דפי תיכנון ושרטוטים מעטרים את שולחנה של דיאנה שקולניק גורן, אדריכלית אוניברסיטת חיפה, שאומרת בצדק: “אני חושבת שזה אחד התפקידים הכי מעניינים שיכולים להיות”. בפגישה איתה היא מספרת לנו על תפקידה הכולל אחריות על כל הקמפוסים, המשלב בין תכנון אסטרטגי ארוך טווח לבין חיים יומיומיים בלב הפרויקטים שהיא מתכננת.

“יש פה שילוב של עיסוק בדברים ארוכי טווח, תכנון אסטרטגי, מחשבות כאלה בגדול, כמו שקורה לאדריכלים הרבה בתכניות בניין עיר ודברים כאלה. ומצד שני אני כאילו חיה בתוך הפרויקט שאני מתעסקת בו”.

היא מדגישה את ההבדל בין תפקידה לזה של אדריכל רגיל: “אדריכל רגיל מתכנן פרויקט, הוא מלווה אותו, הפרויקט מסתיים והאדריכל הולך, ואני ממשיכה להיות פה. וזה מאוד משנה את הפרספקטיבה שלי על הדברים שאני מתכננת. מה קורה איתם לאורך זמן? איך התחזוקה מתמודדת איתם? איך משתמשים בהם? אולי לא כמו שחשבתי שישתמשו”.

החזון: מדרחוב תוסס
אחד הפרויקטים החשובים ביותר שעל הפרק הוא הקמת מדרחוב באוניברסיטה. “זאת לא מחשבה חדשה,” מסבירה שקולניק גורן. “תכנית בניין עיר שאושרה בשנת 2018 כבר התייחסה לנושא הזה”. הרעיון מתמקד בסגירת הקטע המרכזי של הכביש: “זה מרכז האוניברסיטה, אנחנו כל הזמן הולכים שם, אנחנו חוצים אותו וזה מקום שיכול היה להיות באמת מדרחוב עם הצללה, עם אזורי ישיבה וירידים”.

השאלה המרכזית היא איך להתמודד עם האוטובוסים וכלי הרכב העוברים במקום. “בדקו בזמנו אפשרות שמסלול האוטובוסים ילך מסביב דרך הכביש הנופי ויעשה סיבוב ויחזור לאותה כיכר רבין. יש לזה היתכנות הנדסית, אבל זאת חלופה מאוד יקרה ומורכבת הנדסית”. הפתרון המועדף העומד על הפרק הוא “שהאוטובוסים למעשה לא נכנסים לקמפוס בכלל, אלא עוצרים לאורך דרך אבא חושי. יש גם גשרים קיימים. אפשר גם להוסיף מעליות, כל מה שצריך לנגישות, אבל שזה יעבוד, כמו קמפוסים אחרים – כמו אוניברסיטת תל אביב וכמו בן גוריון. אנחנו מכירים, ככה זה עובד. האוטובוסים לא נוסעים דרך מרכז הקמפוסים”.

פרויקטים נוספים בעיצומם

יש לא מעט פרויקטים הנמצאים על הפרק ועל שולחנה של שקולניק גורן. “פרויקט הדגל כרגע שנמצא בשלבי תכנון זה הפקולטה לרפואה בכיכר – כניסה חדשה לאוניברסיטה”. המיקום החדש ייצור כיכר כניסה בצד המערבי של הבניין הראשי, כך שמהצד השני של הכניסה תהיה הפקולטה לרפואה, “וזאת תהיה הכניסה לאוניברסיטה”.

וזה לא הכל. “יש לנו עכשיו שיפוצים של כל קומת ה-600 בבניין הראשי – בו אנחנו משפצים אולמות שלא נגעו בהם מאז שהקימו את הבניין בשנות השבעים. בנוסף, בחלל הגבוה של הספרייה אנחנו עושים מדרגות ישיבה שיהיו גם מקום לעבודה לא פורמלית – סטודנטים יוכלו לבוא ולשבת מול הנוף. החלל אמור לשמש גם כמקום להרצאות ופעילויות תרבות”.

פרויקט נוסף הוא שיפוץ המוזיאון לארכיאולוגיה. “יש את השיפוץ של כל אגף ארכיאולוגיה שהוא עכשיו גם בביצוע. זה פרויקט בשטח של – 1,200 מ”ר. פרויקט לא קטן שמחדשים את כל האזור הזה, שנראה כמו שהוא מאז שהקימו את המוזיאון לפני הרבה שנים”.

איך משלבים את הקהילה האקדמית?
“הקהילה האקדמית הם הלקוחות שלנו. לפעמים הם משולבים מעצם זה שזה פרויקט עבורם – מישהו שמקימים לו מעבדה הוא מגדיר מה הוא רוצה שיהיה בה. הוא מלווה את התכנון”. דוגמה לכך היא מרכז החדשנות: “הבניין ברחוב הנמל 69 שקיבלנו מהעירייה לא מזמן אמור להתחבר לבניין עמיר, ואנחנו עובדים עכשיו על התכנון”.

ולנו נותר רק לחכות ולראות את פרי עבודתה של דיאנה שקולניק גורן, הממשיכה לעצב את פני האוניברסיטה בראייה המשלבת בין צרכים אקדמיים לבין חזון של קמפוס ידידותי לסביבה ולקהילה, כשהיא חיה ונושמת את הפרויקטים שהיא יוצרת.