- ללמוד אצלנו
- אודותינו
- יחידות אקדמיות
- הרשות ללימודים מתקדמים, בי”ס ללימודים מתקדמים ע”ש בלום
- הפקולטה למדעי הרוח
- הפקולטה למדעי החברה
- הפקולטה לחינוך
- הפקולטה למשפטים
- הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות
- הפקולטה למדעי הטבע
- בית הספר לרפואה
- בית הספר ללימודי ים ע״ש צ׳רני
- בית הספר לעיצוב
- היחידה לקידום ההוראה
- היחידה ללימודי אנגלית
- אוניברסיטת חיפה לנוער
- הכל לסטודנטים
- אגפי מנהל
- מחקר ופיתוח
- מה בקמפוס?
- ספרייה
- מעורבות וקהילה
הוספת פחי מיחזור מגבירה את המוטיבציה למחזר ב-17%

מחקר חדש באוניברסיטת חיפה: תמריצים כספיים ונגישות למתקני איסוף מגבירים את השתתפות הציבור בתהליכי מיחזור”
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שהוספת פחי מיחזור מגדילה את המוכנות של הציבור להפריד פסולת ב-17% לכל פח נוסף. עוד עולה במחקר, כי הצבת פחים במיקומים קרובים יותר מגדילה את המוכנות להפריד פסולת ב-50%. “תוצאות המחקר שלנו מראות שהציבור הישראלי נכון להתמודד עם דרישות הפרדה מורכבות יותר, כל עוד הן נוחות ומתגמלות. שילוב נכון בין נגישות, תמריצים ותכנון מדויק יכול לשפר את איכות המיחזור בישראל”, אמר ד”ר יניב ריינגוורץ, מעורכי המחקר.
בישראל מייצרים מדי שנה כ- 6.256 מיליון טונות פסולת עירונית ומסחרית שרק אחוז קטן ממנה ממוחזר. במדינות כמו גרמניה ושוודיה, שבהן פועלות תוכניות מתקדמות להפרדת פסולת, שיעורי ההשתתפות עומדים על כ-65%-70%, לעומת פחות מ-25% בישראל. לדברי החוקרים, יישום תוכניות יעילות להפרדת פסולת ברמה המקומית עדיין נתקלבקשיים, בעיקר בשל השתתפות חלקית של הציבור.
במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת Environment, Development and Sustainability ביקשו ד”ר ריינגוורץ מבית הספר למדעי המדינה ופרופ’ אופירה אילון מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה לבדוק את הגורמים שמשפיעים על נכונות הציבור להפריד פסולת, כגון מספר קטגוריות ההפרדה, המרחק למתקני האיסוף והתמריצים הכלכליים שמוצעים לציבור.
במחקר השתתפו 481 משתתפים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. במהלך המחקר התבקשו המשתתפים לבחור ב-15 סיטואציות שונות, כאשר בכל אחת מהן הוצגו בפניהם שתי אפשרויות בנוגע לאופן הפרדת פסולת. בכל אפשרות נבחנו שלושה גורמים מרכזיים: מספר סוגי הפסולת המופרדת (בין אחד לשישה), המרחק למתקני האיסוף (בין אפס ל-15 דקות הליכה), וגובה התמריץ הכספי שניתן (בין אפס ל-200 שקלים לחודש).
מתוצאות המחקר עולה כי הוספת סוגים שונים של פחי מיחזור משפרת את נכונות הציבור להשתתף בתהליך המיחזור. כל הוספה של סוג פח מיחזור נוסף מעלה את הנכונות להפריד פסולת ב-17% בממוצע. בנוסף, המחקר מצא כי תמריצים כספיים של 50 ש”ח בחודש הגדילו את שיעור המשתתפים בהפרדת פסולת ביותר מ-112%, בעוד שתוספת של 3 דקות הליכה לפחי המיחזור הפחיתה את הנכונות להשתתף בכ-55%. “הציבור רואה בקרבת מתקני האיסוף גורם קריטי בהחלטה להשתתף בתהליכי מיחזור פסולת. שיפור הנגישות למתקנים והוספת תמריצים כספיים הם צעדים חשובים להגדלת ההשתתפות ולשיפור תהליכי המיחזור”, אמרה פרופ’ אילון.
בנוסף, כשבדקו החוקרים את מאפייני האוכלוסייה, נמצא כי אוכלוסיות צעירות נטו להשתתף יותר כאשר התמריצים היו גבוהים, בעוד אוכלוסיות מבוגרות הושפעו בעיקר מקרבת מתקני האיסוף.
“אנחנו ממליצים לרשויות המקומיות בישראל לבנות תוכניות הפרדה הכוללות מספר רב של קטגוריות פסולת, לצד תמריצים כלכליים והבטחת קרבתם של מתקני האיסוף לבתי התושבים. שיעורי ההשתתפות הגבוהים בתוכניות מיחזור במדינות כמו גרמניה ושוודיה מדגישים את ההזדמנות לשיפור משמעותי גם בישראל. שילוב של נוחות ותמריצים כלכליים יכול להוביל לשיפור ניכר בשיעורי המיחזור ובשימור המשאבים”, סיכמו החוקרים.