כשאופנה הופכת למחקר אקדמי מתקדם: ראיון עם ד"ר רחל גץ-סלומון, ראש החוג לעיצוב אופנה ואוצרת האוניברסיטה
למה אנחנו בוחרים ללבוש צבע מסוים? איך משפיעה מהפכת הקיימות על קניית הבגדים שלנו ואיך כל זה קשור לתרבות הפופ? מחקר האופנה, כפי שמתפתח היום באקדמיה הישראלית, הוא הרבה יותר מבגדים וצבעים – הוא עולם ומלואו.
“אני תמיד אומרת שלחקור אופנה זאת זכות מאוד גדולה, גם כי יש לך גם את נושא המחקר הכי יפה בעולם, אבל גם כי זאת אחת הדרכים המרתקות ביותר שבהן אפשר ללמוד על חייהם של בני אדם, בבעיקר כיוון שמחקר כזה עוסק בסוגיות שנוגעות ממש בגוף ובמשטרי דעת, חברה ותרבות,” מתארת ד”ר רחל גץ-סלומון, ראש החוג לעיצוב אופנה בבית הספר לעיצוב באוניברסיטת חיפה וחוקרת אופנה ותרבות.
– דור העתיד של האופנה הישראלית: בוגרי החוג לאופנה 2025 חושפים את יצירותיהם
בימים אלו מציגים תלמידיה בסמינריון “גוף תרבות לבוש” את הנושאים שהם בחרו. למשל, סטודנטית עולה חדשה מרוסיה חוקרת איך משטרים טוטליטריים מבטאים את השליטה שלהם באמצעות איסורים על לבוש, תוך התמקדות במלחמת רוסיה-אוקראינה. או סטודנטית לאופנה שכותבת על הדרכים בהן סמל מחאה הופך לאופנה, תוך בחינת התהליך ה-“פאשוניזציה” של סמל החטופים.
מעיצוב למחקר
אבל לא תמיד היא עסקה במחקר. ראש החוג, בוגרת בצלאל בעיצוב אופנה, בחרה דרך שונה מהמקובל – ההתחלה הייתה בכלל בעיצוב.
“מיום שסיימתי את הלימודים לא עיצבתי אופנה מעולם”, היא מגלה. “כשסיימתי את הלימודים נמשכתי ללימודים העיוניים והתיאורטיים, הייתי טובה בזה וידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות”.
המסע האקדמי שלה המשיך בתואר שני, ודוקטורט במסלול העיצוב שבפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. לפני שנתיים פרסמה את הספר “ללכת למקום אחר” בהוצאת עם עובד שזכה בפרס ברנר, ומדגים את השילוב הייחודי שלה בין יצירה למחקר.
שיא האופנה
“קל לחשוב שאופנה היא נושא שטחי ואיזוטרי, אבל רוב הנשים בעולם היום חייבות תודה גדולה לדיסציפלינה הזאת. גבריאל קוקו שאנל ואיב סן לורן הם דמויות שחוללו שינוי עצום בתפיסת הסובייקט הנשי, ביכולת של נשים להיות יעילות, להתנהל בעולם, לעבור באופן חלק מעבודה לבית, לערב, להיות בעלי דעה. מעמד ויכולת”. היא מדגישה את ההשפעה העמוקה של מעצבי אופנה על החברה, והשינוי ההיסטורי מרתק במיוחד: “אם נדבר על המעצבים הראשונים שביטלו את המחוכים לנשים והפכו את העולם, שחררו את הנשים ולימים ניבאו את תנועות ההתנגדות הנשית הגדולות, נגדיר אותם כגיבורי תרבות. והיום דווקא אנחנו רואים שמחוכים הם שיא האופנה. איךזה יכול להיות? מה זה אומר עלינו כחברה, האם המחוך של אז סיפר לנו סיפור אחר, ואיזה סיפור של כוח הוא יכול אם בכלל לספר? זוהי דוגמה מאוד קטנה למה שיפה כל כך במחקר האופנה,הוא לא פונה דווקא להיסטוריה – הוא מאוד מאוד רלוונטי. הוא מחקר מאוד עכשווי, מאוד חי, מחקר שעסוק ב-כאן וב-עכשיו. הוא אמנם נשען על אחת מהפעולות האנושיות העתיקות ביותר בעולם – יצירת בגד ולבישת בגד, אך הוא מחובר באופן הדוק לתרבות הפופ, לאינסטגרם ולרשתות החברתיות. מחקר האופנה הוא מחקר פועם”.
קיימות באופנה
נושא הקיימות מהווה חלק מרכזי בהוראה ובמחקר. החוג מציע קורסים המתמקדים אך ורק בקיימות, כולל קורס “תיקון – קיימות בלבן” שזכה במענק אימפקט גדול. הקורס מלמד שיטות מסורתיות לתיקון בגדים ועבודה עם בגדים ישנים ועודפי ייצור בלבד. “תעשיית האופנה היא התעשייה השנייה (הקלה) המזהמת בעולם ויש לנו הרבה אחריות,” מדגישה. בעקבות הזכייה במענק, תיערך תצוגת אופנה גדולה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב במסגרת הביאנלה לעיצוב 2026.
אופנה ירוקה
שילוב טכנולוגיה ומסורת בחינוך
החוג מכשיר סטודנטים למגוון תפקידים בתעשייה, מבוטיקים קטנים ועד חברות אופנה גדולות. מאז כניסתה לתפקיד לפני כשלוש וחצי שנים, ראש החוג מקדמת חדשנות טכנולוגית לצד שימור מסורת: “מאז שנכנסתי לתפקיד רכשנו מדפסות תלת ממד, מכונת חיתוך לייזר מאוד מתקדמת, מכונת רקמה דיגיטלית תומכת תוכנה, ולאחרונה רכשנו זרוע רובוטית שבאמצעותה אנחנו מעצבים טקסטיל. העמקנו והרחבנו את כל נושא הדיגיטציה, עבודה עם גזרות במישור הדיגיטלי וגם אופנה דיגיטלית”.
עם זאת, היא מדגישה: “לצד זה אנחנו מאוד מאוד מחבקים ומעריכים את השיטות המסורתיות, ואנחנו מלמדים אותן באופן דקדקני גם בקורסי חובה. מעצבי אופנה טובים יהיו אלה שידעו להתבסס על המסורת של הדיסציפלינה הזאת”.
דגם של הסטודנטית ענבל סולימן
אוצרת חדשה לאוניברסיטה
לאחרונה התמנתה גץ-סלומון לתפקיד האוצרת החדשה של האוניברסיטה – וזוהי הפעם הראשונה שהתפקיד מאויש על ידי אקדמאית שמגיעה מתחום העיצוב ולא מחוג לאמנות.
“אני רוצה להפוך את האוניברסיטה גם לחלל שיש בו תערוכות נחשקות ומעניינות, שימשכו גם את קהילת האמנות ומבקרים מכל הארץ. גלריות אוניברסיטאיות בארץ ובעולם נחשבות לחללי תצוגה מרכזיים, ואנחנו באוניברסיטת חיפה נתחיל ונבנה אותה ככזו”.
התפקיד כולל אוצרות במספר מרחבי תצוגה באוניברסיטה, כאשר המטרה היא להציג הן תערוכות מבחוץ והן תוצרי חקר, למידה ויצירה של סטודנטים וחוקרים באוניברסיטה. כרגע, גלריית הספרייה – המרחב הגלריסטי המרכזי – נמצאת בשיפוצים, והפתיחה המחודשת צפויה בקרוב. יש למה לחכות.