פרח השבוע

צבעוני ההרים הוא אחד מחמשת חברי מועדון "הפרחים האדומים דמויי צלחת המואבקים על ידי חיפושיות", שעליו נמנים גם הכלנית, הנורית, הדמומית והפרג. הצבעונים הגדלים בשרון ובשפלה שכונו בעבר בשם צבעוני השרון וצבעוני המדבר, אוחדו היום למין אחד − צבעוני ההרים.

בשנת 1554 הביא השגריר האימפריה הרומית הקדושה בטורקיה צבעונים אדומים מישראל לווינה, ומשם הם הועברו להולנד. בהולנד הפך גידול הצבעונים לעיסוק לאומי, שהגיע לשיאו בשנים 1637-1634 וכונה בשם "שיגעון הצבעונים" (טוליפומניה). בתקופה זו פותחו זנים מופלאים, בין היתר עקב וירוס המוזאיקה הגורם להופעת פסי צבע על עלי כותרת ולדגמים יוצאי דופן ביופיים. זנים  אלו היו בעלי חיוניות נמוכה ונעלמו עם השנים, אך תועדו היטב בציורים מאותה תקופה. תמורת בצל מזן מיוחד שולמו "ארבע עגלות, ארבע שוורים מפוטמים, שמונה חזירים, שנים-עשר בני צאן מדושנים, שתי חביות יין, ארבע חביות בירה ועוד ועוד…" ועבור אחר לא פחות מאשר בית באמסטרדם! החלום היה לייצר צבעונים שחורים, שלהם יוחסו תכונות מיסטיות. שיגעון זה שימש כרקע לספרו של אלכסנדר דיומא, "הצבעוני השחור".
השולטן אחמד השלישי היה משוגע לצבעונים וייבא מיליוני צבעונים מאירופה, נוסף על גידול המקומי. הוא נהג לערוך נשפים ראוותניים שבהם כיכבו הצבעונים כתפאורה לגנים, ובסופו של דבר הביאה פזרנות זו לחורבנו. מהפכה עממית שפרצה בשנת 1730 הביאה לסילוק השולטן, ושש שנים מאוחר יותר הוא הורעל.

טקסס: פרופ' אמוץ דפני
צילום: נעם עביצל