שעת צהריים ביום חמישי, והמולה רבה שוררת בקומת מעבדות ההוראה החדשות בבניין המדרגה באוניברסיטת חיפה. הסטודנטים נרגשים. בשלוש הכיתות שבהן ממוקמות המעבדות, סטודנטים לבושים לבן נעים בין הניסויים עם חיוך רחב על פניהם, מחברות ועטים בידיהם, ומבחנות זכוכית נוצצות על השולחנות. יצאנו לבקר במקום, לראות מה קורה ולשמוע על החלומות של בעלי המקצוע של המחר.

“זה הבייבי שלי”, אומרת ד”ר חגית פרנקל-מילרד, מרצה בחוג לביולוגיה באוניברסיטת חיפה, כשהיא מביטה על המתחם החדש. חגית, שעובדת באוניברסיטה מאז 2006 ומלמדת קורסים בכימיה כללית, אורגנית, פיזיקלית, מעבדות וביוכימיה, עזרה לתכנן את המעבדות החדשות: “הפקולטה באמת השקיעה פה הכל – מחשבים לסטודנטים, מערכות שאפשר לתקשר בו זמנית עם הסטודנטים, הכל בדיוק כמו שרציתי”. היא מתארת את השגרה הרגילה: “בימים שיש מעבדה, מדריכי המעבדה מגיעים יחד עם מנחה הקורס, מכינים את המגשים ואת כל החומרים והציוד לסטודנטים. הסטודנטים מגיעים, מקבלים הנחיות למרות שהם כבר מגיעים מוכנים מהבית, ומבצעים את הניסוי”. במתחם החדש, שנפתח לפני כמה חודשים, מתבצעות כל המעבדות הנדרשות לתואר ראשון בביולוגיה ומדעי הרפואה – מעבדות בכימיה, ביוכימיה, גנטיקה ומיקרוביולוגיה. גם המכינה עושה כאן מעבדות.







חגית מבהירה את ההבדל המהותי בין מעבדות ההוראה החדשות למעבדות המחקר: “במעבדת מחקר זה מעבדה של פרופסור – הניסויים שם הם ניסויים חדשים שהחוקר בעזרת הסטודנטים שלו תכנן ויש לו איזה רעיון. במעבדות הוראה – מתבצעים ניסויים שאין בהם שום דבר חדש. המטרה שלהם היא ללמד את הסטודנטים לתואר ראשון שיטות עבודה נכונות במעבדה, להכין להם את הטכניקות השונות לביצוע ניסויים, ולהראות את החומר שנלמד בשיעורים באופן מעשי. בתיאוריה הם לומדים אותו, כאן הם רואים אותו בלייב – הם ממש מבצעים את מה שהם למדו”. למרות שהמתחם עדיין בהקמה ועדיין לא הגיע כל הציוד, חגית אופטימית: “בשנת הלימודים הבאה זה כבר ירוץ בדיוק כמו שאני רוצה”. ההשקעה של הפקולטה מורגשת גם בתמיכה בסטודנטים: “הסטודנטים שלנו, למשל, שיוצאים למילואים – מקבלים פה גב חזק מאחוריהם כדי שכולם באמת יסיימו בהצלחה”.

בחזרה לסטודנטים, הכירו את עדן אייזיק, סטודנטית שנה א’ בתואר במדעי הרפואה וביולוגיה, וגם מילואמיניקית כבר שנה וחצי מאז תחילת המלחמה. היום היא נמצאת במעבדת חומצות ובסיסים, במעבדה האחרונה שלה השנה אחרי שכבר עשתה מעבדה בספקטרוסקופיה ומעגל תגובות של ונחושת. “בהתחלה היה לי כזה רגע בו חשבתי לעצמי, מה אני עושה פה”, היא מודה, “ועם הזמן נכנסתי והתאהבתי יותר ויותר גם בחומר וגם במרצים, שהם פשוט מעולים”. עדן משרתת בחיל האוויר בלבנון, ומבצעת משמרות לילה רציפות – “ימים הפוכים, שעות הפוכות, לא ללכת לישון ולבוא לאוניברסיטה”. למרות האתגרים הכפולים של לימודים ושירות מילואים אינטנסיבי, היא מוצאת תמיכה במרצים: “היו לי מרצים באמת אחד אחד שממש תמכו ועזרו, ובמיוחד אני רוצה לציין את חגית שלקחה אותי תחת חסותה – הסבירה לי את החומר, ועזרה בכל מה שצריך”. ומה החלום שלה לעתיד? “להיות רופאה, אני חושבת…”.

אנחנו ממשיכים לשוטט במעבדות, והנה בר אשרוביץ’, סטודנט שנה ראשונה בתואר בביולוגיה ומדעי הרפואה, שעובד עכשיו על ניסוי בחומצות ובסיסים. “עכשיו אנחנו עושים ניסוי שנקרא טיטרציה, ואנחנו בעצם בודקים ריכוזים של כל מיני חומצות – ניסוי מאוד מדויק ומעניין”, הוא מסביר בהתלהבות. “אנחנו ממש רואים שינוי בצבע של החומרים שאנחנו מכניסים – תמיסה שמשתנה בגלל שאנחנו מוסיפים חומצה לבסיס. ככל שאנחנו מוסיפים יותר בסיס, הצבע הופך להיות יותר ויותר כהה עד שאנחנו מגיעים לתגובה המלאה”. בר, בימים לומד באוניברסיטה, ובערבים עובד במשרד יחסי ציבור ברמת גן, מספר על התואר: “אני מאוד מאוד מרוצה מהתואר, מאוד נהנה. תמיד רציתי ללמוד את זה, והחלום הוא להמשיך ללימודי רפואה”.