בתקופה שבה פרצה מגפת הקורונה בישראל בתחילת חודש מרץ 2020, ועד לתקופה שבה הסתיים הגל השלישי של המגפה בפברואר 2021, נרשמה ירידה של 19% במספר הדיווחים על חולי סכיזופרניה חדשים, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטה. לדברי החוקרים, ישנה סבירות גבוהה שלפחות חלק מהירידה הזו נובעת מכך שהיו אנשים שהסכיזופרניה התפרצה אצלם, אך מסיבות שונות הקשורות למשבר הקורונה הם לא קיבלו אבחון, ולכן ירדו מספר הדיווחים אודות המחלה.
"הציפייה שלנו הייתה שתהיה עלייה במספר החולים בסכיזופרניה במהלך תקופת מגפת הקורנה, אולם למרבה ההפתעה מגמה זו לא התממשה. יש לכך שלוש סיבות מרכזיות אפשריות: ייתכן שדווקא תקופת הקורונה גרמה לכך שהאווירה המשפחתית הייתה אדוקה וחיובית יותר, מה שגרם לפחות התפרצויות של המחלה. הסיבות האחרות מצביעות על כך שאולי לא הייתה ירידה, אלא דווקא תת דיווח: ירידה באספקת שירותי הבריאות ומעבר לכלים רפואיים דיגיטליים, שהקשו על קבלת אבחונים נכונים. אנחנו מניחים שבפועל שלושת הסיבות השפיעו על הירידה בממצאים, והמשמעות היא שהיו אנשים שהתפרצה אצלם מחלת הסכיזופרניה, הם לא אובחנו ולא קיבלו טיפול מתאים", אמר פרופ' סטיבן לוין מהאוניברסיטה מעורכי המחקר.
סכיזופרניה היא הפרעה נפשית כרונית שפוגעת בתפקוד ומאופיינת בתסמינים של פסיכוזה. לדברי החוקרים, מגפת הקורונה וכתוצאה ממנה הסגרים, הבידודים והניתוק החברתי, עלולים להוות גורם סיכון לעליה בתופעות של פסיכוזה, ולכן ניתן היה לצפות שתהיה עליה בחולים בסכיזופרניה בתקופה זו.
במחקר שפורסם בכתב העת European Psychiatry ביקשו תלמידת המחקר יעל טרוויס-לומר מהפקולטה לתעשיה וניהול בטכניון, פרופ' לוין מהחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטה, פרופ' ערד קודש מקופת חולים מאוחדת ומהחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטה, פרופ' יאיר גולדברג מהפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון, פרופ' סופיה פרנגו ופרופ' אברהם רייכנברג מבית החולים Mount Sinai, לבדוק את הקשר בין החשיפה למגפת הקורנה לשכיחות לחלות בסכיזופרניה. במחקר נאספו נתונים מ- 736,356 מבוטחי קופת חולים מאוחדת מגיל 15 ועד גיל 64, בין ינואר 2013 לבין פברואר 2021.
מתוצאות המחקר עולה כי בתקופת שלושת הסגרים של מגפת הקורונה נרשמה ירידה של 19% בשכיחות לחלות בסכיזופרניה. לשם השוואה, במהלך מגפת הקורונה נמצאו 530 חולים לעומת 579 חולים שנמצאו בשנים 2019 -2017. "בפועל, אם לוקחים בחשבון את מספר המבוטחים הגדל בכל שנה ואת מגמת הזמן הצפויה, מקבלים פער עוד יותר משמעותי שמתורגם לירידה של 19% בשכיחות לחלות בסכיזופרניה. תוצאות המחקר מראות שבתוך עשרה חודשים, בהנחה שלא יהיו החמרות בהגבלות הקורונה, שיעור הסכיזופרניה יגדל", אמרו החוקרים.
החוקרים רצו לבדוק האם לתקופות של לחץ קיצוני יש השפעה על שיעור הסכיזופרניה. לשם כך הם השוו את שיעור התפרצויות המחלה בתקופת מגפת הקורונה, לשיעור ההתפרצויות המחלה בתקופת מבצע צוק איתן. בניגוד לירידה הניכרת שהתגלתה בתקופת הקורונה, נמצא כי במהלך מבצע צוק איתן לא היה שינוי בשיעור של סכיזופרניה, כך שתקופת הלחץ לא הגבירה את ההתפרצויות, אולם גם לא הפחיתה אותן. לדברי החוקרים התוצאות מדגישות את העובדה שתקופות לחץ קיצוני שונות משפיעות בצורה שונה על שכיחות התפרצויות סכיזופרניה.
לדבריהם כאמור, יש שלוש סיבות מרכזיות שיכולות להסביר את הירידה. הראשונה חיובית: דווקא העובדה שהיינו זמן רב בבית, עם הקרובים לנו, גרמו לאווירה מלוכדת וחיובית יותר שתרמה לכך שהיו פחות התפרצויות חדשות. אולם שתי האחרות הן שליליות ומצביעות על כך שייתכן ועשרות אנשים חוו התפרצות של המחלה, אולם הם לא אובחנו ולמעשה לא טופלו: הסיבה השנייה היא שבגלל העומס על צוותי הרפואה, או החשש של אנשים לצאת מהבית בזמן המגיפה, הייתה ירידה בשירות הרפואי שאנשים חוו. הסיבה השלישית היא שבהקשר לירידה בשירותי הרפואיים, חלק גדול מהאינטראקציות בין רופאים למטופלים עברו לכלים דיגיטליים, וייתכן שבכלים הדגיטליים הללו היה קשה לאבחן מקרים של התפרצות של סכיזופרניה.
.. 21.2.22
