מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מצא: תרופות שינה אינן משפרות את משך או איכות השינה בקרב בני 65 ומעלה – לעומת זאת, כאב ותסמינים גופניים נמצאו כגורם מרכזי לשינה ירודה

תרופות שינה הניתנות למבוגרים במהלך אשפוז אינן משפרות את איכות השינה, את משכה או את יעילותה – כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת המדעי SLEEP. “תרופות שינה לא נמצאו קשורות לשינה במהלך האשפוז – אלא סימפטומים כמו כאב, קוצר נשימה ותחושות גופניות שמפריעות לשינה. טיפול נכון בסימפטומים הקשורים בשינה, ולא מתן תרופות לשינה – עשוי לשפר את איכות שינה של המטופלים”, אמרה יוליאנה סמיצ’נקו דוקטורנטית בחוג לסיעוד, מעורכות המחקר.

הפרעות שינה הן תופעה שכיחה בקרב מבוגרים מאושפזים, ובבתי חולים רבים נהוג לרשום תרופות שינה כבר בלילה הראשון – מתוך רצון להקל במהירות על מצוקת המטופל. עם זאת, לתרופות אלו עלולות להיות תופעות לוואי משמעותיות בגיל מבוגר, ובהן בלבול, נפילות ופגיעה קוגניטיבית. מחקרים קודמים הצביעו על כך שכ־25% מהמטופלים המבוגרים מקבלים תרופות שינה במהלך אשפוז, לעיתים מתוך שגרה וללא בירור מקיף של מקור הקושי. למרות ההכרה בסיכון בישראל לא קיימות הנחיות סדורות למינון או לבחינת חלופות לא-תרופתיות במהלך האשפוז. במחקר הנוכחי ביקשו פרופ’ אנה זיסברג, פרופ’ תמר שוחט והדוקטורנטית יוליאנה סמיצ’נקו מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה לבדוק, האם תרופות שינה אכן משפרות את מדדי השינה בפועל – ולהשוות את השפעתן להשפעה של תסמינים גופניים כגון כאב או קוצר נשימה, לאורך כל תקופת האשפוז.

המחקר נערך בארבעה בתי חולים בצפון הארץ: הקריה הרפואית רמב”ם, מרכז רפואי כרמל, מרכז רפואי בני ציון, מרכז רפואי העמק. השתתפו בו 683 מטופלים בני 65 ומעלה, שאושפזו במחלקות פנימיות בעקבות מחלה חריפה. כל משתתף תועד בממוצע במשך חמישה לילות רצופים, והחוקרות אספו מידע מפורט על משך השינה, איכותה, מספר ההתעוררויות והשימוש בתרופות שינה בכל לילה. לצורך כך נעשה שילוב בין דיווחים עצמיים של המטופלים, לבין מדדים אובייקטיביים שנמדדו באמצעות אקטיגרפיה – מכשיר אלקטרוני המודד תנועות גוף וזיהוי מצבים של שינה וערות. לצד נתוני השינה, נמדדו מדי יום גם הסימפטומים הגופניים שחווה כל מטופל – בהם כאב, קוצר נשימה, גרד ותחושות נוספות. המידע הרב-שכבתי נותח באמצעות מודלים סטטיסטיים של מדידות חוזרות שאפשרו לנתח שינויים גם בין משתתפים שונים וגם בתוך אותו משתתף לאורך זמן.

מתוצאות המחקר עולה כי למרות השימוש הנרחב בתרופות שינה באשפוז – הן אינן עוזרות לישון טוב יותר. התרופות לא שיפרו את משך השינה, את איכותה או את יעילותה – אף לא באחד מהלילות שנבדקו. לעומת זאת, עומס הסימפטומים הגופניים – כמו כאבים, קוצר נשימה ותחושות פיזיות לא נעימות – נמצא קשור באופן מובהק להרעה בכל מדדי השינה: פחות שעות שינה, שינה פחות יעילה ודיווחים על איכות שינה ירודה. הממצא היחיד שנקשר לשימוש בתרופות היה ירידה במספר ההתעוררויות בלילה, ככל הנראה כתוצאה מהשפעות מרגיעות ואמנזיה זמנית שמאפיינות את סוגי התרופות שניתנו. “המסקנה ברורה – הדרך לשיפור השינה לא עוברת דרך כדור שינה, אלא דרך טיפול בגורם שמפריע למטופל לישון. הקשבה לתחושות הגוף, ולא רק מיקוד בשינה , היא המפתח. במקום למהר לרשום תרופת שינה, חשוב לשאול את המטופל מה בדיוק מפריע לו – ולהציע פתרונות פשוטים כמו הקלה על כאב, הפחתת מצוקה נשימתית, התאמת תנאים פיזיים בסביבה, ולעיתים גם עזרים פשוטים כמו כיסוי עיניים או אטמי אוזניים. אנחנו רואות בזה קריאה לשינוי תפיסה – לא רק ברמת הצוות המטפל, אלא של כל המערכת. השינה היא לא רק צורך בסיסי – היא תנאי להחלמה”, סיכמו החוקרות.

>> קראו עוד על המחקר בכתבה שפורסמה באתר ישראל היום