מסע של 40 שנה מגיע לשיא חדש: מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה עומד בפני שינוי מהותי עם פתיחת אגף חדש ומרשים למורשת יהדות דוברת גרמנית. “מוזיאון הכט קיים כבר 40 שנה פה על פסגת הכרמל כמוזיאון אוניברסיטאי, מוזיאון פתוח ונגיש לכל הקהלים בחינם”, מספרת על התנופה הגדולה שחווה המוזיאון, ד”ר ענבל ריבלין, מנהלת מוזיאון הכט. לאחרונה, המוזיאון עובר שיפוץ נרחב עם גן הפסלים שנפתח בשנה שעברה, ואגף יהדות דוברת גרמנית – או בשמו הלא רשמי “מוזיאון הייקים”.

האגף החדש מבוסס על מפגש מרגש בין שני אישים חשובים: ד”ר הכט, מייסד המוזיאון, שהיה יהודי גרמני ציוני שעלה לארץ עוד לפני הקמתה, סטף ורטהיימר, פילנתרופ שהקים את המוזיאון לתרבות יהדות גרמניה בנהריה ולאחר מכן בתפן. “כשהמוזיאון נסגר בתפן לפני כחמש שנים, הייתה החלטה משותפת של הנהלת האוניברסיטה יחד עם קרן הכט להביא את הממצאים ואת המוצגים היפים של התרבות ההיסטורית של יהדות דוברת גרמנית לכאן”, מסבירה ריבלין.

ענבל ריבלין

חזון של מרכז מחקר עולמי
האגף החדש לא יהיה רק מוזיאון נוסף, אלא מרכז מחקר בינלאומי. “אנחנו מכוונים למשהו שהוא גלובליזציה של המקום – מרכז מחקר עולמי שבו הארכיון המחקרי נמצא אצלנו ואנחנו חוברים יחד עם המרכז היהודי גרמני שנמצא באוניברסיטה למחקרים”, מבהירה ריבלין.

המחקרים יתמקדו בנושאים כמו העלייה החמישית, מלחמת העולם השנייה, והתרבות היהודית הגרמנית שהשתלבה בבניית הארץ.

תצוגה חדשנית עם סיפורים אישיים
אוצרי האגף הם סורין הלר ושונית מרמלשטיין שבחרו בגישה חדשנית לתצוגה, כפי שמסביר הלר: “לקחנו את הפנלים, את כל הטקסט, ואפילו פריטים ששם היו בארכיון והבאנו אותם לתצוגה החדשה. נתנו מקום לפריטים כדי להדגיש את הסיפורים של משפחות והתרומה של כל האנשים בקהילה הזאת לתחומים שונים בארץ”.

סורין הלר ושונית מרמלשטיין

התצוגה באגף תכלול את המבואה בה יוצגו נושאי האדריכלות והבינוי; הגלריה – יצירות אמנות של אמנים מהשורה הראשונה של עולם האמנות; חדר הוויטרינות בו יוצגו עבודות בנושאים כמו צבא, תעשייה, חינוך ותרבות; חלל המולטימדיה – מסמכים ועדויות ו’הקתדרלה’ – חלל גבוה עם פריטים מבתי כנסת ותרבות.

קהילה חיה ופעילה
הייחודיות של יהדות גרמניה בישראל היא בהמשכיות התרבותית. “הם השתלבו פה בצורה מצויינת, אבל יחד עם זאת הם מאמינים שיש להם ארגון – ארגון היקים, ארגון מאוד פופולרי שפועל עד היום. הם מלאי גאווה וממשיכים להנחיל את הגאווה הזאת גם לצאצאים”, מציינת מרמלשטיין.

מרמלשטיין מרחיבה ומסבירה על מקור המילה “יקה”: “אחד הדברים המעניינים שנחשפים בתצוגה הוא מקור המילה. זה כמו עיוות של המילה ג’קט, כי הם הגיעו עם ג’קטים ואנשים לא יודעים את זה ולכן קראו להם יקה. הסבר אחר טוען שיקה זה בעצם יהודי פשוט הגון עם המון משמעת ואחריות – יהודי קשיח הגון שקראו לו יקה”. מרמלשטיין מוסיפה שהתצוגה כוללת גם אלמנטים תרבותיים מעניינים כמו קריקטורות, בדיחות ומתכונים מהתקופה.

תוכניות עתידיות
בנוסף לאגף החדש, המוזיאון מתכנן פעילויות תרבותיות לאורך השנה, תערוכות מתחלפות, ובעוד כשנתיים – שיקום מלא של שני שליש מהמוזיאון עם תצוגת קבע חדשה לארכיאולוגיה.
“אנחנו הולכים למוזיאון אנציקלופדי שהוא מוזיאון רב ערכים”, מסכמת ריבלין, “מקום פעיל ומקום לקהילה שישמור על המורשת וגם יקדם מחקר בינלאומי”. האגף צפוי להיפתח ב-25 בנובמבר באירוע חגיגי לקהל הרחב. יש למה לצפות.

צפו בכמה מהמיצגים שיוצגו באגף יהדות דוברת גרמנית:


סכו”ם מבית אדוארד ופרידה אוקו, כסף. האלמנה פרידה אוקו שלחה בשנת 1939 את רכושה לארץ ישראל במכולה, לפני עלייתה. ביום שבו תכננה לצאת מגרמניה נעצרה ונשלחה למחנות, מהם לא שבה. המכולה הגיעה לארץ ישראל. באדיבות נכדותיה, נורית עדו, יחיעם, וחנה בנשלום, חדרה. אוסף מוזיאון הכט


דגל שתפרה גרטרוד מאייר , לציון יום העצמאות הראשון בנהרייה, 1948
שעון כיס של ברוך אוסאיבל (1985-1905), תחילת המאה ה־20, המבורג, גרמניה, כסף. באדיבות הבן, ד”ר דן אלדר, הרצליה. אוסף מוזיאון הכט

סט לקידוש, כסף. באדיבות אליזה פוגל. אוסף מוזיאון הכט