פרח השבוע

מסופר על אליהו הנביא: "וְהוּא-הָלַךְ בַּמִּדְבָּר, דֶּרֶךְ יוֹם, וַיָּבֹא, וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אחת (אֶחָד); וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ, לָמוּת". (מלכים א י"ט, ד'). מכאן ברור שמדובר בצמח מדברי הנותן צל שאדם עשוי לנוח תחתיו. הרותם ניחן במספר תכונות העשויות לזכותו בתואר צמח המדבר האולטימטיבי. לצמח מערכת שורשים כפולה, שורשים שטחיים בעלי צינורות הובלה רחבים לקליטת מים רבים בזמן שיטפון או גשם פתאומי, האופייניים למדבר, ושורשים עמוקים (עד 10 מטר) בעלי צינורות הובלה דקים ויכולת יניקה גבוהה של מים מעומק הקרקע בקיץ.

העלים מופיעים למשך זמן קצר בחורף. עיקר הפוטוסינתיזה נעשית בגבעולים שלאורכם מצויים חריצים, באופן מוגן יחסית מרוח מייבשת ומקרינה ישירה.
איבוד המים מהגבעול נמוך מזה של העלים החשופים לרוח ולקרינה. הנוף הפנימי של הצמח מוצל על ידי החלק העליון ופעיל כל השנה. חלק הנוף העליון הגלוי יותר לשמש נכנס בקיץ לתרדמה, המתבטאת בפעילות פוטוסינתזה נמוכה ביותר ובחיסכון ניכר בצריכת המים. לאחר הגשם הראשון חוזר כל נוף הצמח לפעילות מלאה, ובמהרה מופיעים העלים גם החדשים.
רועים בשומרון נהגו לעקוד כמה ענפים של רותם בקשר סבתא ולבקרם אחרי תקופת זמן. אם הענף נשאר ירוק − סימן הוא כי יזכו לאהבת הנערה שבה חפצו. אם יבש הענף, אות הוא כי הנערה תשיב פניהם ריקם.
טקסט: פרופ' אמוץ דפני
צילום: נעם עביצל