אוניברסיטת חיפה נוסדה בשנת 1972 וייעודה המרכזי הוא לקיים מחקר והוראה אקדמית מצטיינים. אנחנו, באוניברסיטת חיפה, מאמינים שפריצות דרך מדעיות, מחייבות שבירה של הכללים הקיימים ונסמכות על חשיבה יצירתית וביקורתית. אוניברסיטת חיפה משקיעה משאבים עצומים במחקר חוצה תחומים ודיסציפלינות ויוצרת אגב כך "ענני" ידע חדשים, התואמים את הסביבה הדינאמית של המאה ה-21.
אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת המחקר הגדולה בצפון. ככזו, היא איננה "מגדל שן", כי אם מוסד המגלם בגאווה את המרקם החברתי בו הוא מתקיים, באמצעות שורה ארוכה של שיתופי פעולה חוץ ופנים מוסדיים ופעילויות חברתיות מגוונות.
אוניברסיטת חיפה מצטיינת בתחומים רבים והיא מהמובילות בישראל בתחומים כמו מדעי הרוח, מדעי החברה, משפטים, רווחה ובריאות , מדעי טבע, חינוך וניהול. האוניברסיטה נבחרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה להוביל את המחקר בישראל בתחומי מדעי הים וחינוך בחברת המידע.
לפרטים נוספים על התכנית האסטרטגית של האוניברסיטה בנושא קיימות.
קבלת קהל
(ללא תיאום מראש):
בימים א'-ה'
בין השעות
9:30- 13:00
13:30- 15:00
אלגוריתם חדש שפיתחו חוקרות מהמעבדה לדימות תת ימי "מנקה" הפרעות וויזואליות שנוצרות בתמונות שצולמו מתח לפני המים, ומפיק תמונה נאמנה למציאות – כאילו צולמה על היבשה.
Sea-thru – האלגוריתם שפיתחה ד"ר דרייה אקאיינק כפוסט-דוקטורנטית בהנחיית פרופ' טלי טרייביץ מהחוג לטכנולוגיות ימיות בבית הספר למדעי הים על שם לאון צ'רני, ומאז הצטרפה לסגל החוג – מתקן תופעות פיזיקליות שונות שמתרחשות מתחת לפני המים, כגון פיזור של האור ועכירות תלויי מרחק וצבע, שמקשות לראות בצורה צלולה וברורה בתוך המים, וכאילו "מרוקן" את המים מהתמונה.
את האלגוריתם פיתחו החוקרות במשך 3 שנים, שבמהלכן צילמו למעלה מ-1,000 תמונות של שוניות אלמוגים מזוויות וממרחקים שונים, תוך שימוש במצלמות בעלות טכנולוגיית RGBD (שמתעדות גם את נתוני העומק והמרחק). כך למעשה יכול האלגוריתם לחשב אילו תיקונים דרושים עבור כל פיקסל ופיקסל בתמונה, ובסופו של ההתהליך מתקבלת תמונה "נקייה" של הזירה – כאילו צולמה ממש על פני השטח.
להבדיל מתמונה שהיא "רק" יפה לעין המתקבלת אחרי תיקונים אסטטיים שנעשים בתכנות עריכה שונות או על ידי שימוש בפילטרים – עיבוד תמונה שצולמה מתחת למים ב-Sea-thru מפיק תמונה נאמנה למציאות שהיא גם בעלת ערך מחקרי. הפיתוח יכול לסייע לחוקרות וחוקרים להבין טוב יותר את הסביבה התת מימית ולחקור אותה בצורה מדויקת יותר ופחות פולשנית – החל מסקרים שבעזרתם נוכל לאמוד את כמות היצורים החיים באוזרים מסוימים בצורה מדויקת הרבה יותר, ועד למעקב אחר שינויים שלעתים לא ניתן להבחין בהם מיד – גם כשנמצאים מתחת למים.
מוזמנים ומוזמנות לגלול למטה כדי לראות איך האלגוריתם ניקה את המים מתמונות שצולמו בשוניות אלמוגים – ואפילו בבריכת שחייה אחת – במקומות שונים מסביב לעולם.
תודה לצלמים ולצלמות הבאים על התמונות שמופיעות בפוסט:
ג'יימס רוקופ, על תמונות של נבחרת שחייה צורנית בדייוויס, קליפורניה (תמונה חמישית)
מתן יובל, על תמונה משונית אלמוגים בים סוף (תמונה שנייה)
ד"ר טום שלזינגר, על תמונה משונית אלמוגים בים סוף (שתמונה ששית)
ד"ר דרייה אקאיינאק, על תמונות משונית אלמוגים באינדונזיה ובאתר צלילה בפפואה גינאה החדשה (תמונה ראשונה, שלישית ורביעית)
תכני האתר מפורסמים בשפות עברית, אנגלית וערבית. במקרה של מחלוקת בין הגרסאות, הגרסה העברית תהיה הקובעת.
באתר זה נעשה שימוש בתמונות מתוך מאגר התמונות www.istockphoto.com