מאת: פרופ’ דפנה קנטי, דיקן הפקולטה למדעי החברה, אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום הטרור, המלחמות והחוסן האזרחי. פרופ’ דפנה קנטי היא ראש המעבדה לפסיכולוגיה פוליטית. בבסיס עבודתה עומדים עשרות רבות של פרסומים אקדמיים, מענקי מחקר תחרותיים, והובלת פרויקטים בין־לאומיים ולאומיים. היא רואה בעבודה האקדמית לא רק מחקר, אלא שליחות.

הלחימה עוברת לענן ב-7 באוקטובר 2023, כשסירנות מילאו את שמי ישראל והטנקים התקדמו לעזה, מעטים הבינו שחזית נוספת כבר בוערת — לא מתחת לאדמה ולא באוויר, אלא בענן. לקראת מתקפת הפתע של חמאס, מפעילים קיברנטיים שאומנו, צוידו ותואמו על ידי איראן חיפשו פרצות בהגנות הדיגיטליות של ישראל. לצד הרקטות האמיתיות הופיעו התרעות שווא, אפליקציות מזויפות ומתקפות השבתה (DDoS) ששיבשו בתי חולים, אוניברסיטאות ואתרי ממשל. לא מדובר בפרשיית רקע — אלא באסטרטגיה היברידית שמעמידה את האזרחים ואת התשתיות הקריטיות של המדינה במרכז המטרה.

האיום הכפול
טרור וסייבר שנים נטען שלוחמה קיברנטית לא מממשת את ‘הפוטנציאל המאיים’ שלה. גם בפלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022 התקיפות הקיברנטיות לא הכריעו. אבל איראן מפרקת את הכללים. כפי שכתב עת Foreign Affairs דיווח לאחרונה, זה כבר לא סכסוך מקומי אלא מלחמה אזורית בזירות חופפות. רק לאחרונה דווח כי ישראל השביתה מערכות הגנה אווירית איראניות בסייבר, מה שסלל את הדרך לתקיפות מהאוויר. אלה יכולות חיות — לא תיאורטיות.

כשסייבר פוגע באמון הפוליטי
איראן משגרת אלפי מתקפות נגד מטרות אזרחיות בישראל — מבתי חולים ועד תחבורה ובנקים. קבוצות כמו Anonymous Sudan, בקשרים איראניים-רוסיים, משתקות אתרי חדשות ומערכות חירום. המטרה איננה ניצחון טכנולוגי — אלא פירוק אמון פוליטי וערעור תחושת הביטחון. במחקריי, המבוססים על סימולציות מציאות מדומה, ניסויי שדה וסקרים רחבי היקף, נמצא שחשיפה למתקפות כאלה יוצרת מצוקה נפשית עמוקה. היא כוללת חרדה, פחד, כעס וחוסר אונים, שוחקת אמון פוליטי במוסדות, ומגבירה תמיכה במדיניות אגרסיבית. אלו לא תיאוריות — אלו נתונים.

כוונה מול תוצאה
בעוד ישראל פועלת לפי עקרון מוצהר: להימנע מפגיעה באזרחים, שליחי איראן מכוונים ישירות ללב החברה. המתקפות מכוונות לא לשיתוק מערכות בלבד, אלא לפגיעה ממוקדת בתשתיות קריטיות וליצירת פחד, בלבול וכאוס בקרב הציבור.

כשהגבולות נעלמים
במרחב הקיברנטי, הגבולות בין תשתיות קריטיות לשירותים אזרחיים מיטשטשים עד כדי היעלמות. כפי שמראה המחקר שלי, פגיעה בבית חולים אזרחי היא גם פגיעה בכשירות החירום הלאומית; חדירה למערכת תחבורה פוגעת בלוגיסטיקה ביטחונית ובהסעות ילדים. Tallinn Manual (מדריך הייחוס הבינלאומי למשפט קיברנטי) מספק מסגרת להבנת הטשטוש הזה והשלכותיו המשפטיות.

מול האיום: חוסן נפשי, אזרחי ופוליטי
לאורך השנים אני חוקרת לא רק את נזקי החשיפה לטרור ולמלחמה, אלא גם את המנגנונים המאפשרים לאנשים ולחברות להתמודד, לשמר חוסן נפשי ואמון פוליטי, ולהתאושש ממצוקה נפשית ממושכת. האתגר הוא לא רק להתריע — אלא גם להציע כלים ותובנות שיחזקו את עמידות החברה מול איום מתמשך.

המציאות חזקה מהתיאוריה
הכלבים הקיברנטיים נובחים — והם נובחים חזק. הם נשמעים בבתי חולים ובבתי ספר, בשרתי ממשלה שנפרצו, באפליקציות ציבוריות שנחטפו. הם נובחים בפחד, בקריסת מוסדות, ובחדרי ההד של דיסאינפורמציה. מי שממשיך לראות בזה תחום שולי — מחמיץ את אחת מזירות ההכרעה המרכזיות של המלחמות ההיברידיות של זמננו. כבר ב-Tallinn Manual הזהירו מומחים שהפגיעה אינה רק בתשתיות — היא בחוסן החברתי, באמון הפוליטי ובמרקם הנפשי שעליו נשענת הדמוקרטיה. הנזק כבר כאן. הוא נמשך. והוא דורש תגובה — לא רק מומחי סייבר, אלא מכל מי שאמון על הגנת התשתיות הקריטיות והפסיכולוגיות של החברה.