כשספורט יוצר גשר בין תרבויות – כך קבוצת כדורשת מישראל הגיעה לשמינית הגמר בטורניר הבינלאומי ביוון. במרכז הסיפור עומדת דברת קנצוקר, מאמנת נחושה שבונה קבוצה באוניברסיטת חיפה מזה 13 שנה, ועכשיו חוזרת מיוון עם הישגים שמעוררים גאווה.

“אני עובדת באוניברסיטה 24.5 שנה, ובשמונה השנים האחרונות מכהנת כאחראית מינויים אקדמיים ומזכירות הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות“, מספרת דברת. “את הקבוצה הקמתי לפני 13 שנה, כשהכדורשת עוד היה בחיתוליו בישראל. שימשתי כקפטנית ושחקנית, ומהר מאוד נרשמנו לליגה למקומות עבודה בצפון והתחרנו בליגה הגבוהה”.

לפני עשר שנים יצאה דברת לקורס מאמני כדורשת בווינגייט, ועם סיום הקורס החלה לאמן את הקבוצה. מאז הקבוצה צוברת הישגים משמעותיים: אלופות המדינה בספורטיאדה, מקום ראשון בליגה למקומות עבודה, מקום ראשון בטורניר האוניברסיטאות הראשון, ומקומות ראשונים במחוזיאדות השונות בהן השתתפו.

הנהלת האוניברסיטה, מרכז הספורט וועד ארגון הסגל המנהלי תומך רבות וארוכות בקבוצה בהתפתחותה המקצועית והשתתפות בתחרויות שונות וחשובות.

קבוצת הכדורשת של אוניברסיטת חיפה

פגישה עם העולם: טורניר CSIT ביוון
השתתפות הקבוצה בטורניר הבינלאומי ביוון הייתה חוויה מיוחדת במינה. “זה היה טורניר בינלאומי של ארגון CSIT שהוא ארגון לספורט עממי הכולל גם קבוצות מליגה למקומות עבודה בישראל”, מסבירה דברת. “שאר הקבוצות הבינלאומיות שהשתתפו שייכות ברובן לענף כדורשת הנקרא CATCH AND SERVE באירופה. היו קבוצות רבות ומגוונות מפינלנד, לטביה, מאלי, קפריסין, איטליה, אוסטריה, בולגריה, נפאל ועוד”.

למרות ניסיונה הרב של 13 שנה בכדורשת והשתתפותה בתחרויות בינלאומיות בארה”ב ובאירופה, דברת נתקלה הפעם באתגר חדש. “זו הייתה פעם ראשונה שנתקלתי בענף כדורשת נוסף שקיים באירופה. לא דומה ברובו לכדורשת CATCHBALL – הענף שעל פי חוקיו אנו משחקות כבר שנים והוא מאוד מפותח ומתקדם בארץ”.

ההבדלים בחוקים יצרו אתגרים לא צפויים. “החוקים בטורניר שהשתתפנו, כולל הכדור הרשמי, היו שונים וחלה הקפדה והגבלה על צעדים המותרים במשחק שלנו. דבר זה יצר בלבול בקרב השופטים שהגיעו בכלל מענף הכדורעף, ודרישה ליצירתיות בקרב השחקניות שלנו”.

למרות האתגרים, הקבוצה הישראלית הפגינה ביצועים מרשימים. “יחד עם זאת הפגנו ספורטיביות, נחישות ומקצועיות. ניצחנו את כל המשחקים בבית הראשון והצלחנו להעפיל לשמינית הגמר מבין 37 קבוצות שהשתתפו בתחרות, ועל כך אני גאה בבנות הקבוצה מאוד”, אומרת דברת בגאווה. “משחק שמינית הגמר לא הוכרע בשתי מערכות אלא הייתה מערכה נוספת ומכרעת וצמודה מול לטביה. אם היינו יכולות לשחק את המשחק שעליו אנחנו מתאמנות כבר שנים, היינו מפגינות משחק יותר חזק ומגוון וחושפות את הקבוצות שהיו שם לרמה גבוהה של כדורשת”.

התוצאות מדברות בעד עצמן: “בסופו של דבר עלו שתי קבוצות ישראליות למעמד שמינית הגמר – אנחנו ועוד קבוצה חזקה מהליגה לידידות בישראל, שאף זכתה בטורניר. הקבוצות הבינלאומיות שעלו לשלב זה היו טובות והפגינו משחק הגנתי נהדר”.

נתקלתן בעוינות לאור העובדה שאתן מישראל?
“ממש לא. הקבוצות היו מפרגנות מאד והיו קבוצות שממש עודדו את הקבוצות הישראליות”.

לסיום, דברת פונה לקוראות שמעוניינות להצטרף לקבוצה: “נשמח לחדש ולהוסיף לשורות הקבוצה שחקניות חדשות. כל שנדרש זה לאהוב את הכדור, לא לפחד ממנו, לבוא עם רקע ספורטיבי כלשהו ולהגיע לאימון ניסיון עבור השחקנית ועבור המאמנת כדי ליישר ציפיות. אנחנו נצא במודעה לגיוס שחקניות בקרוב”.

קבוצת הכדורשת של אוניברסיטת חיפה