מחקר חדש: שיעור גבוה במיוחד של אנטיביוטיקה
נמצא בצבי ים בישראל
מחקר חדש שנערך על ידי חוקרי אוניברסיטת חיפה, בשיתוף המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, פורסם בכתב העת Total Environment Microbiology, מציג עדויות מדאיגות למצב הים התיכון באזורנו: שיעור גבוה במיוחד של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה התגלו בצבי ים חומים וירוקים שנבדקו במהלך שיקומם במכמורת. “צבי הים משמשים תמרור אזהרה טבעי למצב הים שלנו – כשאנחנו מזהים אצלם עמידות כל כך גבוהה, זה סימן ברור לכך שהמערכת הימית באזורנו סופגת זיהומים שמקורם בפעילות האדם”, אמר ד”ר דני מוריק, חוקר מחלות בעלי חיים ימיים בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של בית הספר למדעי הים ע”ש צ’רני באוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.
צבי הים נחשבים למדד ביולוגי חשוב למצב הסביבה הימית, בזכות תוחלת החיים הארוכה שלהם, נדידתם למרחקים גדולים והיותם פוקדים אזורים חופיים רגישים שבהם ניכרת במיוחד השפעת האדם. בזכות היכולת שלהם לשאת בגופם מזהמים שונים כמו פסולת, מתכות כבדות וחיידקים, הם מספקים מידע חיוני על שינויים סביבתיים והשפעות זיהום מהפעילות האנושית. במחקר הנוכחי ביקשו המסטראנטית ונסה בכמן, ד”ר מוריק, ד”ר דלית מרון, פרופ’ דני צ’רנוב, ראש בית הספר למדעי הים ע”ש צ’רני באוניברסיטת חיפה, יחד עם ד”ר יניב לוי, מנהל המרכז הארצי להצלת צבי ים ברשות הטבע והגנים, ד”ר שלמה בלום וד”ר מרסלו פלקר מהמעבדה לבקטריולוגיה במכון הוטרינרי ע”ש קמרון בבית דגן, לבדוק לראשונה את פרופיל החיידקים ואת רמות העמידות שלהם בקרב צבי ים פצועים שמגיעים לאישוש במרכז ההצלה לצבי ים.
במחקר הנוכחי נאספו דגימות מדרכי הנשימה, מהעור וממערכת העיכול של צבי ים שהגיעו בין השנים 2019 ל־2021 לטיפול ושיקום במרכז ההצלה לצבי ים של רשות הטבע והגנים במכמורת. בסך הכול נבדקו 23 צבים שנפגעו מקרסים, רשתות דיג, הסתבכות בפסולת ימית או סופות חורף. מהדגימות הצליחו החוקרים לבודד 93 מקרים שונים של חיידקים ולבצע זיהוי מפורט של המינים ותכונות העמידות שלהם. בהמשך בוצעו תרביות, ריצוף גנטי (16S rRNA) ובדיקות רגישות לאנטיביוטיקה.
מחקר מקיף על צבי הים בישראל (צילום: ד”ר יניב לוי, רשות הטבע והגנים)
מתוצאות המחקר עולה כי שלושה מכל ארבעה חיידקים שבודדו מצבי הים בחופי ישראל עמידים למספר סוגי אנטיביוטיקה, תופעה שמכונה עמידות רב-תרופתית (Multidrug Resistance). רבים מהחיידקים שבודדו השתייכו לסוגים כמו Vibrio ,Shewanella ו-Psychrobacter – שחלקם עלולים לגרום למחלות בבעלי חיים ימיים ואף לעבור לבני אדם.
בדיקות הרגישות הראו כי כ־95% מהחיידקים היו עמידים לצפזולין, כמחציתם לאמפיצילין וכ־45% עמידים לאמוקסיצילין־קלאבולנאט – כולן תרופות אנטיביוטיות נפוצות לטיפול בזיהומים בבני אדם. “הממצאים במחקר ממחישים עד כמה זיהום שמקורו ביבשה עלול להגיע לים, ליצור חיידקים עמידים ולהפוך לסיכון שחוזר בסופו של דבר גם אלינו. צבי הים משמשים מעין ‘חלון הצצה’ למה שמתרחש במערכת הימית מתחת לפני השטח – הם חושפים תהליכים שאחרת קשה מאוד לעקוב אחריהם. לכן חשוב להמשיך לנטר את הסביבה הימית ולפעול לצמצום התפשטות העמידות לאנטיביוטיקה לפני שהיא תגיע אל הצלחת שלנו”, אמר ד”ר לוי.
מחקר מקיף על צבי הים בישראל (צילום: ד”ר יניב לוי, רשות הטבע והגנים)
לדברי החוקרים, הממצאים מחזקים את הערך של צבי הים כאינדיקטור ביולוגי למעקב אחר התפשטות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה במערכת הימית, לצד מזהמים אחרים שכבר נבדקים במסגרות בינלאומיות. “יש צורך בקידום תוכניות ניטור שיטתיות שיאפשרו לאסוף מידע אמין לאורך זמן ולבחון את הקשר בין בריאות בעלי החיים, הסביבה והאדם – בגישה אינטגרטיבית של “בריאות אחת” (One Health). הבנת דפוסי העמידות יכולה לסייע לגבש דרכי פעולה לצמצום זיהום שמקורו בפעילות אנושית, ולתרום לשמירה על איזון המערכת הימית לטובת הדורות הבאים”, סיכמו החוקרים.