בין שיעורים, בחינות וספרים, מתנגנת בקמפוס אוניברסיטת חיפה מנגינה אחרת. זו השנה השמינית שפרויקט “מוסיקאים בקמפוס” מעשיר את חיי התרבות באוניברסיטה, כשסטודנטים מוכשרים מבית הספר לאמנויות תרבות ופרשנות מביאים את הצלילים שלהם אל המרחב האקדמי. בימי שני ורביעי, בשעה 11:45, הופכת הקומה ה-700 ליד הכניסה לספרייה למתחם הופעות חי, שבו מנגנים הרכבים בסגנונות מגוונים – מג’אז ועד מוסיקה קלאסית, מרוק ועד מוסיקה ערבית. פגשנו שלושה מהמשתתפים בפרויקט הייחודי, שלא רק מעשיר את חייהם במלגה נדיבה מטעם נשיאות האוניברסיטה, אלא גם מאפשר להם לפתח את כישוריהם המוסיקליים, לעבוד בצוות ולהפוך את הקמפוס למקום חי ותוסס עוד יותר. יצאנו לדבר עם כמה מהמוכשרים שמנעימים לנו את זמן ההפסקה.

נעים מאוד

הבחירה ללמוד מוסיקה באופן אקדמי אינה מובנת מאליה. עבור המשתתפים בפרויקט “מוסיקאים בקמפוס”, ההחלטה הייתה שילוב של תשוקה אישית ושאיפות מקצועיות. “התחלתי לשיר ולנגן בגיל 13 בקיבוץ בו נולדתי היה חדר מוסיקה”, משתף גדעון אונה (44), סטודנט שנה רביעית ומשתתף בפרויקט, “והחבר הכי טוב שלי אסף ניגן גיטרה ובאתי לשמוע אותו מנגן ונדלקתי והתחלנו לנגן יחד. הופענו בבר מצווה בקיבוץ מול מאות אנשים. לצערי אסף נפטר בגיל 18 והמוסיקה זו המתנה שהוא השאיר לי שתלווה אותי כל חיי”.

אצל למא עבאס (24) מכפר ג’וליס, בוגרת תואר ראשון במוסיקה, שכיום לומדת תעודת הוראה ומתכוננת לתחילת לימודים לתואר שני בתרפיה במוסיקה, המוסיקה תמיד הייתה חלק בלתי נפרד מהחיים שלה. “התחלתי לשיר מגיל צעיר מאוד, והופעתי לאורך השנים בטקסים ואירועים רבים בהתנדבות. כשהרגשתי שאני רוצה להפוך את האהבה הזו לקריירה, הבנתי שאני צריכה להעמיק ולהבין את המוסיקה על כל צדדיה וכך הגעתי ללימודי תואר ראשון במוסיקה במשכן לאמנויות של אוניברסיטת חיפה”.

לפרויקט הגיעה צליל ברלין (34), שנה ג בחוג למוסיקה באוניברסיטת חיפה דרך הפרסומים שהיו בקמפוס. היא מנגנת ומלחינה בפסנתר מגיל 6, בוגרת רסיטל קלאסי בקונסרבטוריון הסדנא בירושלים, ומשתפת ש”בהופעות אחרות שלי אני לרוב מנגנת מוסיקה מקורית, כאן עם ההרכב יצרנו בעיקר עיבודים לשירים מוכרים, וגם שילבנו עיבוד חדש לשיר מקורי שלי – הופענו איתו בפעם ראשונה בהופעה אחרי פסח”.

האם היו רגעים מיוחדים או תגובות מפתיעות שזכורים לכם מההופעות?

אונה: “אני זוכר שבאיזו הופעה עמד סטודנט עם שיער ארוך והקשיב. אני לא מכיר אותו אבל זה חימם לי את הלב הרגשתי שהוא באמת נהנה מהמוסיקה”.

עבאס: “יש משהו מאוד ייחודי בהופעות בקמפוס, אנחנו מופיעים בזמן ההפסקה, וכיף לראות איך אנשים שעוברים במהירות בדרך להרצאה או מהספרייה עוצרים פתאום להקשיב. יש בזה משהו מאוד מרגש, מוזיקה היא בעיניי הדרך הכי טבעית ועמוקה להרגיע את הנפש ולרפא אותה. מוזיקה בקמפוס יכולה לשנות את כל מצב הרוח. רגע אחד אתה טרוד בהרצאות ובמטלות, וברגע הבא צליל אחד קטן מחזיר לך חיוך ומזכיר לך לנשום”.

ברלין: “בגלל שההופעה במקום שעוברים בו הרבה אנשים, לפעמים אני רואה פרצופים מוכרים שמופתעים מהופעה במקום שבדרך כלל אין בו במה ושום דבר”.

לסיום, איזה עצה הייתם נותנים למוסיקאים מתחילים רגע לפני הופעה?

אונה: “מוסיקה זה כייף זה לא אמור להיות מעמסה. תבואו להנות וכשאתם תהנו ירגישו את זה”.

עבאס: “העצה שאני יכולה לתת למוזיקאים לפני הופעה היא להכין מראש טקסט כתוב לכל ההופעה, כולל מה אומרים בין שיר לשיר. זה מפחית את הלחץ ויוצר תחושת שליטה. והכי חשוב פשוט לזרום, גם אם יש טעויות, זה חלק מהחוויה”.

ברלין: “לפני ההופעה – לשתות מים, אבל גם לא יותר מדי”.