בעיצומה של עונת החפירות הקיצית, חושפים חוקרי אוניברסיטת חיפה ממצאים נדירים בעיר העתיקה סוסיתא שמעל הכנרת, ביניהם טבעת זהב שלמה וכבדה שכנראה אבדה לילדה של משפחה אמידה בסוסיתא. על הגילוי המרגש משתף ד”ר מיכאל איזנברג, חוקר במכון לארכיאולוגיה ע”ש זימן באוניברסיטת חיפה, ובחוג לארכיאולוגיה, בביה”ס לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות: “הטבעת מצטרפת לצמד עגילים שהתגלה בבית הקברות שאנחנו חופרים”.

החפירות בסוסיתא החלו בשנת 2000, כשאיזנברג הגיע כסטודנט צעיר והיה ליד ימינו של פרופ’ ארתור סג”ל. כיום, זהו אחד הפרויקטים הגדולים ביותר של אוניברסיטת חיפה. “העיר נמצאת מעל הכנרת, ממש ממזרח, צופה עליה עם נוף מקסים של כל הגליל המזרחי, הכנרת ומהצד השני של דרום הרי גולן”, מתאר איזנברג את המיקום הייחודי. המיקום אינו רק יפה – הוא גם מושלם למחקר: ” היא לא מופרעת מפעילות מודרנית, חוץ מפעילות מצומצמת של צה”ל שהייתה שם עד שנת 1967, למעשה אין שם שום הפרעה מודרנית בדומה לערים עתיקות רבות אחרות”.

מעבר לגילויים הבודדים, החפירות שואפות להבין את התרבות והחברה של סוסיתא העתיקה. איזנברג מגדיר את מטרת המחקר: “להאיר את ערי המתים, ולהבין את מנהגי הקבורה וצורת הקבורה שהיו לאנשים בסוסיתא, עיר פגנית שתושביה האמינו באלילים”.

לאחרונה, החוקרים קיבלו מימון למחקר של ארבע שנים נוספות: “קיבלנו קרן מחקר לפני כמה ימים שכל מטרתה לארבע השנים הבאות היא חקר בתי הקברות הרומיים של סוסיתא”.

סוסיתא

ממצא נוסף ומרגש שהתגלה הוא “הכנסייה השרופה” שחפירתה הושלמה לפני כשנה. “המיוחד בה זה שהיא לא עשירה, היא דווקא אחת הכנסיות הפשוטות בעיר. אבל התמזל מזלה, במירכאות, שהיא נשרפה ואף אחד לא בנה אותה מחדש. ממש בראשית המאה השביעית”. התוצאה? שימור יוצא דופן: “כשאנחנו חשפנו אותה, אתה ממש יכול לראות את הפחם, את הפיח מכסה אותה וההשתמרות של הפסיפסים היא של למעלה מ-90 אחוז”.

הכנסייה כוללת גם שבע כתובות ביוונית – תופעה חריגה: “אין כמעט אף כנסייה, ודאי לא בגודל הקטן שלה, שכל הכתובות שלה השתמרו, ומספרות את סיפור תאריכי שיפוצה, למי הוקדשה ובידי מי”.

אתגרי החפירות בתקופת מלחמה
השנה הביאה אתגרים מיוחדים. “למרות האירועים, לא הייתה שנה שלא הצלחנו לקיים חפירה וגם השנה זה קורה, גם אם בצוות יותר מצומצם בגלל האנשים מחו”ל, שחלקם פשוט לא יכלו להגיע”, מסביר איזנברג ומרגיע שהם יגיעו בשנה הבאה.

החשיבות הרגשית למאמינים
איזנברג מתאר את ההשפעה הרגשית של הגילויים על מאמינים נוצרים מרחבי העולם: “את יודעת, מתקשרים אליי מאוסטרליה. מיכאל, אתה מתאר פה שני דגים בפסיפס וזה ישו וזה הנס הזה והזה שהתרחש ליד ומתחילים לבכות”.

החפירות משלבות שיטות מחקר מתקדמות. “אין שבוע בחפירה שאני לא מעלה רחפן לאוויר ומבצע סדרה של תצלומים ומייצר מודלים תלת מימדיים לתיעוד העבודה שלנו”, מספר איזנברג. הצוות גם משתמש בבדיקות כימיות כדי לזהות מקורות אבן הבזלת: “אתה מקבל טביעת אצבע כימית של הבזלת ואתה יכול להשוות לראשונה בניית בזלת אחת לשנייה”.

טבעת זהב שנמצאה בסוסיתא

עתיד המחקר
למרות 26 שנות חפירות, נראה שסוסיתא עוד רחוקה מלמצות את סודותיה. “אנחנו מדברים על עיר ואנחנו מדברים על ערי מתים ואנחנו מדברים על התחום של העיר,” מסביר איזנברג על היקף תחומה הרחב של סוסיתא.

העיר העתיקה, שרעש אדמה הרס אותה ב-749 לספירה, ממשיכה לחשוף את סיפורה – מהימים הקדומים, דרך שיאה בתקופה הרומית, ועד לתקופה הביזנטית הנוצרית, והאסלאמית הקדומה. כל גילוי חדש מוסיף פיסה נוספת לפאזל ההיסטורי של אחת הערים החשובות ביותר בתולדות הארץ.

סוסיתא