כשילדה קטנה מחזיקה לראשונה מבחנה במעבדה, היא לא בהכרח חולמת שיום אחד תחקור תאי גליה במח. אולם עבור שלי ווגלסנג גנון (29), הרגע הזה היה נקודת המפנה שעיצבה את עתידה המדעי. כיום, כדוקטורנטית באוניברסיטת חיפה, היא מתמודדת עם דעות קדומות ושוברת תקרות זכוכית בדרכה לפריצת דרך בחקר התפתחות מערכת העצבים.

לקראת היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע, המצוין ב-11 בפברואר, יצאנו לשמוע את סיפורה – מסע שהחל במבחנה אחת קטנה והגיע עד לחזית המחקר המדעי.

ווגלסנג גנון ידעה תמיד שתרצה להגיע לתואר שלישי ולהעמיק בתחום מסוים במדע, מקום שבו יש חופש לשאול שאלות, לעצב ניסויים ולהגיע לתגליות. את ההשראה קיבלה מדמות קרובה – אמה. “אמא שלי היא ההשראה הגדולה ביותר שלי. היא גידלה אותי בתנאים לא פשוטים, והכוח שלה להתגבר על מכשולים תמיד הראה לי שאין דבר בלתי אפשרי בעזרת אמונה ועבודה קשה”.

את לימודיה באוניברסיטת חיפה החלה לפני כארבע שנים בלימודי תואר ראשון בביולוגיה ומדעי הרפואה. כיום היא חוקרת את מנגנוני סילוק תאי עצב במערכת העצבים של זבובי דרוזופילה, במטרה להבין טוב יותר את המנגנונים המולקולריים במוח.

על הרגע שבו הייתה שותפה בפעם הראשונה לכתיבת מאמר היא אומרת: “בניית המאמר הייתה תהליך מאתגר, שכלל חזרות רבות על ניסויים, ניתוח מעמיק של נתונים והבנה רחבה יותר של ההקשר המדעי הרחב שבו המחקר שלנו משתלב. הרגע שבו ראיתי את שמי מופיע כמחברת על מאמר שפורסם בכתב עת מדעי היה לא פחות ממדהים. מעבר לכך, זה חיזק בי את התחושה שאני באמת חלק מקהילת המדענים, תורמת ידע חדש ומשמעותי”.

המתכון לדור הבא של מדעניות

כמו נשים רבות, נתקלה ווגלסנג גנון לעיתים בשאלות כגון “איך תשלבי קריירה ומשפחה?” או בחוסר אמון ביכולותיה בתחילת הדרך, בעיקר בסביבות שבהן לא תמיד היו נשים רבות בתפקידי מפתח. עם הזמן, היא מספרת כי הבינה ששילוב של קריירה ומשפחה הוא אתגר, אך לא בלתי אפשרי. “חשוב להבין שמדובר בתהליך מתמשך המצריך איזון גמיש. אני מאמינה שכאשר מבינים את חשיבות התמיכה ההדדית – גם מהסביבה וגם מתוך עצמנו – אפשר למצוא את הדרך הנכונה לשלב בין קריירה לבין חיים אישיים. מה שהניע אותי ועזר לי להתקדם בכל אתגר היתה הידיעה שאני מייצגת לא רק את עצמי, אלא גם דור שלם של נשים צעירות הרוצות להשתלב ולהצליח במדע. אני לומדת מדי יום להיות בטוחה יותר בעצמי, לשאוב תמיכה מנשים חזקות סביבי ולזכור שלעיתים עבודה קשה, תכנון נכון והבנה שכל אתגר הוא הזדמנות לצמיחה, יכולים להוביל להצלחה בכל תחום”.

איך מעודדים נשים להשתלב בתחומים כמו ביולוגיה וחקר מדעי המוח?

“החשוב ביותר הוא ליצור מודלים לחיקוי – נשים מצליחות בתחום המעניקות השראה לדור הבא. בנוסף, תוכניות חינוכיות המיועדות לחשוף ילדות ונערות למדע יכולות לחולל שינוי משמעותי. יוזמות כגון סדנאות STEM בבתי הספר, מחנות קיץ מדעיים וביקורים במעבדות או במוזיאוני מדע מאפשרות לילדות ולנערות להתנסות במדע בצורה חווייתית ומעשית. נוסף על כך, חשוב ליצור סביבה חינוכית המזמינה ומעודדת ילדות להשתתף במדעים כבר מגיל צעיר ולשבור סטריאוטיפים מגדריים המתחילים כבר בכיתה. לצד זאת, באמצעות מנטורינג אישי לנערות, שבו חוקרות מקצועיות מעניקות ליווי והכוונה אישית, נוכל ליצור שינוי משמעותי ולטפח את דור המדעניות הבא”.

איך אוניברסיטת חיפה תומכת בשילוב נשים במדע?

“האוניברסיטה עושה עבודה משמעותית בקידום שוויון מגדרי, עם מלגות ייעודיות לנשים ופעילויות המדגישות את חשיבות שילוב הנשים במדע. מעבר לכך, אחד הדברים שאני מעריכה במיוחד הוא שהרכב החוקרים והחוקרות בצוותים באוניברסיטה משקף בבירור את המחויבות הזו לשוויון. יש לנו מודלים לחיקוי מעוררי השראה של נשים מצליחות בתחומי המחקר השונים, והדבר מעניק תחושת ביטחון והשראה שכולנו יכולות להשתלב ולהצליח”.

המפתח להצלחה

אוניברסיטת חיפה חרטה על דגלה את קידום המחקר והחדשנות, והדבר ניכר היטב בשטח. “יש לנו גישה לטכנולוגיות מתקדמות ומסגרת אקדמית המעודדת יצירתיות ושיתוף פעולה בין-תחומי”, משתפת ווגלסנג גנון. “זה מאפשר לנו להחיות את התאוריות וליישמן במחקרים חדשניים, תוך קבלת תמיכה רבה מהמרצים והחוקרים המובילים בתחומם. לצד זאת, האוניברסיטה מייצרת עבורנו הזדמנויות להשתלב בפרויקטים פורצי דרך כבר בשלבים מוקדמים של הקריירה, מה שמכין אותנו טוב יותר לעתיד בעולם המדע”.

אוניברסיטת חיפה מציעה גם מסגרת ייחודית כמו בית הספר בלום ללימודים מתקדמים, שמטרתו לטפח עתודת מנהיגות אקדמית ומקצועית. “אנו משתתפים במפגשים אקדמיים מרתקים המעמיקים את הידע שלנו בתחומים שונים ומאתגרים אותנו לחשוב בצורה יצירתית ולא שגרתית. בנוסף, כנסים של דוקטורנטים באוניברסיטה מספקים לנו הזדמנויות להציג את מחקרינו, להיחשף למחקרים של אחרים וליצור קשרים מקצועיים חשובים. כל אלה מחזקים את הקשרים האקדמיים שלנו ומפתחים את יכולתנו לחשוב ולהתמודד עם אתגרים מחקריים בצורה מעמיקה ומקצועית”.

מה לדעתך מיוחד בלימודים באוניברסיטה שלנו ובחוג לביולוגיה של האדם בפרט?

“האוניברסיטה מצטיינת באווירה שהיא גם מקצועית וגם תומכת. החוג לביולוגיה של האדם הוא ייחודי, מכיוון שהוא משלב את הביולוגיה המולקולרית עם דגש מיוחד על האדם. אנחנו לומדים לא רק על תהליכים פיזיולוגיים בסיסיים אלא גם על האופן שבו הם משפיעים על בריאות האדם, התנהגותו והאינטראקציה שלו עם הסביבה. שילוב זה מעניק לנו הבנה מעמיקה ורב-תחומית, מעבר לתחומי הביולוגיה המסורתיים. אחד המאפיינים הייחודיים של החוג הוא התמיכה יוצאת הדופן מצד המרצים והחוקרים. קיימת תחושה אמיתית שהם רוצים לסייע לכל אחד ואחת להצליח. תכונה זו אינה מובנת מאליה, וגישה זו יוצרת סביבה פתוחה ובונה. לבסוף, לא ניתן שלא להזכיר את הקמפוס המרהיב שלנו. הסביבה הפסטורלית תורמת לאווירה נעימה ומספקת מרחב לחשיבה, יצירה ולמידה. הלימודים בקמפוס כזה מוסיפים ממד נוסף של השראה ונוחות לתהליך הלמידה”.

לסיום, מה המסר שלך לנערות צעירות המתעניינות במדע, אך אולי חוששות לבחור בתחום זה?

“אל תפחדו לחלום בגדול. מדע אינו מיועד רק למי שיש לו תשובות לכל השאלות – אלא בדיוק להפך, למי שיש בו סקרנות לשאול אותן. הדרך אולי מאתגרת, אך כל שלב בה הוא הזדמנות ללמוד ולהתפתח. אתן יכולות להגיע לכל יעד שתרצו אם תאמינו בעצמכן ולא תוותרו”.

קראו כאן עוד על המחקר שנערך במעבדתה של פרופ’ קורנט במאמר שפורסם בינואר