בשורה לחקלאים, לתנשמות ולסביבה: דגם חדש של תיבת קינון לתנשמות שפיתח ד"ר מוטי צ'רטר מאוניברסיטת חיפה, צפוי להציל עשרות גוזלים ממוות, לחסוך לחקלאים אלפי שקלים ולהמשיך ולהעזר ביכולות ההדברה הביולוגיות של התנשמות – במקום לפנות להדברה כימית. ""אנחנו אחת המדינות היחידות בעולם שבהן חקלאי מממן מכיסו הצבה של תיבות קינון – ברוב המדינות האחרות הממשלה או ארגונים ללא מטרות רווח מממנות תיבות למטרת הדברה ביולוגית של מכרסמים, וזה לא טריוויאלי שהחקלאים אצלנו בוחרים כן להשקיע בזה. אני שמח שהצלחנו לרתום את הידע שלנו כדי למצוא פתרון אקולוגי, שגם יסייע לנו להמשיך במחקר החשוב הזה"", אמר ד"ר צ'רטר.
כבר עשרות שנים שבארץ ובעולם חקלאים מציבים תיבות קינון של תנשמות בשדותיהם כדי שאלה ישמשו מדבירות ביולוגיות של מכרסמים וכך להימנע משימוש בחומרי הדברה. לדברי ד"ר צ'רטר מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה וממכון שמיר למחקר, זוג תנשמות בתיבת קינון אוכלות בין 2,000-6,000 מכרסמים בשנה ונותנות מענה הדברתי לשטח של כ-100 דונם; בעמקים גדולים יש מאות תיבות, ובקיבוצים ובמושבים מוצבות עשרות, כאשר בניה והצבה של כל תיבה כזו מגיעה לעלות של כ-1,000 ₪. בארץ שיטה זו יעילה במיוחד הודות לעובדה שריכוז התנשמות פה הוא הגבוה בעולם, מה שתמרץ חקלאים להשקיע עשרות אלפי שקלים מכספם בפתרון זה.
אלא שבשנים האחרונות התברר לד"ר צ'רטר כי תיבון הקינון מתפרקות בתוך שנתיים, מה שגרם לחקלאים רבים לנטוש את שיטת ההדברה הביולוגית הזו והעמיד את כל פרוייקט ההדברה באמצעות תנשמות בסכנה. לא פחות מטריד מכך, התברר כי תיבות הקינון בנויות כך שהן גורמות לנפילה של גוזלים בעת האכלה אל מותם.
ד"ר צ'רטר לקחת על עצמו לתכנן תיבת קינון חדשה, שתתאים לאקלים ולתנאי מזג האוויר הישראלי וגם תמנע את נפילת הגוזלים.
כיום, , בתום עשור של ניסוי בו מוצבים הדגמים החדשים בשדות, ד"ר צ'רטר מצא את הדגם המומלץ לשימוש בארץ. "הצלחנו למצוא תיבה שאחרי עשור עדיין לא התבלתה, והצליחה למנוע 100% מנפילות הגוזלים", אמר ד"ר צ'רטר, שהעלה את המפרט של התיבה לאתר הפרויקט שלו, שם היא זמינה להורדה חינם.
"אנחנו אחת המדינות היחידות בעולם שבהן חקלאי מממן מכיסו הצבה של תיבות קינון – ברוב המדינות האחרות הממשלה או ארגונים ללא מטרות רווח ממנות תיבות למטרת הדברה ביולוגית של מכרסמים, וזה לא טריוויאלי שהחקלאים אצלנו בוחרים כן להשקיע בזהאני שמח שהצלחנו לרתום את הידע שלנו כדי למצוא פתרון אקולוגי, שגם יסייע לנו להמשיך במחקר החשוב הזה", סיכם ד"ר צ'רטר.
בימים אלה מתחילה עונת הקינון של התנשמות, וד"ר צ'רטר הציב מצלמות שמאפשרות צפייה בשתי תיבות קינון בערוץ קבוצת המחקר ביוטיוב – שם ניתן לצפות בהתנהגות של ציפורים נוספות בסביבתן הטבעית. למרבה השמחה, המצלמה כבר צילמה בקיעת גוזל ראשון, שבזכות התיבה החדשה – יהיה הרבה יותר בטוח.
לצפייה בערוץ של קבוצת המחר ביוטיוב: https://bit.ly/34pU4rj
28.2.21
