% 83 מבני הנוער בישראל שלא התחסנו נגד נגיף הקורונה טוענים כי הסיבה לחוסר רצונם להתחסן הוא החשש מהשפעות הטווח הרחוק של החיסון. 51% מהם, חוששים מהשפעות קצרות הטווח של החיסון ו – 34% מבני הנוער הלא מחוסנים מאמינים כי החיסון אינו יעיל, כך עולה ממחקר חדש שנערך בהובלת פרופ' מיכל גרינשטיין-וייס מהמכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון ואוניברסיטת רייכמן בשיתוף עם ד"ר עטרת גבירץ-מידן מהאוניברסיטה. "סיבות אלה תואמות את הסיבות לאי התחסנות או סירוב להתחסן בקרב המבוגרים שטוענים כי החיסון אינו בטוח וכי השפעות ארוכות הטווח שלו אינן ידועות", אמרה ד"ר עטרת גבירץ מידן מהאוניברסיטה, מעורכות המחקר.
64% מבני הנוער בישראל קיבלו לפחות מנת חיסון אחת נגד קורונה: 39% מבני הנוער קיבלו שתי מנות חיסון ו-25% מבני הנוער קיבלו מנה אחת. "בהשוואה לחיסונים אחרים, ביניהם חיסון נגד מחלת הטטנוס בה אחוז המתחסנים בקבוצת גיל זו עומד על כ – 94% אחוז, המתחסנים נגד מחלת הקורונה בקרב בני הנוער הוא יחסית נמוך", אמרו החוקרות. במחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי Journal of Adolescent Health ביקשו פרופ' מיכל גרינשטיין מהמכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון ואוניברסיטת רייכמן, ד"ר גבירץ מידן מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה, וקבוצת חוקרים מאוניברסיטאות שונות בארצות הברית, לזהות את הסיבות מדוע בני נוער בישראל אינם מתחסנים. במחקר שנערך בין החודשים מאי – יוני 2021 השתתפו 150 בני נוער.
מתוצאות המחקר עולה כי הסיבה הנפוצה ביותר לסירוב להתחסן היא החשש מהשפעות הטווח הרחוק של החיסון (83% מבני הנוער שלא התחסנו) ומהשפעות קצרות הטווח של החיסון (51% מבני הנוער שלא התחסנו).
מהמחקר עולה עוד כי סוגיית האמון מהווה גורם מרכזי בסיבות לסירובם של בני הנוער להתחסן. 56% מאלה שמסרבים להתחסן מטילים ספק במניעים של חברות התרופות ו- 41% מבני הנוער שלא התחסנו מביעים חוסר אמון בממשלה. "על מקבלי ההחלטות לקיים דיונים שקופים, ולתת מידע מהימן ומדויק. חשיפה של הנתונים עד כמה שניתן כולל חשיפת החוזה עם חברת פייזר יכולים להגביר את האמון בממשלה ובחברות התרופות", אמרה ד"ר גבירץ מידן.
בכל הקשור לסכנות הבריאותיות ממחלקת הקורונה, יותר ממחצית מבני הנוער שלא התחסנו (54%) סבורים כי הקורונה לא מסוכנת להם. לדברי החוקרות, הגברת המוטיבציה להתחסן לא צריכה להתבסס על הפחדה. המחויבות להתחסן צריכה להיות מבוססת על האפשרות להגן לא רק על הפרט אלא גם על אחרים כמו בני משפחה מבוגרים, מדוכאי חיסון ועוד, וכחלק מתהליך רחב יותר של מיגור המגיפה.
עוד נמצא כי, ככל שבני הנוער בילו זמן רב יותר במדיה החברתית במיוחד בפייסבוק ובאינסטגרם כך עלתה ההסתברות שלהם להתחסן. "מומלץ לקדם חיסונים ולתת מידע מהימן ברשתות החברתיות. כמו כן, מאחר ובני נוער מבלים שעות רבות במדיה, יש להתייחס למידע שאינו מהימן שנמצא ברשתות החברתיות ולפעול להפריך אותו", אמרה פרופ' מיכל גרינשטיין-וייס.
בישראל בני נוער מתחת לגיל 18 צריכים את הסכמת ההורים כדי להתחסן. מתוצאות המחקר עולה כי 18% מבני הנוער שלא התחסנו דיווחו כי זו הייתה החלטה שלהם בלבד, 66% דיווחו על כך שזו הייתה החלטה משותפת שלהם ושל ההורים שלהם, ו – 16% אמרו כי זו הייתה החלטה של ההורים בלבד.
"ההתלבטות אם להתחסן קיימת בעולם, בכל שכבות האוכלוסייה אך היא בולטת יותר בקרב בני הנוער במדינת ישראל בה החלו בחיסונים מוקדם יותר בהשוואה למדינות אחרות. ממצאי המחקר מראים מגוון של סיבות להתנגדות בני נוער ומשפחות לקבלת חיסון נגד קורונה ומספקות מידע על האמצעים להגביר ולעודד בני נוער להתחסן כנגד נגיף הקורונה", סיכמו החוקרות.
21.12.21
