנו מתמקד בשתי גישות עיקריות. הראשונה היא פיתוח תרופות חדשות להשמדת גרורות רדומות בסרטן השד. אנו מפתחים תרופות חדשניות וממוקדות המסוגלות לזהות ולהשמיד גרורות רדומות. תרופות אלו נועדו למנוע את ‘התעוררותן’ מחדש של הגרורות בשנים שלאחר סיום הטיפול הראשוני, ובכך להפחית את שיעור הישנות המחלה ולשפר את סיכויי ההחלמה”.

מה עוד אתם עושים במסגרת הגישה הראשונה?
“אנו עוסקים בזיהוי מולקולות טבעיות המופרשות מתאי דם לבנים ייחודיים, אשר נמצאו כבעלות יכולת להרוג גרורות רדומות ולמנוע את השינויים ברקמה התומכים בהתעוררותן ובהתפשטותן. זיהוים עשוי להוביל לפיתוחן של טיפולים ביולוגים חדשניים למניעת חזרת המחלה.

הגישה השנייה היא השבת תאי סרטן שד גרורתיים למצב רדום באמצעות הכוונתם להתמיין מחדש לתאים נורמליים. אנו חוקרים דרך חדשנית להתמודד עם גרורות של סרטן השד שהתפרצו ושאינן מגיבות לטיפולים הקיימים. גילינו מסלולים ביולוגיים שיכולים לעצור את חלוקתם של תאי הסרטן, על ידי הכוונתם להתמיין מחדש – כלומר, לשוב ולהתנהג בדומה לתאי שד נורמליים. כעת אנו מפתחים תרופות שיפעילו מנגנונים אלו, במטרה להכניס את הגרורות שהתפרצו למעין מצב של ‘תרדמת’ ולמנוע את המשך התפשטותן”.

כמי שהחלימה בעצמך מסרטן השד, איזה מסר את רוצה להעביר לנשים ולמשפחותיהן בחודש המודעות?
“גילוי מוקדם מציל חיים. כמי שהחלימה מסרטן השד, אני יודעת מקרוב עד כמה חשובה המודעות, האחריות האישית והנכונות לבצע את הבדיקות בזמן. חשוב מאוד להקפיד על מעקב רפואי סדיר ולפנות לבדיקות בהתאם להמלצות הרופא. מעקב פשוט יכול להציל חיים – תרתי משמע”.

לסיום, לאן את רואה את המחקר בתחום הזה מתקדם בשנים הקרובות?
“בשנים האחרונות ניכרת פריצת דרך מחקרית בהבנת מנגנוני הרדמות והתעוררות של גרורות סרטניות, והידע הזה כבר מתורגם לפיתוח תרופות בחברות ביוטכנולוגיה חדשניות. התקווה היא שהשינוי בגישה – ממאבק בתאים פעילים בלבד למניעה ממוקדת של התעוררות גרורות רדומות – יסלול את הדרך לעתיד שבו נוכל למנוע את החשש המתמיד מהישנות המחלה, ולהבטיח למחלימות ולבני משפחותיהן שנים ארוכות של בריאות, שלווה והנאה מרגעים יפים עם היקרים להן”.